עמיחי כהן
| לידה | 1971 (גיל: 53 בערך) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת ייל דוקטור במשפטים אוניברסיטת ייל תואר שני במשפטים האוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון במשפטים |
| תחומי מחקר |
משפט בינלאומי פומבי היחס למשפט הישראלי דיני הלחימה משפט הביטחון הלאומי בישראל |
| תפקידים בולטים |
מרצה בכיר בקריה האקדמית אונו חוקר בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין־שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה |
עמיחי כהן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו וחוקר בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין־שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ביוגרפיה
כהן הוא בנם של פרופסור סטיוארט כהן, חוקר בתחום מדע המדינה ושל פרופסור טובה כהן חוקרת ספרות ההשכלה העברית וכתיבת נשים עברית.
בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1998) ותואר שני (2001) ושלישי (2003) במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל.
בשנים 1998–2000 התמחות במשרד עורכי דין "יגאל ארנון ושות'" והוסמך כעורך דין. בשנת 2003 מונה למרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו, בשנת 2008 עלה לדרגת מרצה בכיר ובשנת 2013 מונה לפרופסור חבר ולדיקאן הפקולטה למשפטים. במקביל מונה בשנת 2010 לחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בשנים 2005–2007 היה העורך הראשי של "קריית המשפט" כתב העת המשפטי של הקריה האקדמית אונו. בשנת 2022 הצטרך הצטרף כהן למשרד עורכי דין "ברנע ג'פה לנדה" בתור יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי[1].
מחקרו
מחבר הספר Israel‘s National Security Law (בשיתוף עם סטיוארט כהן). גרסה מעובדת לעברית של הספר יצאה לאור ב־2014 בכותרת יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל.
עבודותיו בנושא חקירת חשדות להפרת דיני הלחימה צוטטו בהרחבה בדו"ח ועדת טירקל וכן בדוח ועדת הבדיקה הבינלאומית של האו“ם שבדקה את מבצע צוק איתן.
נוהל שכן
עמיחי כהן וסטיוארט כהן, שחקרו את פסיקת בג"ץ בנושא נוהל שכן, כתבו כי פסק הדין של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בנושא זה מהווה "התערבות דרמטית של בית משפט בפעילות צבאית. למעשה, לא ידוע על שום מקרה אחר של בית משפט במדינה דמוקרטית הפוסל שיטת פעולה צבאית ספציפית". ביחס לרטוריקת פסק הדין של השופטת דורית ביניש, שלימים מונתה אף היא לנשיאת בית המשפט העליון, כתבו השניים כי היא "חושפת גם את עמדה העקרונית [של ביניש] ביחס להתערבות הראויה של בית המשפט העליון בעניינים צבאיים: התרבות הארגונית של הצבא אינה מסוגלת... להבחין הבחנות משפטיות דקות"[2].
בג"צ נוהל שכן הוא ככל הנראה הדוגמה הקיצונית ביותר של מעורבות בית המשפט במערך הביטחון הלאומי של ישראל, שכן בפסיקה זו ביטל בית המשפט דרך פעולה צבאית בעת לחימה. הפסיקה היא עדות מובהקת לשינוי שהחל באמצע שנות התשעים, ושבמסגרתו גדל בהתמדה המרכיב המשפטי במערך הביטחון הלאומי של ישראל - הודות לחקיקה של הכנסת, לפסיקות בית המשפט, ובמידה פחותה יותר לחוות דעת של בתי דין בינלאומיים. יוצאת דופן לעניין זה היא מדיניות הגרעין של ישראל, שנותרה עדיין בתחומה הבלעדי של הרשות המבצעת. אך בכל שאר התחומים הקשורים לביטחון הלאומי איבדה הרשות המבצעת את האוטונומיה שהיתה לה, ומעתה היתה חשופה להשלכות של תהליך משפטיזציה הולך וגובר.
— עמיחי כהן וסטוארט כהן, יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל, הוצאת ידיעות אחרונות והקריה האקדמית אונו 2014, עמ' 179
פסקת ההתגברות
כהן מתנגד ליישום פסקת ההתגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ברוב רגיל
אם הרוב הדרוש להתגברות על פסיקת בית המשפט יהיה רוב רגיל, או אפילו רוב של 61 חברי כנסת, פסקת ההתגברות תאיין את ההגנה שמעניקים חוקי היסוד.
— עמיחי כהן, מלחמות הבג"ץ: המהפכה החוקתית ומהפכת הנגד, המכון הישראלי לדמוקרטיה וכנרת זמורה דביר, 2020
ספריו
- Amichai Cohen and Stuart Cohen, Israel's National Security Law: Political Dynamics and Historical Development, Routledge, 2012
- עמיחי כהן וסטוארט כהן, יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל, הוצאת ידיעות אחרונות והקריה האקדמית אונו, 2014
- עמיחי כהן, מלחמות הבג"ץ: המהפכה החוקתית ומהפכת הנגד, המכון הישראלי לדמוקרטיה וכנרת זמורה דביר, 2020.
מאמרים ומחקרים נבחרים
- על סוגיות הקשורות לתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, באתר "דיומא", 25 באוקטובר 2020
- סופו של נשף המסכות? בעקבות בג"ץ 794/17 זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, מבזקי הארות פסיקה 73 (ינואר 2018) 5
- דין עמונה כדין תל אביב? התפרקותה של פרדיגמת הכיבוש בשטחים: בעקבות בג"ץ 9949/08 חמאד נ' שר הביטחון והחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, התשע"ז-2017, מבזקי הארות פסיקה 61, פברואר 2017, עמ' 6–19
- עלות ללא תועלת במדיניות הריסת בתים (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016, ביחד עם טל מימרן).
- הסדרת ההחלטה על נקיטת פעולות צבאיות (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019, ביחד עם לירון ליבמן).
- פסקת ההתגברות: איזונים ובלמים של המוסדות הפוליטיים ומערכת המשפט (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018)
ראיונות
- אבישי גרינצייג, פופוליסטית או פלורליסטית: פרופ' עמיחי כהן בראיון על המתח החוקתי בישראל, באתר גלובס, 4 באוקטובר 20202
- נתי יפת, בסוף, בית המשפט העליון הלך עם הימין בכל המהפכות המרכזיות שלו, באתר זמן ישראל, 23 במאי 2019
מאמרי דעה
פסקת ההתגברות היא שלטון ללא גבולות, באתר הארץ, 17 באפריל 2018- מי באמת רצה במהפכה החוקתית, באתר דה מרקר, 6 בספטמבר 2020
- משבר הקורונה - מופע של איש אחד, באתר גלובס 18 במרץ 2020
- תנו לצה"ל לנצח? בינתיים משבר הקורונה מכרסם קשות במעמדו הציבורי, וואלה! 2 באוקטובר 2020
קישורים חיצוניים
- עמיחי כהן, באתר הקריה האקדמית אונו
- עמיחי כהן באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
פרק מהספר "מלחמות הבג"ץ" מאת עמיחי כהן, באתר "דיומא", 6 בנובמבר 2020- Non-Binding International Agreements: A Comparative Assessment, באתר אוניברסיטת שיקגו
עמיחי כהן (1971-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ עמיחי כהן, באתר ברנע
- ^ דברים ברוח דומה כתבו גם מרדכי קרמניצר וגיא לוריא. ראו: הנ"ל, 'על הרוח העצמאית של השופטים בישראל', ספר דורית ביניש, קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן -פרסומי הפקולטה למשפטים ונבו 2018, עמ' 147
35679546עמיחי כהן