רבי אליהו קלצקין
רבי אליהו קלצקין בערוב ימיו בארץ ישראל (צילום: צדוק בסן)[1] | |||||
לידה | כ"ב באב תרי"ב | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
י"ז באייר תרצ"ב ירושלים | ||||
כינוי | "הגאון מלובלין" | ||||
מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
מקום פעילות | לובלין וירושלים | ||||
השתייכות | רבני ליטא | ||||
תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, דרשות | ||||
חיבוריו | אבן הראשה אמרי שפר אבן פנה ועוד | ||||
| |||||
|
רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, אוגוסט 1852, – י"ז באייר תרצ"ב, מאי 1932) היה רבה של לובלין ושל קהילות רבות נוספות, מחשובי הפוסקים בדורו. חיבר ספרים רבים, ספרי שו"ת ודרשות.
ביוגרפיה
רבי אליהו קלצקין נולד באושפול שבפלך קובנה של רוסיה (ליטא), בנם של רבי נפתלי הרץ קלצקין (תקפ"ג–תרנ"ד), בן למשפחת רבנים מיוחסת, בעל "אילה שלוחה" (תרע"ב), חסיד ליובאוויטש, ששימש באותם ימים כרבה של העיירה, ולימים כרבה של שימבורג (שנברג) שבפלך קורלנד (דור שישי לרבי יעקב ריישר בעל ה"שבות יעקב"). ולאמו חיה שרה בת זאב וולף מאושפול, שהייתה אף היא ממשפחה מיוחסת. מסופר שמגילת היוחסין שהיתה בידה נשרפה על ידיה, זאת כדי שבניה לא ייסמכו על ייחוסם אלא יקפידו להקדיש את כל זמנם ללימוד תורה.
בהיותו בן 13 כבר התפרסם כעילוי, בקיא בעל פה בכל הש"ס, וחיבר חיבור קצר שבו ביקש להסביר את מחלוקות התנאים והאמוראים בתלמוד, לפי שיטות סדורות, גם כשהנושא המעשי של המחלוקת אינו זהה.[2] זמן קצר אחר כך נישא לבתו בת ה-12 של העשיר ר' נחמן יעקבסון משקלוב, קבלן של הממשלה,[3] שהיה נכדו של רבי אהרן מסטרשלה, מה שהעניק יוקרה לשידוך בסביבה החסידית שבה חי באותה עת.[4] לפי המסופר, חותנו העמיד לו בביתו חדר לימוד מיוחד, והציב בפתחו שוער שימנע מאנשים להפריעו. בתקופה זו בשקלוב ניהל קשרים תורניים עם רבה של העיר באותה תקופה, רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
בשנת תרל"ה (1875), כשהיה בן 23, עקר בעקבות חמיו לבירה פטרבורג, שם נפגש עם המלבי"ם ועשה עליו רושם רב עד שהתבטא אודותיו בכתב בהפלגת שבחים [5]. הוא ביקש להמשיך ללמוד, ולאחר ששמע שישנם ספרים עבריים רבים בספרייה הקיסרית, הלך לבקר בה. בהשפעת העיתונאי מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), קרוב משפחתו (אף הוא נכדו של ר' אהרן מסטרשלה), ששהה בעיר באותה עת, למד בספרייה בכחות עצמו לימודים כלליים ורכש ידע נרחב בשפות (צרפתית יוונית, גרמנית ולטינית ועוד) ובמדעים.[6] בפטרבורג התרחקה משפחת חמיו ועמה אשתו מהדת. בעקבות כך התגרש ועזב את פטרבורג, כשבנו ושתי בנותיו נותרים עם אשתו.
בין השנים תרל"ה – תרל"ו למד ב"קיבוץ הפרושים" באיישישוק, בו למדו תלמידי חכמים שפרשו מביתם לצורך לימוד רצוף. בראש חודש אלול תרל"ו נישא בנישואים שניים לליבֶּה יֶנטה (ליבא יענטע),[7] בתו של רבי ברוך מרדכי ליבשיץ (תקס"ט–תרמ"ה), מחבר "ברית יעקב" ורבן של סמיאטיץ, וולקוביסק, נובהרודוק ושדליץ.[8]
בתרמ"א התמנה למשרה רבנית ראשונה, בעיירה בּרֶזי (קרטוז-ברזה) שבפלך גרודנה. מינויו כרב בעיר גדולה יותר באזור מגוריו נתקלו בקשיים, מאחר שבקהילה החב"דית ששלטה בתחום הרבנות באזור זה, ראו כבגידה את העובדה שלא הזכיר בספרו "אבן הראשה" את מנהיגי חסידות ליובאוויטש.[9]
בתר"נ בחרה בו קהילת טיקטין לרב, אך הוא סירב לכתב הרבנות שנשלח אליו.[10] בתרנ"ב (1892) נבחר כרבה של לובלין אחר עזיבת בעל התורת חסד לירושלים, אך מסיבה כלשהי זכה במינוי בפועל רבי הלל ליבשיץ רבה של סובלק.
משנת תרנ"ד (1894) שימש כרבה של מריאמפולה עד תר"ע (1910) אז התמנה לכהן כרבה של לובלין.
בסביבות שנת תרס"א לעת זקנתו של רבה של ירושלים רבי שמואל סלנט כשנחלשה ראייתו, הוצע לרבי אליהו לבוא ולשמש כעוזרו וכמחליפו בבוא הזמן של הרב סלנט, הצעה לה סירב[11].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה פעיל מאד במתן היתרי עגונות, לאלמנות המלחמה הרבות, ובפרט אחר פטירת רבי יצחק אלחנן ספקטור. בתקופה זו נועצו בו בין השאר רבי שמחה זליג ריגר ורבי מאיר אריק.[12]
בקיץ תרפ"ג השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה, ואף נשא בה נאום, בה דיבר על כך שיש לחזק את צעירי הצאן באותם כוחות שמשתמשים בהם אויבינו. היה תומך נלהב של העלייה לארץ ישראל ושל ההתיישבות בה, ובתחילה אף יצא כנגד המתנגדים למפעל הציוני[13]. מאוחר יותר בשינה את יחסו כלפי הציונות[14].
בטבת תרפ"ה נפטרה אשתו, בגיל 74,[7] ולקראת סוף אותה שנה עזב בחשאי את לובלין, מחשש שמא ימנעו אותו בני הקהילה מלעזוב, ועלה לארץ ישראל דרך וינה. הוא הגיע ליפו ביום כ' באלול, ומשם נסע לצפת ולירושלים, שבה בחר להשתקע.
זמן קצר לאחר בואו לירושלים, מינה אותו רבי יוסף חיים זוננפלד לעמוד בראש ישיבת אהל משה ולעמוד לצידו בהנהגת העדה[15].
בשנת תרפ"ז נישא בשלישית, לאלמנה מושא חן בת חיים יוסף.[16]
בירושלים היה מעורב בנושאים ציבוריים שעמדו על הפרק: בטבת תרפ"ח חתם על כרוז הקורא לבטל את החברות בוועד הלאומי. בקיץ תרפ"ט חתם יחד עם רבנים מהשורה הראשונה ביהדות החרדית על קול קורא, לקראת הכנסייה הגדולה השנייה שנועדה להתקיים בווינה בסוף אותה שנה. הוא עצמו לא השתתף בה.
רבי אליהו קלצקין נפטר ב-י"ז באייר תרצ"ב (1932) בשנת ה-80 לחייו, ונקבר בהר הזיתים סמוך לקברו של המהרי"ל דיסקין, וחבירו רבי יוסף חיים זוונפלד. רבני ירושלים הכריזו על ביטול מלאכה וקהל גדול ליווהו[17].
בי"ט באייר נערך הספד גדול בישיבת מאה שערים, בנוכחות רבני ירושלים וקהל גדול. ההספדים נמשכו עד לשעה מאוחרת בלילה ונשאו בהם דברים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבי איסר זלמן מלצר, רבי שמואל רפפורט, רבי יעקב משה חרל"פ ורבי יחיאל מיכל טוקצינסקי[18].
צאצאיו
- בנו משה קלצקין, (יז בניסן תרמ"ג – כ"ו בטבת תרס"ו) נפטר בצעירותו, תלמיד חכם ועילוי, מדברי תורתו הובא על ידי אביו בספרו [19].
- בנו יעקב קלצקין פילוסוף ופובליציסט ציוני.
- בתו שושנה נישאה למנחם רבינוביץ, נרצחה עם בעלה ובנה על ידי הנאצים.
משפחתו
- אחיו רבי ישראל איסר יעקב קלצקין (תר"ד – ל' בחשוון תרפ"א) רבן של האנשישוק וליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק, נסמך להוראה על ידי הנצי"ב מוולוז'ין ורבי אליהו שיק אב"ד לידא.
- אחיו רבי אברהם קלצקין רבן של רומנוב וליוזנה.
- אחיו רבי שניאור זלמן קלצקין (תרי"ג – סיון תרצ"ב) חתנו של רבי צבי דוב לוטקר רבה של הומיל) רבה של רוגצ'וב, נסמך להוראה על ידי רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל ה"ערוך השולחן", ורבי יוסף רוזין בעל ה"צפנת פענח".
- אחיו רבי משה צבי קלצקין (תרל"ב- ?) רבה של רומנוב פלך מוהליב, חיבר "לקוטי צבי" (כת"י, הערות ותקונים על הש"ס וארבעת חלקי שולחן ערוך וראשונים ואחרונים - מעט מהם נדפסו ב"כנסת הגדולה" (סובאלסקי וורשא תרנ"א)), ציונים והארות (בכת"י) על התשב"ץ קטן וספר התניא, כמו כן חיבר מפתחות למצוא כל מאמרי חז"ל מש"ס וזוהר והתקונים המובאים בספר התניא.
- אחיו רבי דוד פיינברג (? אושפול - תרס"ז ניו יורק) התגורר בשקופישקופ, ורבי ראובן קלצקין (ליבנהוף), תלמידי חכמים שסירבו לשמש ברבנות, ועסקו במסחר.
- גיסו רבי יעקב זלמן ליבשיץ, תלמיד חכם ועסקן ציבור מקורבו של רבי חיים מבריסק. ייסד וניהל ישיבות בבריסק, והיה הגבאי ברוסיה עבור ישיבות עץ חיים ותורת חיים שבירושלים. תשובה הלכתית שכתב הובאה בספר "אמרי שפר" של הרב קלצקין.
- גיסו רבי יחיאל סלביטיצקי, נכדו של הרב יצחק מינקובסקי מקרלין, כיהן כרבה של שדליץ.
- גיסו רבי מאיר יחזקאל עלה לירושלים, שם נפטר בשנת תר"ע[20].
חיבוריו
- אבן הראשה, ורשה תרמ"ז
- אמרי שפר ורשה תרנ"ו
- אבן פנה, פיוטרקוב תרס"ז. ספר זה יצא שוב בערוב ימיו על ידי מקורבו הרב אלחנן אלימלך שיפמן בשנת תר"צ שם מוסיף הקדמה, ותיקונים בודדים. הספר הוהדר על ידי מכון שמעתתא בירושלים תשפ"ג ובו הערות והוספות רבות, כמו כן נוספו הערות "ישע ימינו" מאת רבי שמעון הרמן, ובתחילתו פרקי תולדות מורחבים.
- דבר הלכה, לובלין תרפ"א
- מילואים לדבר הלכה, לובלין תרפ"ג
- חיבת הקדש, ירושלים תרפ"ו
- דברים אחדים, ירושלים תרפ"ט
- מלואי אבן ומלואת אבן, לובלין תרפ"ה
לקריאה נוספת
- יעקב קלצקין, "אב ובנו", זוטות, ברלין: אשכול, תרפ"ה.
- יעקב קלצקין, "אבי, ר' אליהו קלצקין", כתבים; הביא לבית הדפוס: אברהם קריב, תל אביב: עם עובד, תשי"ג, עמ' 304–319.
- רבי אליהו קלצקין, "תולדות רבינו", אבן פנה; הביא לבית הדפוס: מכון שמעתתא, ירושלים: תשפ"ג, עמ' 9-60.
- "אחרי מטתו של רב גאון", העולם תרצ"ב עמ' 329-330.
- שר התורה מלובלין, דורות - 0581 (בהר), פנחס בן אהרן, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
- אליהו קלצקין באתר WorldCat Identities
- בן ציון בן משה אייזענשטאדט, אליהו קלאצקי, בספרו דור רבניו וסופריו, כרך א, ורשה: (דפוס האלטער ואייזענשטאדט), תרנ"ה 1895, עמ' 48, באתר היברובוקס
- הרב משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר היברובוקס
- 'קלצקין, ר' אליהו ב"ר נפתלי-הרץ', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 84–85 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 1282–1283)
- ירושלים | מת הרב קלאצקין, דבר, 23 במאי 1932
- אייזיק רמבה, בנים אכלו בוסר | האב דחף את בנו לשנאה, מעריב, 8 בספטמבר 1967
- הרב זאב אריה רבינר, "שימברג – עיר נעורי", בתוך: בנימין אליאב, מנדל בובה, אלחנן קרמר (עורכים), יהדות לטביה: ספר זיכרון, תל אביב: אגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל, תשי"ג, עמ' 277–280 (ספר יזכור לקהילת לטביה, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 347–350) (על רבי נפתלי הרץ קלצקין ומשפחתו)
הערות שוליים
- ^ תמונה זו פותחה על ידי הצלם מהתשליל ב-1932, שנת פטירת הרב קלצקין. על פי הרשום בקטלוג הספרייה הלאומית, היא צולמה כנראה שנים אחדות קודם, עבור חוברת תעמולה של בית היתומים דיסקין, שהרב קלצקין היה חבר הנהלתו.
- ^ כלשונו: "קונטרס שיטות לבאר בדרך פשוט דתנאי ואמוראי הש"ס לטעמייהן אזלי במחלוקותיהם"; הוא הדפיס לימים קטעים לדוגמה מחיבורו זה בהקדמת ספרו "אבן הראשה".
- ^ א"ז רבינוביץ, "זכרונות", כתבים מקובצים, כרך ג, תל אביב: ועד היובל (דפוס אחדות), תרצ"ה, עמ' 316 (המאמר פורסם במקור בכתב העת מאזנים ד (תרצ"ג) בעקבות פטירתו של רבי אליהו קלצקין.
- ^ ביהדות ליטא באותה תקופה נישואים בגיל צעיר כזה היו בגדר הנורמה. עשירים שאפו להשיא לבנותיהם עילויים מפורסמים, תמורת נדוניה גדולה. בנוסף, מקובל היה שאבי הכלה ייתן לחתנו הצעיר "קעסט" (קֶסט) – מזונות, ובכלל זה מגורים – על מנת שזה יעסוק בלימוד התורה עוד מספר שנים מבלי לדאוג לפרנסה.
- ^ כלשונו: "הוא כמעט יחידי בדור הזה, בקי בכל הש"ס ונושאי כליהם כאחד הגאונים והתמדתו פלאית והוא איש פלאי, אין עט בידי לבאר בפירוש מה יקר הכלי הזה וכל הון עתק לא ישוה לו. הוא ירא שמים גדול ודרכו בקדושה וטהרה, משים לילות כימים", אילה שלוחה (וורשא תרע"ב) בתחילת הספר
- ^ מנדל סודארסקי מצטט את רבי חיים הלר, שטען כי גדולי המתמטיקאים בפטרבורג הודו כי הם עומדים לפניו (בהיותו בשנות העשרים לחייו) כתלמידים לפני רבם (סודארסקי, "יעקב קלצקין און זיין רבנים-משפחה", בתוך: ליטע, כרך ב; עורך: חיים לייקאוויטש, תל אביב, פארלאג י.ל. פרץ, 1965, עמ' 777).
- ^ 7.0 7.1 "יעקב קלצקין", גנזים: קובץ לתולדות הספרות העברית בדורות האחרונים, ה (תשל"ז 1977), 42.
- ^ על רבי ברוך מרדכי ליבשיץ ומשפחתו ראו: הלל נח מגיד שטיינשניידער, יעקב קלאצקי, עיר ווילנא', חלק א, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס, עמ' 164, באתר היברובוקס; ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, עמ' רנב-רנג, ירושלים תשס"ט.
- ^ בשנת תרמ"ז, לפני הדפסת הספר, כתב לו אחיו רבי אברהם קלצקין (חסיד חב"ד בעצמו): "וגם אבקש עצה ותחבולה אשר יוזכר שם כבוד אדמו"ר הגאון בעל צמח צדק אשר היה גאון אמיתי וחסיד ועניו, מהראוי להזכירו... ואם רצונך נוטה לזה הודיענו נא ונשלח איזה עניין מדברי רבינו נבג"מ [=נשמתו בגנזי מרומים] ותוכל להזכירו בשם רבינו ואין בזה תפיסה למתנגדים, כי הלא תוכל להתנצל... ושערי תירוצים לא ננעלו". ולאחר הדפסת הספר במכתב מיום ג' בשבט תרמ"ח הוא התרעם: "אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל". המכתבים מצוטטים אצל: משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69.
- ^ כתב הרבנות שמור בספריה הלאומית בירושלים, וצילום שלו נדפס אצל זעירא "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסד.
- ^ "כשהציעו לרב מלובלין הרב הגאון ר' אליהו קלצקין להתמנות כממלא מקומו של רבי שמואל סלנט, הוא דחה את ההצעה במילים מהמדרש נוח למלוך על כל העולם כולו מלמלוך על שני תלמידי חכמים מעוטפים בסדיניהם בירושלים". שרי האלף, עמנואל בר עמ' 409.
- ^ תולדות, אבן פנה, ירושלים: מכון שמעתתא, תשפ"ג, עמ' 30
- ^ ראה הצפירה (יב ניסן תר"ס) עמ' 315-314 וכן מכתב שכתב לגיסו בו הוא מבסס את יחסו האוהד לציונות על מקורות בדברי "הש"ס, השולחן ערוך ורבותינו הראשונים והאחרונים", לעומת ה"עקשות, הוויכוח בפטפוטי דברים של אותם שבדו להם" את אותן הטענות נגד הציונות.
- ^ במכתבים לרב ריינס (בספריה הלאומית בירושלים האחרון שבהם מיום י"ט באב תרס"ב מונה רבי אליהו את הנזקים והסכנות שבתנועה זו. במכתב זה מודיע כי הוא מתנער מהתנועה ואף מביע התנגדות לפרסום דבריו שלו אשר כתב בעבר, כאשר קיוה כי טובה עשויה לצמוח לישראל מענין זה, אבן פנה ירושלים מכון שמעתתא תשפ"ג עמ' 38 הערה 170
- ^ "כה האירו את עולמנו שני מאורות גדולים אלה הגאב"ד (רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל והגר"א קלאצקין זצ"ל, ולא היה דבר גדול או קטן בחיי היהדות החרדית שלא הובאו בפני שני גדולים אלה אשר קבעו עמדתם ביחד". כתבי רבי משה בלוי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ שם אשתו על פי הכתובה, השמורה בספריה הלאומית (ראו תמונה).
- ^ על מהלך הלוויה, ופרטים מעיתונות התקופה, ראו עוד: אבישי אלבוים, מה קרה בהלויית הרב אליהו קלצקין?, "עם הספר", 14/05/2012.
- ^ ראו, שערי ציון שנה 12 ניסן-סיוון תרצ"ב, עמ' לא-לב, באתר היברובוקס
- ^ רבי אליהו קלאצקין, אבן פנה, תרס"ז סימן כה
- ^ כרטיס הקבר של יחזקאל מאיר ליפשיץ, אתר הר הזיתים
- לובלין: רבנים
- רבנים פולנים
- רבנים ליטאים
- ירושלים: רבנים
- העיר העתיקה: רבנים
- אנשי העלייה הרביעית
- ראשי ישיבה ארץ-ישראלים
- רבנים ארץ-ישראלים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הפרושים
- מחברי ספרי שו"ת
- אנשי היישוב הישן
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- ילידי 1852
- נפטרים ב-1932
- מחברי ספרות תורנית
- רבני ערים באירופה