נוה מונוסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נוה אפרים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוה מונוסון
שלט בכניסה מכביש 461
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי ועד רובע עירוני
ראש הוועד שלמה מגדל
תאריך ייסוד 1953
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לספטמבר 2003[1]
  - אוכלוסייה 2,600 תושבים
http://www.neve-monosson.muni.il

נְוֵה מוֹנוֹסוֹן (הידוע גם כנְוֵה אֶפְרָיִם מונוסון[2]) הוא יישוב קהילתי בעל מעמד חוקי סטטוטורי של ועד רובע עירוני עם מנהלה מקומית, בעיר יהוד-מונוסון, שבבקעת אונו. היישוב הקהילתי נקרא על שם מייסדו, פרד (אפרים) מונוסון. היישוב עבר איחוד רשויות מקומיות ביחד עם העיר יהוד, בשנת 2003.

מעמד מוניציפלי

היישוב נווה מונוסון, נוסד בשנת 1953, כאגודה שיתופית במסגרת מועצה אזורית. לימים היו שראו בו את היישוב הקהילתי הראשון, שנים רבות לפני שהמושג הומצא, שכן הוא נועד להתיישבות לא חקלאית באזור כפרי. בשנת 1964, לבקשתו של המייסד והיזם של היישוב, פרד מונוסון, מראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון, הוענק ליישוב מעמד של מועצה מקומית. בשנת 2003, במסגרת תוכנית איחוד הרשויות, הוחלפה המועצה המקומית במנהלה מקומית, אשר קיבלה משר הפנים בשנת 2005 מעמד סטטוטורי של ועד רובע עירוני לפי פקודת העיריות, על פי תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון), התשס"ו-2006.[3] ועד הרובע אחראי להיבטי הפעילות התרבותית-קהילתית והיבטים אחרים ברובע (ראו להלן) ומייצג את תושבי הרובע מול עיריית יהוד-מונוסון, והוועדה המקומית לתכנון ובניה.

נווה מונוסון מקבלת שירותים מוניציפליים בסיסיים וסטטוטוריים (טיפול אדמיניסטרטיבי של החינוך הפורמלי, רווחה, תחזוקת היישוב, מינהל הנדסה וגזברות) מעיריית יהוד-מונוסון. בכל שאר ההיבטים, היישוב נהנה מאוטונומיה יישובית בדומה למערכת היחסים בין ועד מקומי לבין מועצה אזורית. דגם מוניציפלי דו-רובדי זה נבנה במסגרת מדיניות משרד הפנים, לאחד רשויות. אימוץ מדיניות זו של שלטון מקומי דו-רובדי, בדומה למועצות האזוריות היום המכילות מספר ועדים מקומיים, קיבל ביטוי מוחשי בהצעת-חוק העיריות, התשס"ו-2005[4] במסגרתה הוצע להקים "עיריות אזוריות" המכילות ועדים מקומיים או ועדי רובע עירוני, תוך שמירת אופיו העצמאי של כל יישוב ויישוב. בשנת 2006 העניק משרד הפנים מעמד סטטוטורי דומה ליישוב הקהילתי מכבים-רעות במסגרת איחודו המוניציפלי עם העיר מודיעין.

היסטוריה

אבן הפינה של היישוב הונחה בדצמבר 1953 ביזמתו של פרד מונוסון, נדבן ציוני מבוסטון, ארצות הברית, שחפץ להקים יישוב לעובדי שדה התעופה בלוד, שיהיה להם קרוב למקום העבודה. באותה תקופה דוד בן-גוריון התנגד לכל שם לועזי ולכן נאלץ פרד לעברת את שם היישוב לאפרים.[5] המשפחות הראשונות נכנסו לבתיהן בתחילת 1955. במשך השנים גדל היישוב בהתמדה עד שהגיעה אוכלוסייתו לכ-3,000 תושבים וזכה לדימוי יוקרתי. במהלך שנות ה-70 חלה הרחבה של מאות משפחות בבתים צמודי קרקע ובתים משותפים (רחוב תמר), בין השאר משפחות של טייסים בחברת אל על. במהלך שנות ה-80 וה-90 עברו להתגורר ביישוב משפחות רבות של עצמאים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של בניית בתים פרטיים גדולים עבור משפחות אמידות חדשות במקום "בתי הסוכנות" הקטנים שאפיינו את ראשית היישוב.

בית פרד מונוסון המשמש כיום את המנהלה המקומית של נוה מונוסון

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), נכון לספטמבר 2003 היו בנווה מונוסון 2,600 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס, היישוב מדורג בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (9 מתוך 10).

היישוב מתאפיין ברמת התנדבות גבוהה וייחוד קהילתי-חברתי. בנווה מונוסון יש בית ספר יסודי קהילתי עם חטיבה צעירה, מערך גני ילדים, שבט צופים (שבט "מכבים" נווה מונוסון אשר נוסד בשנת 1964), בריכת שחייה, מועדון נופש הכולל מגרשי טניס, חדר כושר וסאונה, פרויקט קהילה תומכת לקשישים. ספרייה קהילתית, אולם ספורט גדול לאירועים עם מאות משתתפים, אולם מחול ובית תרבות רחב-ידיים אשר תוכננו על ידי האדריכל אלי שפיר והושלמו בשנת 1994.

בשנת 1995 צוין יום השנה ה-40 ליישוב נווה מונוסון בערב מייסדים ובהוצאת חוברת.[6]

כל הפעילות הנ"ל מנוהלת על ידי המנהלה המקומית, במישרין ובאמצעות עמותות קהילתיות ייעודיות.

אירוע מיוחד במינו ביישוב הוא ערב שירי לוחמים, המתקיים בין יום השואה ליום הזיכרון. ערב זה הוא מסורת שהחלה בנווה מונוסון בשנת 1984, היא נחלה הצלחה גדולה והתפשטה ליישובים רבים אחרים ברחבי המדינה.

את היישוב חוצה נחל אונו, שהוא נחל אכזב.

ייצוג פוליטי

במסגרת הבחירות המוניציפליות, בוחרים תושבי הרובע את ראש המנהלה המקומית וחברי המנהלה, וכן משתתפים, ביחד עם שאר תושבי יהוד-מונוסון, בבחירות לראשות ולמועצת העיר. בבחירות המוניציפליות שהתקיימו בשנת 2008, הצביעו למעלה מ-90% מהבוחרים ביישוב לרשימת קולנו נוה, שמצעה דוגל בהמשך האוטונומיה הקהילתית-חברתית של נווה מונוסון ובשימור האופי הכפרי של הרובע, בתוך הסביבה העירונית של בקעת אונו.

בחודש נובמבר 2008 קיים משרד הפנים, לראשונה בתולדות המדינה, בחירות לוועדי הרובע העירוני של נווה מונוסון ושל מכבים-רעות, כחלק מהבחירות המוניציפליות ביישובים אלה, אשר תושביהם יצביעו בשלושה פתקי בחירות (בנווה מונוסון רשימת קולנו נווה הוכרזה כזוכה בכל המושבים במנהלה על פי הוראות חוק הבחירות, בשל אי-התמודדות רשימות נוספות).

לרשימת קולנו נווה שני נציגים במועצת עיריית יהוד-מונוסון הנוכחית, וכל תשעת הנציגים במנהלה המקומית.

ראשי המועצה והמנהלה המקומית

דגל ישראל
ראשי היישוב נוה מונוסון
כוועד מקומי אברהם קרסין 1953–1964
כמועצה מקומית אברהם קרסין 1964–1965
גדעון אייגס 1965–1968
משה מועלם 1968–1969
דן לוי 1969–1974
גדעון ארבל 1974–1978
אברהם וינר 1978–1979
מיכאל שגיא 1979–1980
גדי שלו 1980–1982
דוד גודאל 1982–1983
מיכה הלוי 1983–1993
יוסף קסטל 1993–2003
כמנהלה מקומית איתן פולק 2003–2013
נועה מאור 2013–2018
שלמה מגדל 2018-היום
שלט על ביתו של פרד מונוסון בנווה מונוסון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ נְוֵה אֶפְרָיִם הוא שמו הקרטוגרפי של היישוב לפי ועדת השמות הממשלתית, בעוד ששמו המוכרז של ועד הרובע העירוני הוא נוה מונוסון. שמה של המועצה המקומית שבוטלה ב-2003 היה נוה אפרים מונוסון, לאחר שהוחלף לבקשת התושבים מנוה אפרים. לפירוט,ראו כאן.
  3. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2006-09-08
  4. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2007-09-28
  5. ^ מתוך הסרט "אני הייתי שם בצבע" של הבמאי אבישי כפיר, שהוקרן בערוץ הראשון במסגרת סדרת התעודה "הסיפור האמיתי".
  6. ^ ראו: נוה מונוסון 40 שנה – ואלו תולדות היישוב 1955–1995.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36368263נוה מונוסון