הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי
 | |
| בניין המטה העולמי של האדוונטיסטית של היום השביעי | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | נצרות |
| פרוטסטנטיות | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זרמי נצרות פרוטסטנטיים | לותרניזם • אנגליקניזם • אנבפטיזם • פנטקוסטליזם • מתודיזם • קווייקרים
| ||||||
| אישים בפרוטסטנטיות/מבשרי הרפורמה | יאן הוס • ג'ון ויקליף • מרטין לותר • ז'אן קלווין • אולריך צווינגלי • מנו סימונס • ג'ון וסלי • צ'ארלס וסלי | ||||||
| ראו גם | אוונגליזם • ארמיניאניזם | ||||||
הקהילה האדוונטיסטית של שומרי השבת (או: המשיחית שומרי השבת[1]) היא זרם אדוונטיסטי (המאמין בחזרתו של אותו האיש) בנצרות הפרוטסטנטית, שבו מקדשים את יום השבת, בניגוד למרבית הזרמים שמחשיבים את יום ראשון כיום השבתון. הכנסייה נוסדה באופן רשמי בשנת 1863 בארצות הברית.
רבים מעיקרי האמונה של הקהילה נשענים על חלק מכתביה של אלן גולד וייט, שהחל משנת 1844 ובמשך 19 שנה ראתה "חזיונות" או "נבואות" במקומות ציבוריים, ובהמשך חייה התנבאה בנושאים שונים הקשורים לתפקודה של הקהילה בעולם.[2]
אין כמורה רשמית בכנסייה זו, אבל יש פסטורים ("רועי קהילה" באנגלית) המנהיגים את הקהילה.
באופן רשמי הכנסייה טוענת שאינה רואה בשלילה את קיומן של כנסיות נוצריות אחרות, אך "מעדיפה את הטקסים והמוסדות" שלה, וחשוב לה שחבריה יהיו אלו "שראו את האור".[3]
יש המגדירים בארצות הברית את הכנסייה ככת, בייחוד עוזבי הכנסייה, אך רבות מהכנסיות בארצות הברית רואות בה כנסייה נוספת עם נוהגים שונים.[2]
יחסם לישראל וליהדות
לקהילה יש מיסיון בישראל שתפקידו לפנות ליהודים ואחרים על מנת להמיר את דתם. בתי הקהילה בישראל נקראים אצלם "בתי כנסת", ונמנעים בהם מצורת הצלב – שאינו מקובל ביהדות ובישראל, כסמל הרשמי שלה. אגף זה פעיל בארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי, הולנד, ארצות הברית (בעיקר בפלורידה) ובישראל.[4][5] אנשי הקהילה מפעילים בישראל 28 מרכזי קהילה, רובם למען עובדים זרים ברומנית, ספרדית, רוסית ואנגלית, וכן מרכז באמהרית ובעברית. ארבעת האחרונים פונים ליהודים עולי אתיופיה, עולי הארצות דוברות האנגלית והרוסית, ויהודים ישראלים.[6][7]
לקהילה האדוונטיסטית לשכה הנקראת 'קרן הידידות עם היהודים', ובראשה ריצ'רד אלופר (Richard Elofer). בסוף שנת 2000, הוזמן אלופר למפגש ראשי כנסיות נוצריות עם נשיא המדינה דאז, משה קצב. בשנת 2003 פורסמה כתבה אוהדת על ריצ'רד אלופר ופועלו בישראל בקרב שוהי עבודה ואחרים.[8]
הכנסייה מפיצה ספרות בעברית שנועדה לציבור היהודי בישראל דתי כחילוני, וכן חלק מאתר המרשתת שלה מוקדש ומיועד ליהודים (ונקרא הקהילה האדוונטיסטית בני ציון).[9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- על פעילות מיסיון של הכנסייה, באתר יד לאחים
- הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ כפי שהוא מופיע בעלונים שלהם בעברית
- ^ 2.0 2.1 ביקורת על האדוונטיסטים, אתר 'סובלנות דתית' (באנגלית)
- ^ ספר 'תשובות המשיחיים שומרי היום השביעי', ספרם הרשמי של אנשי הכנסייה, שהודפס ב-1957, עמוד 197
- ^ המרכז העולמי לידידות בין יהודים לאדוונטיסטים
- ^ שמחתה של מרים סיפור הטבלתם לנצרות של יהודים, באתר הכנסייה (באנגלית)
- ^ דף הקהילות, אתר הכנסייה בישראל (הקישור אינו פעיל, 24 בינואר 2018)
- ^ פעילות ריצ'רד אלופר בקרב יהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר (ברוסית)
- ^ ורד לוי-ברזילי, ראיתי עובדים זרים מאושרים, באתר הארץ, 4 בפברואר 2003. הכתבה המקורית עברה תיקון ועדכון למחרת)
- ^ על רפואה וגוף או פרי הרוח - מסמכי "בית הספר של שבת" (תרגום מאנגלית שולמית גלאור, באתר הכנסייה) (הקישור אינו פעיל, 24 בינואר 2018)
37048520הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי