אח"י מבטח (ק-28)
הספינה "אח"י מבטח" | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | פריגטה |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
אוניות בסדרה |
אח"י מבטח (ק-28) אח"י משגב (ק-30) אח"י מזנק (ק-32) |
ציוני דרך עיקריים | |
תקופת הפעילות | פברואר 1949 – הווה (כ־75 שנים) |
מלחמות וקרבות | מבצע קדש |
מידות | |
אורך | 301 מטר |
רוחב | 36.5 מטר |
שוקע | 12 רגל |
נתונים טכניים | |
מהירות | 17 קשר |
גודל הצוות | 121 קצינים ולוחמים |
טווח שיוט | 9500 מייל |
הנעה | 2 מנועי בוכנה קיטור 5500 כ"ס |
אמצעי לחימה | |
חימוש |
3 תותחי 102 מ"מ 8 תותחי נ"מ 20 מ"מ 2 תותחי נ"מ 40 מ"מ |
אח"י מבטח הייתה פריגטה בשירות חיל הים הישראלי בין השנים 1949–1959. סימנה הצבאי היה ק-28.
הספינה בשרות חיל הים
אח"י מבטח הייתה הפריגטה הראשונה שהגיעה לחיפה מתוך שלוש ששירתו בחיל הים. במקור הייתה בשירות הצי הקנדי ובמלחמת העולם השנייה שירתה כספינת אספקה וליווי. היא נרכשה על ידי חיל הים ונכנסה לשירות מבצעי לאחר שיפוץ כללי והתקנת תותחים ב-20 באפריל 1949. הפריגטה שימשה כבית ספר לכל מקצועות הימאות הקרבית ונטלה חלק בהפלגות אימונים ממושכות ברחבי הים התיכון ובתמרונים לאורך המדינה.
למרות שאח"י מבטח לא השתתפה בקרבות, נזקפים לזכותה אירועים משמעותיים בהם הבאת ארונה של חנה סנש מאירופה ב-1950 לקבורה בהר הרצל בירושלים, השתתפותה בטיפול וחילוץ נפגעי הרעש באיים היוניים שבמערב יוון באוגוסט 1953 (יחד עם אח"י משגב (ק-30)) והעלאת עצמות הברון אדמונד רוטשילד ורעייתו ב-1954 מצרפת לקבורה בארץ. בסוף 1956 לאחר מלחמת סיני הקיפה את יבשת אפריקה (יחד עם אח"י מזנק (ק-32)) והגיעה לאילת דרך מיצרי טיראן שנפתח אז לשייט ישראלי[1]. היא סיימה את שירותה בחיל בשנת 1959 ונמכרה לצי הימי של סרי לנקה[2].
בשנת 1967 ניתן השם אח"י מבטח לספינת הטילים הראשונה של צה"ל, מסדרת סער 1.
קישורים חיצוניים
- אח"י מבטח ק- 28, באתר עמותת חיל הים
- תיאור מפורט על הבאת הברון רוטשילד על גבי הספינה לקבורה בארץ
- תיאור מפורט על השתתפות הספינה ב"מבצע הצלה" ביוון
- סרטון נדיר של אח"י מבטח נכנסת לראשונה לאילת דרך מיצרי טיראן
- ממבצעי מבטח, דבר, 15 בספטמבר 1959
הערות שוליים
- ^ פריגטה שנייה הגיעה לאילת, דבר, 4 בינואר 1957
- ^ אורי דן, דגל ציילון יונף על מבטח ומזנק, מעריב, 4 באוגוסט 1959