מנהלה מקומית

בישראל קיימות מספר דוגמאות של מנהלות מקומיות, מנהלות רובע או מנהלות קהילתיות. מטרת המנהלה היא לאפשר לתושבי רובע עירוני או יישוב קהילתי, דרגות שונות של אוטונומיה קהילתית-חברתית במסגרת העירייה.

בסיס חוקי

פקודת העיריות מאפשרת לשר הפנים להכריז על הקמת רבעים עירוניים אם חפצים בכך תושבי אותו אזור. לרבעים אלה יקבע תקנון בחירות, רבעים יוכלו לקבוע תוספת תשלום ארנונה: רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העירייה יהיה רובע עירוני, אם הוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.

שר הפנים השתמש בסמכותו והקים את רובע מכבים רעות בתוך מודיעין, ואת רובע נוה מונוסון בעירית יהוד - מונוסון. עיריית ירושלים אימצה הרעיון של חלוקה לרבעים בעלי סמכויות מסוימות, ואולם בשינוי מסוים: הוקמו מנהלים קהילתיים שהם עמותות ללא סמכויות פורמליות, סביב מתנ"סים קיימים. הרעיון שמאחורי ניהול עצמי מקומי הוא הגברת מעורבות התושבים בניהול חייהם, וניצול יעיל של משאבים.

מנהלות מקומיות קיימות (סטטוטוריות ועירוניות)

מנהלות סטטוטוריות

• נוה מונוסון - עיריית יהוד-מונוסון
• מכבים-רעות - עיריית מודיעין-מכבים-רעות

מנהלים קהילתיים בירושלים

בירושלים הוקמו החל משנות השמונים על פי חזונו של טדי קולק לביזור סמכויות העירייה, 28 מנהלים קהילתיים המשמשים כעמותות המנהלות מתנ"ס מקומי. תפקידם המרכזי הוא לסייע לעירייה, לתושבים ולנותני השירותים הפועלים במסגרתה לשפר את שירותיהם בתחומי החברה, הסביבה, הרווחה והחינוך. אחת מטרותיו של המנהל הקהילתי היא הפיכת הקהילה ליוזמת ולפעילה, להבדיל מגוף שאך מגיב להחלטות העירייה. המנהלים שולבו בין תפקידי המנהלות השכונתיות שהוקמו בשנות ה-70, שהתמקדו בעיקר בחיזוק הדמוקרטיה בשכונה ובפיתוח החברה האזרחית ובין תפקידי המתנ"סים שהתרכזו בעיקר במתן שירותים ובהפעלת תוכניות בתחומי התרבות, הנוער והספורט. הקמת המנהלים בירושלים לא לוותה בהסדר חקיקתי, מעמדם של המנהלים הקהילתיים עדיין לא הוגדר ולא הוגדרו גם יחסי הגומלין.

בפועל עמותות אלה מנהלות לפחות פורמלית את המתנ"ס המקומי (אף כי מנהלי המתנ"סים אינם שכירים של העמותות), ומקבלות תמיכה מהעירייה, אך אינן גובות כספים מהתושבים. לעמותות אין סמכויות פורמליות, אולם בהבנות לא פורמליות עם הרשות, לעמותות מעורבות בהליכי תכנון וביצוע של פרויקטים כנציגות השכונה. בין תפקידיה הבולטים של המנהלה הקהילתית העסקת מתכנן אורבני, אשר באמצעותו צריכה המנהלה להעביר את התייחסות התושבים להצעות לתוכניות מתאר.

מרבית העמותות הוקמו לפי תקנונים מצויים. בתקנוני העמותה לא מופיעים הנחיות באשר להליכי הבחירות לעמותות, וחברים בעמותות אלה המייסדים של העמותות שהם לרוב הנבחרים בסבב הבחירות הראשון. במרבית העמותות לא נערכו בחירות במשך למעלה מעשור. דבר אשר יצר ביקורת ניכרת, שכן חלק משמעותי מחברי המנהל כלל לא נבחר בבחירות אלא התמנה בשלבים שונים, תוך שהממונים על הפעלת המינהלים בעירייה מעירים כי המנהלים הטובים יותר דווקא לא נבחרו בבחירות שכן:"בבחירות לא מייצרים דווקא את הפעילים הנכונים שמייצגים את השכונה, אבל אנחנו גם יודעים שאין דרך אחרת כדי לייצר לגיטימציה".

בכהונת ראש העירייה ניר ברקת החל ראש העיר בהליכי בחירות. טרם הליכי הבחירות נתנהלו הליכים משפטיים בין העירייה לבין חלק מהעמותות ולבין החברה הירושלמית למתנ"סים שניסו למנוע ו/או לדחות הבחירות. לאחר אישור הבחירות, נקבע תקנון בחירות על ידי ועדה עירונית, כשהמינהלים נדרשו לאמץ התקנון שנקבע. מרבית המנהלים אימצו התקנון. תקנון הבחירות קבע מספר בוחרים מינימאלי, וכן ועדות ערר שונות. סבב הבחירות הראשון שהתבצע לחלק מנהלים הקהילתיים לא הביא את מספר הבוחרים המינימלי, ובעקבות כך החלו הליכים משפטיים העוסקים בנושא הבחירות.

בעבר הוצע הפתרון של הקמת מנהלות רובע גם כדרך לפתרון בעיית מזרח ירושלים.

החל מ-2015 אמון חבר מועצת העיר ירושלים משה ליאון על המינהלים הקהילתיים בעיר.

מנהלות עירוניות

1985 נוסדה מנהלת "נחלאות"-"רחביה": בבחירות דמוקרטיות נבחרה מועצה בת-35 תושבים, מהם נבחרה הנהלה, ליו"ר הנהלת המנהלת נבחר-יוסי חוברה.

• גילה - עיריית ירושלים
• רמות - עיריית ירושלים
• יפו - עיריית תל אביב-יפו
• נווה שאנן - עיריית חיפה
• קריית חיים - עיריית חיפה
• קריית שמואל - עיריית חיפה

דוגמאות למנהלות מקומיות

דוגמאות למנהלות מקומיות ניתן למצוא ב:קריית חיים ובנווה שאנן-רמות רמז בחיפה, ביפו בתל אביב-יפו ובשכונות רמות וגילה בירושלים. חלק מהמינהלות הן מחלקות עירוניות, וחלק מוקמות על סמך חוק העמותות או בשיתוף פעולה עם המתנ"ס השכונתי. סוג נוסף של מנהלה מקומית, המעניק דרגה גבוהה יותר של אוטונומיה מוניציפלית, הוא ועד רובע עירוני, השואב את מעמדו ישירות משר הפנים, כדוגמת ועדי הרובע העירוניים בנוה מונוסון ובמכבים-רעות.

ועד רובע עירוני סטטוטורי

מסגרת פורמלית וייעוד

ועד רובע עירוני מוקם על ידי שר הפנים על פי סעיפים 13–16 לפקודת העיריות, לא על ידי העירייה. סוג זה של מנהלה מקומית נהנה מרמה גבוהה של אוטונומיה קהילתית-חברתית. לפי מדיניותו המוצהרת של משרד הפנים, מוסד ועד הרובע העירוני מיועד, בין השאר, לאפשר ליישובים קהילתיים ותיקים להתאחד מוניציפלית עם ערים שכנות מבלי לפגוע בצביונם הקהילתי-חברתי. דוגמאות לכך הן נוה מונוסון ומכבים-רעות. דוגמה במתכונת קצת שונה היא קריית חיים, בה קיימת מנהלה מקומית על התשתית המשפטית הפורמלית של אגודת מים, ובעבר הוקמה בה מועצה מקומית בתוך עיריית חיפה במתכונת של ועד רובע עירוני. בשלושת המקרים, מדובר ביישובים קהילתיים שתיפקדו בעבר כרשויות מקומיות עצמאיות המעוניינים לשמור על האוטונומיה הקהילתית של היישוב.

פעילות ותחומי טיפול

ועד הרובע העירוני הראשון שהוקם מאז החלו איחודי הרשויות, הוא ועד רובע עירוני נוה מונוסון. הפרוגרמה של רובע זה, כפי שאושרה על ידי משרד הפנים, מועצת עיריית יהוד-מונוסון ומנהלת נוה מונוסון, מתייחסת לתחומי הטיפול הבאים:

1. תרבות, חוגים, ספורט, שבט הצופים, גיל הרך, חינוך בלתי פורמלי, בריכת השחיה, הספרייה הקהילתית ופעילות קהילתית בתחום נוה מונוסון במתכונת הקיימת ביישוב.
2. טיפול בגיל השלישי במסגרת הקהילתית ופרויקט "קהילה תומכת".
3. ביטחון שוטף וסגירת היישוב בלילות.
4. שירותי דת ומסורת, תוך שמירת מעמד רב היישוב במסגרת המנהלה.
5. תפעול ופיקוח על התחזוקה של מבני הציבור ביישוב.
6. גיבוש עמדות והמלצות בהיבטים היישוביים-קהילתיים של איכות הסביבה, חזות פני היישוב, חינוך פורמלי, תחבורה, וביטחון ושמירת האופי הכפרי-קהילתי של נוה מונוסון והצגתן בפני הגורמים המוסמכים בעירייה ובוועדה המקומית לתכנון ובניה. העירייה תפעל בשיתוף פעולה על המנהלה בכל הנוגע לתוכנית בנין עיר בנוה מונוסון ומתוקף סמכויותיה המוניציפליות, היא לא תיזום ולא תתמוך בתוכניות בנין עיר בנוה מונוסון או בשינויים בתוכניות קיימות, מבלי להתייעץ עם המנהלה. למען הסר ספק, אין באמור כדי לגרוע מסמכויותיה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה יהוד מונוסון.
7. לצורך הצגת עמדות המנהלה יוזמנו נציגיה כחברים או משקיפים, לפי העניין, לוועדות הרלוונטיות בעירייה ובוועדה המקומית ויהיו לנציגיה זכות השתתפות בדיוניהן.
8. טיפול בכל נושא קהילתי, חברתי ותרבותי אחר שאיננו בסמכותו של ראש העיר או מועצת העיר.

הפרוגרמה של מנהלת רובע עירוני מכבים-רעות, כפי שאושרה על ידי משרד הפנים, מועצת עיריית מודיעין-מכבים-רעות ומנהלת רובע מכבים-רעות, מתייחסת לתחומי הטיפול הבאים:

1. מנהלת רובע עירוני מכבים-רעות תהיה הגוף המייצג את תושבי מכבים-רעות.
2. שימור וחיזוק הקהילה במכבים-רעות.
3. השפעה על השירותים העירוניים הניתנים בתחום מכבים-רעות.
4. מעורבות לשיפור תשתית החינוך ורמת החינוך.
5. מעורבות לשיפור פני הסביבה בכלל והשטחים הפתוחים הציבוריים בפרט.
6. קיום מסגרות למעורבות התושבים בהתנדבות פעילה וקיום מערכת תומכת ליוזמות קהילתיות של התושבים.
7. מעורבות בתחום הביטחון, בתחום הבינוי והפיתוח האזורי ובכל נושא רלוונטי העולה בעירייה והקשור במכבים-רעות.
8. מיצוי כוח הקנייה של מכבים-רעות כגוף.

ניתן לראות כי בכל הקשור למנהלות הסטטוטוריות של יישובים קהילתיים שאוחדו עם ערים סמוכות, אף שהמסגרת הפורמלית שלהן, ביחס תקצובן ואופן בחירתן, עוגנו בתקנות, הרי שביחס להיקף פעולתן טרם נקבעו אמות-מידה אחידות, וייתכנו הבדלים במידת האוטונומיה של כל יישוב ויישוב במסגרת עיריית-הגג בהתאם לאופיו וההיסטוריה שלו.

קישורים חיצוניים

• ועד רובע עירוני נוה מונוסון, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 22.11.2007