מרכז חסידי ויז'ניץ
 | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | בני ברק |
| מייסד | הרב מנחם מנדל הגר |
| מרכזי פעילות | בני ברק, אשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד ומונסי |
| אדמו"ר | הרב מנחם מנדל הגר |
מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ. אותה הקים הרב מנחם מנדל הגר, בנו הצעיר של רבי משה יהושע הגר . מרכז החצר בבני ברק שבישראל. בשנת ה'תשע"ו מנתה החסידות כ-660 בתי-אב[1].
תולדות החסידות
בראש חודש סיוון ה'תש"נ, מינה רבי משה יהושע הגר את בנו הצעיר הרב מנחם מנדל כרב ואב"ד בקריית ויז'ניץ ואחראי על מוסדות החסידות, במקומו של אחיו הרב ישראל שהורחק ממשרתו כרב בשנת ה'תשמ"ד[2].
בתחילת שנת ה'תשס"ב, הוחזר הרב ישראל הגר לקריית ויז'ניץ ולאחר מכן למעמדו בחסידות, כתוצאה מכך נוצר פילוג בין החסידים, כשרובם תמכו ברבי ישראל ומיעוטם ברבי מנחם מנדל בטענה שמהלך החזרתו של רבי ישראל היתה עקב שליטת הגבאים וחולשת האדמו"ר.
בשנת ה'תשס"ו, כשש שנים לפני פטירת רבי משה יהושע, ולאחר שעברו רדיפות והצקות מצד תומכי רבי ישראל בבית מדרשו של הישועות משה[3], שכרו החסידים מבנה בפאתי קריית ויז'ניץ שכונה "היכל ברוך", שם החל רבי מנחם מנדל לערוך "באטעס" ותפילות עצמאיות, ובכך הוקמה למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין מזו של אביו שכבר נחלש באותן שנים, כאשר רבי מנחם מנדל היה ממשיך להגיע לאירועים בחצר האב כשאביו מופיע בהם, במקביל נרכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית המוסדות.
בחג השבועות ה'תשס"ט נחנך בית המדרש הגדול של החסידות ברחוב שלמה המלך פינת רחוב עזרא. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן מזהה של החצר. כמו כן הוקמו תלמוד תורה וישיבה קטנה כבר באלול ה'תשס"ז[4]. ובהמשך באלול ה'תשע"א הוקמה ישיבה גדולה.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשע"ב מונה לאדמו"ר על פי צוואת אביו[דרוש מקור: המקור מאשר שיש צוואה אבל לא שהיא הסיבה שהאדמו"ר מונה לאדמו"ר, אגב, מי מינה אותו?]
האדמו"ר מרבה להתבסס על דברי אביו בהדרכותיו בתורותיו ותולה בו את דרכו בהנהגת החסידות.
בשנת ה'תשפ"ב הביע האדמו"ר את רצונו שחסידיו יכונו בשם אחים (ראשי תיבות חסידים אוהבי ישועות משה) על שם אביו ואף הכריז על סדרי לימוד מיוחדים לכלל החסידים במסגרת זו[5].
מרכז החסידות
בזאת חנוכה ה'תשפ"ב החלו בתכנית בנית בניין מרכזי לחסידות בבני ברק[6] כשהחסידים נרתמים בסכומי ענק[7]. בחודש אלול הרסו את מבנה בית הכנסת הישן[8]
ובערב ראש השנה ה'תשפ"ד (כ"ט באלול ה'תשפ"ג) התקיים מעמד הנחת אבן הפינה ומגילת היסוד.
הבניין יכלול בתוכו, בית המדרש, היכל טישים, בתי תפילה, מקווה טהרה, אולמות אירועים[9] ובית לאדמו"ר.
מאפייני החסידות
ערך מורחב – חסידות ויז'ניץ#מאפייני החסידות
תורה
כתקנת הישועות משה בשנת ה'תשל"ז, מתקיימת בכל בתי המדרש שיעורי תורה ברבים, בשנת ה'תשע"ב תיקן האדמו"ר סדר לימוד קבוע בספר "מנחת חינוך"[10], בראש חודש ניסן ה'תשפ"ב תיקן האדמו"ר סדר לימוד שבועי[11] של דף גמרא, קטע בספר מעדני השולחן-ישועות משה, קטע בספר חובת הלבבות ומשניות.
תפילה
בטבת ה'תשע"ב תיקן האדמו"ר סדר לימוד בחובות הלבבות.
שיטת השוואנצאנעס
בחצר מדגישים את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפי האדמו"ר[12]. בי"ב בשבט ה'תשס"א דיבר האדמו"ר בפני החסידים בחיזוק עניין ההתקשרות. אחריו נאם הישועות משה, ובדבריו חיזק את עניין ההתקשרות לויז'ניץ ומינהו כאחראי לענין זה. מסיבה זאת החסידות מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו התחיל בהנחלת השיטה בשנת ה'תשס"א, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[13] והחסידים אף לובשים בגדי שבת[דרוש מקור].
בשנת ה'תשע"ח הבהיר האדמו"ר לפני החסידים את דרך ההתקשרות בין אדמו"ר לחסידים לפי מה שקיבל לדבריו מאביו בשיחות אישיות, האדמו"ר ביטא זאת בשיר: "די שיטה הקדושה פונעם הייליגע ישועות משה, דהיינו קב חומטין דהיינו שוואנצאנעס" (השיטה הקדושה מבעל הישועות משה הקדוש, דהיינו קב חומטין[14] דהיינו "שוואנצאנעס" ביידיש: "זנב"[15]). השיר הפך להמנון החסידות[16]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[17], לפני קידוש בליל שבת, לפני תפילת נעילה ביום כיפור ובחופה.
כל שיחות האדמו"ר בנושא התקשרות החסידים לרבם קובצו ויצאו לאור בספר 'ובו תדבק'.
בעקבות הופעת השיטה בשנת תשע"ח עזבו קבוצה של כ-100 משפחות את החסידות[18], ביניהם גם מי שהיה איש אמונו של האדמו"ר, הרב יעקב ולצר, שלאחר מכן הוחזר על ידי האדמו"ר הרב ישראל הגר לתפקיד מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. פורש נוסף הוא הרב אריה הגר, שהחל לכהן לאחר פרישתו כאדמו"ר מאנטניא-הורדנקה בבית מדרשו בקריית ויז'ניץ, וכן הרב פנחס ניימן[19].
בשני מקרים נקטו קבוצות של חסידיו בפעולות מחאה אלימות על כבוד רבם כאשר סברו שכבודו נפגע[20].
קהילות וארגונים בחסידות
בית המדרש המרכזי של החצר ממוקם ברחוב שלמה המלך בבני ברק, בהמשך הרחוב ממוקם בנין הישיבה הגדולה אשר בו נמצא גם תלמוד תורה וישיבה קטנה.
לחסידות בתי כנסת באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון[21], אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד ומונסי ובחלק מהם יש גם תלמודי תורה[22] וכוללי אברכים. במונסי ובלונדון ישנה ישיבה קטנה [23]. כמו כן ישנו סמינר בבני ברק, ובתי ספר בבני ברק, אשדוד ואלעד.
בחודש סיוון ה'תש"פ הוקם מערך התנדבותי להוזלת הוצאות החתונה לחסידיו ובין היתר הוכשר היכל הטישים לאולם שמחות שפעל עד להריסת בית המדרש באלול ה'תשפ"ב ומעבר זמני של ביהמ"ד להיכל הטישים.
מכונים והוצאות לאור
- הועד להוצאת דא"ח - המוציא לאור את דברי התורה של האדמו"ר מדי שבוע, וכך גם ספרים המאגדים את דברי התורה.
- מכון תורת משה המוציא לאור ספרי הסטוריה וביוגרפיה על הרבי הקדוש הישועות משה ואת עיקרי שיטתו הקדושה.
- מכון כי הם חיינו המוציא לאור ספרים על מועדי וחודשי השנה[24].
- מכון שואלין ודורשין המוציא לאור את הסידור והמחזור "ישועות משה" מטעם החסידות.
- מכון מנחת חינוך - ישועות משה המוציא לאור את הספר "מנחת חינוך המבואר - ישועות משה"[25].
ספרי החסידות
- מעדני השולחן ישועות משה - שיחות בקידושא רבא ובטיש ליל שבת מבעל הישועות משה.
- חובות הלבבות אראנו בישע - פירוש מתורות בעל הישועות משה על חובות הלבבות.
- שיטה הקדושה דרבנו ישועות משה - ליקוט מדברי תורתו של הישועות משה ושיחותיו בענין ענווה והתקשרות לצדיקים[26].
- דברי אלוקים חיים - דברי התורה של האדמו"ר.
- ובו תדבק - ליקוט מדברי תורתו של האדמו"ר ושיחותיו בענין ענווה והתקשרות לצדיקים.
- יסוד החיים - דרשות האדמו"ר לתלמידי הישיבה.
חוברות ועלונים
ארגונים להפצת חסידות
- חבורתא המאגד את החבורות של אברכי החסידות ואחראי על כל הפעילויות והמבצעים במהלך השנה. לארגון ישנו ועד של ארבעה אנשים שהם הינם המכוונים ומדריכים את כל המתרחש בחסידות.
- לעבעקינד המוציא לאור גליון חודשי מורחב, עלונים תקופתיים ודיסקים עם ההשקפה של החסידות וכן מפעיל קו תוכן לילדים[27].
ארגוני חסד
- חיים בחסד פועל בין היתר בסיוע למשפחות נזקקות בקהילה, חלוקת מזון, סיוע בהוצאות רפואיות, הוצאות ביגוד לילדים, ארגון כנסים עבור פעילות קהילתית בתחום לחיות נכון פיננסית, הכנסת כלה, סיוע לעשרות משפחות נוספות בתקופות החגים[28].
- צורבא עזרה וסיוע לילדים שמתקשים בלימודים, וסבסוד טיפולים נפשיים הנדרשים.
- תמיד לצידכם סיוע בבתי חולים, והסעות למאושפזים ובני משפחותיהם.
ארגונים שבראשות הרבנית
חסידים ידועים
- הרב אשר גרינפלד – רב קהילת ויז'ניץ במונטריאול שבקנדה.
- הרב ישראל גרינברגר – רב קהילות ויז'ניץ באלעד ובפתח תקווה.
- הרב דוד משה סגל – מדריך ומשפיע בחסידות
- הרב יוקל וייס – משב"ק וראש הישיבה
- הרב אפרים פישל ויזל – מנהל מוסדות בנות לאה אסתר, מנכ"ל המוסדות באשדוד, וחבר מועצת העיר.
קישורים חיצוניים
- התרגשות שיא בחצר הקודש ויז'ניץ לקראת "ראש השנה לחסידות" י"ב שבט כתבה מתוך העיתון הדיגיטלי שחרית
- ריקוד "השוואנצנים" כבש את פוניבז', באתר כיכר השבת
- שבת שיטה הקדושה ויזניץ אדר א' תשע"ט אוקראינה באתר של טיפ הפקות ואירועים
- אמירת פרשת המן בים סוף עם התורמים ג' בשלח ה'תש"פ בכאן 11
הערות שוליים
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר הארץ
- ^ אב"ד ויז'ניץ מזהיר את חסידיו לא לענות להתנכליות באתר יוטיוב
- ^ חבורת 'מחנונים' ממצויני ישיבת ויז'ניץ לצעירים נבחנו אצל רבנים בעיה"ק ירושלים באתר JDN
- ^ "72 שעות מרוממות" בחצר הקודש ויזניץ לרגל יובל העשור להסתלקות הרה"ק הישועות משה זיע"א באתר פארענצ'עס
אירוע היסטורי יובל העשור להסתלקות כ"ק האדמו"ר בעל הישועות משה זי"ע
היערכות חסרת תקדים בחסידות ויז'ניץ לקראת האירוע הענק "יובל העשור" בבנייני האומה ערב כ' אדר ב' לזכרו של כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה"ישועות משה" זצוק"ל באתר דרשו - ^ יוצאים מקראוונים לבניין ענק: כך הכריז אמש הרבי מויז'ניץ בשיחה לכלל חסידיו באת דרשו
- ^ יעקב מלמד, לאחר הכרזת האדמו"ר: האברכים בויז'ניץ התחייבו לתרום מאה מיליון ש"ח, באתר JDN
- ^ שבת היסטורית – שבת 'געזעגנען' בויז'ניץ • לקראת הריסת בית המדרש ובניית המרכז העולמי באתר דרשו
- ^ המרכז העולמי ויז'ניץ - פארענצעס
- ^ ביום ההילולא: מבחן 'מנחת חינוך' במרכז חסידי ויז'ניץ, באתר JDN
- ^ הנקרא לימוד אחים
- ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
- ^ משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017
צפו בגלריה: מעמד י"ב שבט ראש השנה לחסידות דחסידי ויזניץ באתר דרשו
מנדי קליין,חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019 - ^ ע"ד מאמר הגמרא במסכת שבת, דף ל"א עמוד א'
- ^ ע"ד מאמר המשנה הוי זנב לאריות משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ'
- ^ שאול כהנא, השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
שאול כהנא, תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018 - ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
- ^
בנימין בראון, שיטת ה"שוואנצנות": תורת הצדיק הקיצונית של רבי מנדל'ה מוויז'ניץ, בעיתון מקור ראשון, 4 באוקטובר 2021
- ^ שימי שפר, ה'מתנגד' לשעבר סיים את הש"ס וזכה לביקור האדמו"ר, באתר כיכר השבת, 27 ביוני 2019
- ^ שאול כהנא, צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019 - ^ מעמד הנחת אבן הפינה לבניני ת"ת ויזניץ בלונדון
קמפיין למען בניית התלמוד תורה בלונדון - ^ מבחן פומבי ומעמד חלוקת פרסים למאות ילד חמד המתחנכים באיגוד התתי"ם שע"י רשת מוסדות החינוך של מרכז חסידי ויז'ניץ באתרדרשו
- ^ בויזניץ מציינים פתיחת ישיבה בארה"ב באתר בחזית
'הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ' בויזניץ מציינים פתיחת ישיבה בארה"ב- בנשיאותו של כ"ק אדמו"ר הקוה"ט שליט"א באתר דרשו - ^ גיליון להפצת תורה בדרך השיטה הק' יו"ל לאור ע"י ארגון "כי הם חיינו" שע"י "חצר הקודש ויזניץ" באתר דרשו
גיליון מורחב לרגל השנה השביעית - ^ כך ציינו יום 'מנחת חינוך' במרכז חסידי ויז'ניץ באתר בחדרי חרדים
- ^ לפי גישת חסידות מרכז חסידי ויז'ניץ מהווה מקור לעניין השוונצנות
- ^ וידעת - ויזניץ באתר גיידסטאר
- ^ מידע כללי באתר גיידסטאר
- ^ קופת המלכות (ע"ר)באתר גיידסטאר
ובאתר נדרים פלוס
כל המידע על קופת המלכות באתר שירות בקליק - ^ מסע הקודש קופת המלכות וויזניץ באתר טיפ הפקות ואירועים