משפחת קרויזר
משפחת קרויזר היא משפחה יהודית שמוצאה מליטא. ענף של המשפחה עלה לארץ ישראל. חלק מבני המשפחה נודעו כרבנים.
היסטוריה
מוצא המשפחה מהעיירה קרוז שבמחוז הורודנה. הרב זליג ראובן בנגיס סיפר לרב יעקב יוסף הרמן[1] שהכיר את המשפחה מליטא, והם הצטיינו בכישרון, התמדה ועמל התורה ומאידך בצניעות וענווה[2].
אבי המשפחה בארץ ישראל היה הרב יעקב זונדל קרויזר, שכונה "ר' יעקב זונדל פרוש" על שם פרישותו. למעשה אביו הרב יוסף בן הרב אליעזר עלה לארץ ישראל בשנות העמידה שלו, בסביבות שנת תרמ"ח (1888), יחד עם רעייתו טייבא לאה בת הרב יהושע. בירושלים נולד לו בן נוסף בשם אברהם שמואל, שכנראה היגר לארצות הברית עקב העוני ששרר אז ביישוב הישן.
ברישומים של השלטון העות'מאני מופיע על הרב מרדכי יהושע השם "גרודזינסקי", כנראה על שם מוצאם ממחוז גרודנה[3]. כמו כן מופיעים על בני המשפחה השמות וולפה (על שם עיירת מוצאם) ושפירא.
דור ראשון
- הרב יעקב זונדל קרויזר התגורר בוולפה אף היא בפלך הורודנה, והיה מכניס אורחים גדול. בין אורחיו היו משולחים מארץ ישראל, שעוררו אצלו געגועים לעלות לארץ ישראל. לאחר שאביו ובנו עלו לארץ ישראל, עלה אף הוא. הוא נודע בירושלים כפרוש, וכמעט ולא יצא מבית המדרש, כשרעייתו ליבא שולחת לו לחם ומרק למזונו. הוא נהג ללמוד כשלצד רגליו קערת מים, בשביל לטבול בה את רגליו כשמתחיל להתנמנם. אשתו ניהלה חנות לכלי בית במאה שערים. הוא למד חברותא עם בעל ה"לשם". הוא נודע ב"דקדוק ההלכה" שלו. אחד הסיפורים המפורסמים עליו[4] שבמוצאי שבת חנוכה הזדרזו מתפללי בתי ברוידא להדלקת נר חנוכה, ונוצרה צפיפות ביציאה מבית הכנסת, והרב קרויזר קפץ לרחוב דרך החלון. הוא ניסה לפעול לקניית החצרות שבשכונת המוגרבים סביב הכותל המערבי, עקב הדוחק שנוצר על ידי השכנים שעברו ברחבה עם חמוריהם ומשאם, אך כשל בתוכניתו. הוא ביקש בצוואתו שלא להספידו, שלא לכתוב תואר כבוד על מצבתו ואפילו לא בתואר הבסיסי "ר'", ושבלוויתו ישתתפו מניין מצומצם. נפטר בי"ב בניסן תרע"ח (1918) ונקבר בהר הזיתים. רעייתו ליבא בת הרב מרדכי, נפטרה חמישה חודשים לפניו בי"ג בחשוון תרע"ח (1917).
- בין תלמידיו היו הרב אריה לוין והרב בן ציון ידלר.
דור שני
- הרב מרדכי יהושע קרויזר. נולד בשנת תרל"ו בערך (1876). למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב ובבחרותו עלה לארץ ישראל לתמוך בסבו הרב יוסף. למד בירושלים בישיבת אוהל משה. נישא לחיה שרה בת הרב שמחה סולובייצ'יק, נינו של רבי חיים מוולוז'ין[5]. התגורר בגבעת שאול. כיהן כר"מ בבית היתומים דיסקין. בערב מסר שיעור לבעלי בתים בנחלת שבעה. נהג לקום לתיקון חצות ולאחריו אמר שיעור לחלבנים. בשעות לפנות הבוקר למד את תורת הקבלה יחד עם הרב נח יוסקוביץ'. נודע בהתמדתו. הוא הקפיד לא לישון מחוץ לירושלים. הוא כיהן כשליח ציבור בימים נוראים אצל הרב מבריסק (לאחר פטירת הרב שמואל תפילינסקי). היה חבר ב"אגודת בני תורה", חבורה ירושלמית שנועדה לתמוך בלומדי התורה ולחזק את בדקי היהדות [דרושה הבהרה] בעיר. התאלמן בשנת תר"פ ונישא בשנית לשרה הענא בת המקובל הרב גרשון יוסף ליפשיץ[6]. נפטר בכ' בחשוון תשכ"א (1960). בין תלמידיו הרב לוי רבינוביץ'.
דור שלישי
- הרב חיים יוסף קרויזר (י"ג באב תרנ"ז, 1897 - ב' באב תשל"א, 1971). נישא לליבא בת הרב יעקב מרדכי זילברמן. התגורר בשערי חסד. נודע בישרותו ותמימותו, ובשכונה נהגו לומר ש"השכונה עומדת על שלושה חיים'ס"[7]. הוא עסק רבות בלימוד משניות ונהג לשנן את ששת סדר המשנה בעל פה. הוא הקים "חברת משניות" בה בחן את ילדי השכונה על משניות בעל פה. חתום על כתב ההכתרה של הרב יוסף חיים זוננפלד. הוציא את הספר "קיצור תרי"ג מצוות". עסק בהנהלת חשבונות.
- הרב אליהו צבי קרויזר (ר' הערש, כ"ג בתמוז תרס"א, 1901 - ט"ו בתשרי תשמ"ט, 1988). בצעירותו למד עם קרוב משפחתו[8] הרב זלמן סנדר שפירא. בהמשך למד עם הרב נפתלי אמסטרדם וכן היה מקורב לרב אליהו קלצקין ולרב יוסף חיים זוננפלד. נישא לטייבא פייגא בת הרב יעקב חיים אייזנשטיין. למד בישיבת אוהל משה אך סירב לקבל תמיכה מהישיבה, ועזר בעבודות המשרד. הוא עסק בפעולות חסד וזיכוי הרבים. כך נהג להפריש חלה ממאפיות ללא הכשר. הוא גם נהג להאכיל את התרנגולים שהיו בלולים בשוק מחנה יהודה ולפזר מזון לציפורים לפנות בוקר. הוא נהג לקרוע מודעות עם תמונות שאינן צנועות, והיה נעצר באופן קבוע על ידי המשטרה.
- הרב אהרן קצנלבוגן, חתנו של הרב מרדכי יהושע. ראש ישיבת תורה ויראה.
- הרב שמואל יעקב ברמן, חתנו של הרב מרדכי יהושע. למד בבחרותו חברותא עם הרב יוסף שלום אלישיב.
- הרב יעקב זונדל קרויזר, בנו של הרב מרדכי יהושע. מחבר הספר "תפארת יעקב" על עירובין. כיהן כרב אחראי על העירוב בירושלים ונחשב לבר סמכא בתחום.
- אברהם משה קרויזר, בנו של הרב מרדכי יהושע. מנהל ישיבת טשיבין.
- הרב יהודה לייב קרויזר, בנו של הרב מרדכי יהושע. סופר סת"ם. נודע בהתמדתו וצניעותו.
דור רביעי
- הרב ישראל משה ברמן. חתנו של הרב חיים יוסף קרויזר. מקים "בית יעקב לבנות ברוקלין". נפטר בשנת תש"ע.
- הרב שמואל קרויזר. בנו של הרב חיים יוסף קרויזר. מוציא לאור של ילקוט מעם לועז וחבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית.
- יעקב זונדל קרויזר, בנו של הרב חיים יוסף קרויזר. חתנו של הרב אברהם חיים הקלמן.
- הרב מאיר דב הלפרין (ז' באייר תרפ"ב - י"ד באייר תשנ"ו), חתנו של הרב חיים יוסף קרויזר. מחבר הספר "אמרי כהן". התגורר בשכונת כנסת. כיהן כר"מ בישיבת עץ חיים. הרב שלמה זלמן אוירבך נהג לומר שבשכונה זו יש שנים העוסקים בתורה לשמה, הרב הלפרין והרב יצחק נתן קופרשטוק.
- הרב משה אהרן שטרן, חתנו של הרב חיים יוסף קרויזר. משגיח ישיבת קמניץ.
- הרב אברהם קרויזר, בנו של הרב חיים יוסף קרויזר. רבה של יבנה.
- הרב יוסף לב, חתנו של הרב חיים יוסף קרויזר. מחבר הספר "ביאורי סוגיות".
- הרב דב מאיר קרויזר, בנו של הרב אליהו צבי קרויזר. ראש ישיבת פרשבורג ומחבר הספר "דבר המלך".
- הרב זונדל קרויזר, בנו של הרב אליהו צבי קרויזר. מחבר סדרת הספרים "אור החמה".
- הרב משה פודרביניק (תרפ"ו - י' בסיוון תשע"ב), חתנו של הרב אליהו צבי קרויזר. למד בישיבת מיר. בשנות השואה נמלט עם הישיבה לשנחאי. היה תלמידו של הרב יחזקאל לוינשטיין והמשיך ללמוד אצלו גם בארץ ישראל. כיהן כר"מ בישיבת באר יעקב, במדרשית נועם ובישיבת ברסלב בבני ברק.
- הרב שמעון יעקובוביץ' (חשוון תר"צ - כ"ו בחשוון תשע"ג), חתנו של הרב אליהו צבי קרויזר. בנם של הרב אהרן, מראשי מערכת אוצר הפוסקים וציפורה בת הרב אריה לוין. היה ממשפיע (חב"ד)י בית הכנסת בעל התניא של חסידות חב"ד.
- הרב שמואל יעקב איידלס, חתנו של הרב אליהו צבי קרויזר. נכדו של הרב אלימלך דב הרשלר. כיהן כר"מ בישיבת סאטמר בירושלים וראש כולל שומרי החומות.
- הרב אברהם משה קצנלבוגן, ר"מ בישיבת תורה ויראה.
- הרב חיים בנימין קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה ומנהל המוסדות.
- משה הירש, חתנו של הרב אהרן קצנלבוגן. פעיל נטורי קרתא שדגל בפיוס עם הפלסטינים.
- הרב אברהם יעקב אפשטיין, חתנו של הרב אהרן קצנלבוגן. ראש ישיבת תורה ויראה.
- הרב משה קרויזר, בנו של הרב יעקב זונדל קרויזר. מחבר הספרים "תפלה למשה" ו"מצות תפילין". חתנו של הרב חיים יהודה יעקובזון, מחבר "למשמעות".
- גרשון קרויזר, בנו של הרב יהודה ליב קרויזר. מקים ארגון "דרשו ה' ועוזו" ומנהל אדמנסטרטיבי בתלמוד תורה "תפארת יהודה" בקריית יערים.
דור חמישי
- הרב אפרים הלפרין, בנו של הרב מאיר דב וחתנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. כיהן כמשגיח בישיבת תורה ויראה.
- ראובן קרויזר, בנו של הרב דב מאיר קרויזר. חלפן כספים בולט בירושלים. מתומכי קהילת קהל עדת ירושלים.
- הרב חיים קרויזר, בנו של הרב זונדל קרויזר. מרבני ישיבת טשיבין.
- הרב יהודה קרויזר, בנו של אברהם בנו של יצחק בנו השלישי של הרב מרדכי יהושע.
- הרב יעקב נדל, חתנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. בנו של הרב גדליה נדל.
- זליג ראובן קצנלבוגן, בנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. ממנהלי מוסדות תורה ויראה.
- דב טרבילו, חתנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. ממנהלי מוסדות אוהל שרה (ובעבר תורה ויראה).
- ישראל מאיר הירש, בנו של משה הירש. ממשיכו של אביו.
- מרדכי הירש, בנו של משה הירש. פעיל אף הוא בפיוס עם הפלסטינים. גבאי בית הכנסת ישועות יעקב.
- שמואל לובצקי, חתנו של משה הירש. עסקן ירושלמי פעיל. מנהל קופת הצדקה "ועד להצלת משפחות במצוקה".
- יואל קרויס, חתנו של הרב אברהם יעקב אפשטיין.
- אברהם (אברימי) קרויזר, נכדו של אהרן קרויזר בנו של הרב מרדכי יהושע. איש תקשורת חרדי. יועץ לענייני חרדים של ניר ברקת.
- אברהם (אבי) קרויזר, בנו של גרשון קרויזר. מקים ארגון החסד "דרכי צבי אברהם", להסעת יולדות פגים לבית חולים ולביתם.
לקריאה נוספת
- מרדכי ברנשטיין, קהילות המבשר, למשפחותם - משפחת קרויזר, גליונות 275–280, כסלו-טבת תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- משפחת קרויזר ב"תולדות ושורשים".
הערות שוליים
- ^ בהקשר לשידוך של נכדו הרב משה אהרן שטרן עם בת למשפחת קרויזר.
- ^ קהילות המבשר 275, י"ח בכסלו תשע"ה.
- ^ הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי אכן היה קרוב משפחתם.
- ^ הסיפור מסופר גם על הרב דוד בהר"ן. אך הרב שמואל אוירבך מסר בשם הרב שלמה יחיאל פרידמן שהרב קרויזר היה בעל המעשה.
- ^ בנו של הרב אליהו צבי, בנם של הרב יוסף ורלקה בתו של הרב חיים מוולוז'ין.
- ^ "ר' גרשון שמידט". ראו עליו בספר "בטוב ירושלים" עמ' 384, של הרב בן ציון ידלר.
- ^ האחרים היו הרב חיים יהודה יעקובזון והרב חיים טורדוס הרשלר. על פי נתן אנשין, סיפורים ירושלמים חלק ב'.
- ^ נינה של רלקה, מבעלה השני.