ג'וליס (נפת עזה)
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז עזה |
| נפה | נפת עזה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-17 |
| שטח | 13,584[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | יולי 1948 |
| יישובים יורשים | מושב הודיה |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,030[1] (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת השפלה רגילה)   ג'וליס | |
ג'וּליס (בערבית: جولس) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי, צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה, על צומת דרכים אסטרטגי (כיום צומת הודיה).
היסטוריה
בתקופה העות'מאנית השתייך הכפר לליווא של עזה. החוקר ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1863 ומצא בו כחמש מאות תושבים. הקרן לחקר ארץ ישראל ביקרה בכפר ב-1882 ודיווחה שרוב בתיו עשויים טיט ובדרומו באר מים.[2] בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עזה ושכן כ-26.5 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר עזה. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מנה 1030 נפשות.[1] בשנת 1937 הוקם בכפר בית ספר. במהלך מלחמת העולם השנייה סללו הבריטים כביש שעבר בכפר וחיבר אותו לכביש החוף. כמו כן הקים הצבא הבריטי מחנה סמוך לכפר על מנת להבטיח שליטה בכביש.
במלחמת העצמאות נכבש הכפר בקרב ג'וליס, שנערך ב-10 ביולי 1948, במהלך קרבות עשרת הימים.
לאחר מלחמת העצמאות הוקם בשנת 1949, דרומית-מערבית למרכז הבנוי של ג'וליס, על אדמותיו החקלאיות, מושב הודיה. בתי ג'וליס פוצצו, ובמקומם הקימה הקרן הקיימת לישראל חניון פיקניק (חניון הודיה). במקום נמצא שלט הסבר על קרבות ג'וליס ושרידי בית הבאר של הכפר. סמוך לו נמצא מחנה עמנואל הידוע כ"מחנה ג'וליס".
קישורים חיצוניים
- מידע על אתר 14918 ג'וליס, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות