הפיגוע בדולפינריום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע בדולפינריום
חלק מהאינתיפאדה השנייה
אנדרטה לזכר חללי הפיגוע
אנדרטה לזכר חללי הפיגוע
תאריך 1 ביוני 2001
מקום הדולפינריום, תל אביב, ישראל
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 21
פצועים 120
מבצע חמאס
כתובת זיכרון בגב האנדרטה לנרצחי הפיגוע בדולפינריום

הפיגוע בדולפינריום היה פיגוע התאבדות שהתרחש בכניסה למועדון הדולפינריום בתל אביב ב-1 ביוני 2001, ובו נרצחו 21 איש.

הפיגוע

הפיגוע התרחש בליל שבת בכניסה לדיסקוטק בשם "דולפי" בחוף תל אביב, שהוקם באתר שבעבר שכן בו הדולפינריום (מופע חיות ימי). מועדון הריקודים היה פופולרי למדי, במיוחד בקרב העולים מחבר המדינות. בליל שבת המועדון היה מלא וגדוש.

המתאבד סעיד אל-חוטארי, הגיע לאירוע והתערבב בין הצעירים שעמדו בתור וחיכו להיכנס, ופוצץ את עצמו בשעה 23:27. המטען שהכיל כ-2.5 ק"ג חומר נפץ מרסק, כלל גם רסס וחפצי מתכת חדים, גרם למותם המיידי של 17 נערים; 4 אחרים מתו מאוחר יותר מפצעיהם, ועוד 120 אנשים נפצעו בדרגות חומרה שונות.

סעיד אל-חוטארי, בן 22 מקלקיליה, שירת בצבא ירדן ונכנס ליהודה ושומרון מספר חודשים לפני הפיגוע במטרה לבצע פיגוע. הוא נעצר על ידי הרש"פ ל-12 יום לאחר שחברו הקרוב ושותפו לחדר פאדי עטאללה ביצע פיגוע התאבדות בתחנת דלק בנווה ימין, בו נהרגו 2 נערים ונפצעו ארבעה.

את האחריות לפיגוע לקח ארגון בשם "חזבאללה פלסטין", אבל מאוחר יותר התברר שאת הפיגוע ביצע החמאס כאשר משגר המתאבד הוא ראש התשתית המבצעית של גדודי עז א-דין אל קאסם בקלקיליה, עבד אלרחמן חמאד. מאוחר יותר התברר שאת המחבל הסיע ערבי תושב יפו לשעבר.[1]

בשנת 2002 נלכד חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, שהיה מעורב בפיגוע בדולפינריום ובפיגועים נוספים. הוא נדון ל-17 שנות מאסר, אך שוחרר בשנת 2011, במסגרת ההסכם לשחרור גלעד שליט.

על מגייס המחבל המתאבד, ראאד חוטרי, נגזרו 22 מאסרי עולם.[2]

תגובות

אנדרטה נוספת, סמוך לדולפינריום, לזכר נרצחי הפיגוע בדולפינריום. בראשה כתובת ברוסית: "זה הבית שלנו"
אנדרטת זיכרון בבית הספר שבח מופת לזכר תלמידי בית הספר שנרצחו בפיגוע בדולפינריום

למחרת הפיגוע, המון של צעירים ישראלים זועמים תקפו את מסגד חסן בק שמול מקום הפיגוע.[3]

בבית הספר התיכון "שבח-מופת" בתל אביב, שרוב תלמידיו הם עולים מרוסיה ובנים של עולים מרוסיה, שרר אבל כבד, משום ששבעה מהנרצחים ורבים מהפצועים היו תלמידים או בוגרים של בית הספר.

מנהיגי העולם, בהם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, ומזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, גינו את הפיגוע. באופן יוצא דופן הודיע שר החוץ של כווית, סבאח אל-אחמד אל-סבאח, שהוא לא תומך בפיגועי התאבדות פלסטינים כנגד אזרחים. ארצות הברית גינתה את הפיגוע וקראה לרשות הפלסטינית לעצור את האחראים לפיגוע ולהפסיק את הטרור. ארצות הברית ציינה את דו"ח מיטשל כדרך שבה שני הצדדים צריכים לנהוג על מנת לצאת ממעגל הדמים.

בישראל ציפה הציבור לתגובה צבאית חריפה, אך ראש הממשלה אריאל שרון החליט להימנע מתגובה צבאית וטבע את האמרה: "גם איפוק הוא מרכיב של כוח", שזיכתה אותו בנקודות זכות בזירה הבינלאומית, אך בביקורות קשות מצד חוגי ימין. הללו האשימו אותו שבחוסר תגובה צבאית על הפיגוע הוא בעצם עובר עליו בשתיקה ומשדר לערבים חולשה שתביא לפיגועים נוספים.

הנצחה

  • ליד הדולפינריום הוקמה אנדרטת הנצחה לנרצחי הפיגוע עם שמותיהם בעברית וברוסית וכתובת באנגלית.
  • לאחר שנים הוקמה בסמוך אנדרטה נוספת עליה כתובת ברוסית: "זה הבית שלנו".
  • בבית הספר שבח מופת הוקמו אנדרטה ופינת זיכרון לשבעת תלמידי בית הספר שנרצחו בפיגוע.
  • בסדרה "בית משותף" של ערוץ הילדים הופק פרק על הרצח בדולפינריום, ובו אנה בת 16 נוסעת עם חברתה אלמוג, ונרצחת. הפרק מוקרן מדי שנה ב"ערוץ הילדים" כחלק משידורי יום הזיכרון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דמיטרי רדישבסקי, פולינה לימפרט, דולפינריום - כאן אנו רוקדים, ירושלים: קרן מיכאל צ'רני, 2002.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפיגוע בדולפינריום בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0