נוהל שכן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוהל שכן, שאחר כך שונה לנוהל אזהרה מוקדמת היא תרגולת בה צה"ל השתמש ללוחמה בטרור במסגרת האינתיפאדה השנייה. הנוהל מיועד למצב בו ישנו חשד שמחבל פלסטיני מבוקש וחמוש מתבצר בתוך בית.

במסגרת הנוהל, קרוב משפחה או שכן של המבוקש נדרש על ידי חיילי צה"ל לדפוק על הדלת ולבקש מהמחבל להסגיר את עצמו. הנחת צה"ל היא שהמחבל לא יירה בקרוביו. במאות הפעמים שבוצע הנוהל, נהרג אזרח פלסטיני אחד - נידאל אבו מח'יסן[1], מאש המחבל. כנגד הנוהל נטען שהוא למעשה שימוש בלתי-חוקי באזרחים פלסטינים בתור מגן אנושי. לטענת צה"ל נוהל זה הומני וגורם לחיסכון גדול באבדות בנפש ובגוף בצד הישראלי ובצד הפלסטיני כאחד.

ארגון עדאלה, האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים עתרו לבג"ץ כנגד הנוהל. ב-6 באוקטובר 2005 אסר בג"ץ (בדעת רוב אהרן ברק ודורית ביניש כנגד דעתו החולקת של מישאל חשין) על צה"ל להשתמש בנוהל זה ובכלל להשתמש באזרחים לצורכי פעולות צבאיות. בתגובה הורה הרמטכ"ל להפסיק את השימוש בנוהל. אף על פי כן לטענת ארגון עדאלה, לעיתים רחוקות צה"ל מפר את החלטת בג"ץ ונוקט בנוהל. בשנת 2010 הורשעו שני חיילי גדוד סיור של חטיבת גבעתי בביצוע נוהל שכן, ונגזרו עליהם 3 חודשי מאסר על תנאי.

עמיחי כהן וסטיוארט כהן, שחקרו את פסיקת בג"ץ בנושא זה, כתבו כי פסק הדין של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בנושא זה מהווה "התערבות דרמטית של בית משפט בפעילות צבאית. למעשה, לא ידוע על שום מקרה אחר של בית משפט במדינה דמוקרטית הפוסל שיטת פעולה צבאית ספציפית". ביחס לרטוריקת פסק הדין של השופטת דורית ביניש, שלימים מונתה אף היא לנשיאת בית המשפט העליון, כתבו השניים כי היא "חושפת גם את עמדה העקרונית [של ביניש] ביחס להתערבות הראויה של בית המשפט העליון בעניינים צבאיים: התרבות הארגונית של הצבא אינה מסוגלת... להבחין הבחנות משפטיות דקות"[2].

בג"צ נוהל שכן הוא ככל הנראה הדוגמה הקיצונית ביותר של מעורבות בית המשפט במערך הביטחון הלאומי של ישראל, שכן בפסיקה זו ביטל בית המשפט דרך פעולה צבאית בעת לחימה. הפסיקה היא עדות מובהקת לשינוי שהחל באמצע שנות התשעים, ושבמסגרתו גדל בהתמדה המרכיב המשפטי במערך הביטחון הלאומי של ישראל - הודות לחקיקה של הכנסת, לפסיקות בית המשפט, ובמידה פחותה יותר לחוות דעת של בתי דין בינלאומיים. יוצאת דופן לעניין זה היא מדיניות הגרעין של ישראל, שנותרה עדיין בתחומה הבלעדי של הרשות המבצעת. אך בכל שאר התחומים הקשורים לביטחון הלאומי איבדה הרשות המבצעת את האוטונומיה שהיתה לה, ומעתה היתה חשופה להשלכות של תהליך משפטיזציה הולך וגובר.

עמיחי כהן וסטיוארט כהן, יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל, הוצאת ידיעות אחרונות והקריה האקדמית אונו 2014, עמ' 179

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 14.8.02: צה"ל אחראי למותו של "מגן חי" בטובאס, באתר בצלם
  2. ^ דברים ברוח דומה כתבו גם מרדכי קרמניצר וגיא לוריא. ראו: הנ"ל, 'על הרוח העצמאית של השופטים בישראל, ספר דורית בייניש, קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן -פרסומי הפקולטה למשפטים ונבו 2018, עמ' 147


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0