מחלת ליים
.jpg) | |
| פריחת Erythema Migrans האופיינית למחלת ליים | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/330178 |
| DiseasesDB | 1531 |
| MeSH | D008193 |
| MedlinePlus | 001319 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | A69.2 |
מחלת ליים (Borreliosis; Lyme Disease) היא מחלה הנגרמת לרוב על ידי החיידק מהמין Borrelia burgdorferi אולם גם על ידי החיידקים מהמינים Borrelia afzelii ו-Borrelia garinii (בעיקר באירופה).
השלב המוקדם של המחלה מתאפיין בכאב ראש, חום, עייפות, דיכאון ופריחה בעור הנקראת Erythema Migrans. אם החולה לא מקבל טיפול יפגעו לרוב מערכות שונות של הגוף כגון: מערכת העצבים, המפרקים והלב. ברוב המקרים, אם החולה מאובחן בשלבים הראשונים של המחלה ויקבל טיפול אנטיביוטי, הוא יחלים מהמחלה. אבחון מאוחר של המחלה או קבלת טיפול בלתי הולם יכולים לגרום לתסמינים חריפים של המחלה הקשים לטיפול.
היסטוריה
המחלה הוכרה בארצות הברית בשנת 1970 ונקראת על שם העיירה Lyme בקונטיקט שם התגלתה לראשונה. מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית החלה לחקור לאחר התפרצות סדרה ארוכה של מחלות חום בילדים במקום. והממצאים היוו אישור לגילויה של מחלה חדשה.
החיידק Borrelia burgdorferi הגורם למחלה נקרא על שם החוקר וילי בורגדורפר (Willy Burgdorfer), שהיה הראשון לבודדו ב-1982. המחקרים האחרונים מאוניברסיטת באת' בבריטניה הוכיחו כי החיידק קיים מלפני אלפי שנים, והיה מצוי באירופה. ההנחה היא שציפורים העבירו קרציות הנושאות את החיידק לאמריקה.
תפוצת המחלה
מחלה זו שכיחה בצפון אמריקה ובאירופה. פרסומים אחרונים מבשרים כי המחלה מתפשטת בכל העולם ומצויה באפריקה, אוסטרליה ואסיה.
אזורי התפוצה של החיידקים משתנים. החיידקים מאיימים על מרכזי אוכלוסייה גדולים.
התפשטות המחלה מוסברת כהשפעת לוואי של ההתחממות העולמית. מחלות שהיו מוגבלות לאזורים קטנים, נודדות לאזורים שהתחממו. על פי המחקר המדעי של החברה להגנת הטבע (WCS), מחלת הליים נמנית עם 12 המחלות הקטלניות ביותר, שעלולות להחמיר עם הזמן ואף אולי להתפרץ כמגיפות[דרוש מקור].
בישראל המחלה נדירה ביותר.
- צפון אמריקה: בארצות הברית שכיחה המחלה בעיקר באזורים כפריים העשירים בצמחיית פראית, בחורשות וביערות. המחלה מצויה ב-49 מדינות מתוך ה-50 של ארצות הברית, אך היא שכיחה יותר בעשר מדינות, שבהן הממוצע להמצאות המחלה עומד על 31.6 בני אדם לכל 100 אלף איש.
רשימת מדינות שבהן שכיחות המחלה גבוהה
- צפון אמריקה:
- מרכז ודרום אמריקה: האיים הקריביים, קולומביה, בוליביה, מקסיקו, צ'ילה, ברזיל, ארגנטינה, קוסטה ריקה.
- אירופה: אנגליה וחבל וויילס, אירלנד, פינלנד, גרמניה, אוסטריה, יוון, פולין, אסטוניה, קרואטיה, שווייץ, איטליה, שוודיה, הולנד, טורקיה, צרפת, צ'כיה, בולגריה, ליטא, לטביה, בלרוס, בלגיה, נורווגיה ודנמרק.
- אסיה: דווחו מקרים ביפן, מונגוליה, צפון סין, מזרח רוסיה, טיוואן, קוריאה, הודו ומדינות נוספות.
- אפריקה: סימנים לחיידקי Borrelia burgdorferi נמצאו בתוניסיה, אלג'יריה, מצרים, מרוקו ובאתיופיה.
- אוסטרליה: איים באוקיינוס השקט וניו זילנד דווחו אף הן על המצאות החיידק.
העברת המחלה
מרבית בעלי חיים בטבע, במשק ובבית, כגון כלבים, כבשים, מכרסמים וציפורים, נושאים קרציות ופרעושים. חלק מקרציות ופרעושים אלה עלולים להיות פונדקאים לחיידקים ולהעבירם לבני אדם. הקרציות אוהבות לחות ולכן ניתן למצוא אותן מתחת לעלים, בשדה ובצמחייה הנמוכה. הקרציות והפרעושים ניזונים מדמם של בעלי חיים ומדמו של האדם, ומעבירים להם גורמי מחלות שונים בזמן הנשיכה.
כאשר הקרציות מהמינים Ixodes scapularis ו-Ixodes pacificus נושכות את האדם, הן מעבירות לתוכו חיידקים השייכים לסוג Borrelia במערכת Spirochaete. חיידקים מחוללי המחלה אינם גורמים לקרציות ולבעלי חיים הנושאים אותם לחלות במחלה. חיידקים אלו חיים בתוך הקרציה ומגיעים לגפי הפה שלה. גפי הפה מנקבים את העור ומוצצים את הדם. כשהקרציות הנושאות את החיידקים מעבירות אותם לאדם, הוא יחלה במחלה.
במקביל למציצת הדם מפרישה הקרציה לאזור הנשיכה נוגדי קרישה, מעכבי מערכת החיסון וחומרים אנטי דלקתיים. החומרים האלה מסייעים לקרציה להמשיך ולקבל אספקת דם מבלי שהנפגע מרגיש את הנשיכה.
רוב הקרציות אינן נגועות בחיידקים ועל כן מרבית הנשיכות לא יגרמו לזיהום. מאידך, תסמיני המחלה עלולים להופיע בכל זמן בשל תקופת הדגירה שיכולה להיות ארוכה. הקרציות או החרקים הנגועים בחיידק פעילים בחודשים אפריל עד נובמבר. המחלה מועברת בנשיכה בלבד ולכן איננה מדבקת.
מניעת המחלה
שיטת המניעה הטובה ביותר היא מודעות והימנעות מחשיפה לקרציות ופרעושים.
- יש לטפל בבעלי חיים בבית ובמשק החי, לבדוק אם בעלי החיים נושאים קרציות ולטפל בהם עם תכשירים נגד קרציות המותאמים לחיות. יש להיזהר מבעלי חיים שמסתובבים חופשיים בשטחי הבר ומתקרבים לשטחים המיושבים.
- יש להימנע להיכנס למקומות מועדים לקרציות במיוחד בחודשי האביב והקיץ.
- במקרים שבהם לא ניתן להימנע ממקומות מועדים לקרציות, יש להשתמש בבגדים מגנים: בגדים בהירים, חולצה ארוכת שרוולים, מכנסים ארוכים ומגפי גומי על מנת שיהיה קל לזהות את הקרציה הכהה ולהימנע מנשיכה. את החלק התחתון של המכנסיים יש להכניס לנעליים למניעת עקיצת הקרציה בגפיים התחתונות. יש לחבוש כובע.
- תכשירים: תכשירי הגנה למריחה על העור מסוג DEET מגנים על העור מפני נשיכה. החומר מתאים לילדים ולמבוגרים. יש להשתמש בהתאם להמלצות הרפואיות למניעת רעילות. כמו כן ניתן להספיג את הבגדים ב"פרמטרין" שהורג את הקרציות.
- מומלץ לבדוק את הגוף פעם ביום.
- אם מוצאים קרציה יש להסירה באמצעות פינצטה בלבד, ולחטא באלכוהול את האזור בגוף וכן את הפינצטה. יש לגשת לרופא אפילו אם היא הוסרה. הרופא יבחן מתן טיפול אנטיביוטי.
תסמינים
התסמינים שונים ועשויים להופיע זמן רב אחרי נשיכת הקרציה. במקרים רבים טועים הרופאים באבחון המחלה, ומאבחנים אותה כשפעת או מחלה אחרת.
הסימנים הראשונים דומים למחלת השפעת. סימנים אלו מופיעים תוך יום עד חודש מיום הנשיכה. החולה ירגיש עייפות, צמרמורת, חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים ונפיחות של בלוטות הלימפה. ברוב המקרים תופיע פריחה בעור. החיידקים חודרים לעור, גורמים לזיהום בצורת עיגול אדום בקוטר של 1.5 ס"מ. העקיצה יכולה להיות נפוחה או שטוחה. העיגול האדום הולך וגדל. המרכז הולך ונעשה בהיר והיקף המעגל מאדים. נוצרת כמו צורה של טבעת במרכזה אזור בהיר. הפריחה אינה כואבת אך אזור העקיצה חם. חלק מהחולים מפתחים תסמינים קלים מאוד ולא נותנים את דעתם למאפיינים אלו.
אם לא מטפלים מיד במחלה ותוקפים את חיידקי המחלה, יתפתחו לאחר מספר חודשים סימפטומים נוספים שיחמירו את מצב הגוף. החיידקים יתפשטו בכל הגוף וישפיעו על תפקודם של איברים שונים. הכאבים הופכים להיות כרוניים כעבור מספר חודשים.
המחלה עלולה לגרום לחלק או לכל הסממנים הבאים:
- פרקים: דלקת פרקים תכופות המלוות בנפיחות מפרקים והגבלה בתנועת המפרק הנגוע. הגפיים רדומים, תחושת כאבים בגפיים ובפרקים. תחושת כאב בלסת.
- מערכת עצבית: פגיעה במערכת העצבית עלולה לגרום לנזק עצבי משמעותי למוח. תחושת עקצוצים בגפיים, אובדן רפלקסים, צוואר נוקשה, כאבי ראש חזקים, שיתוק בשריר הפנים, שינויים בחוש הטעם והריח, קשיי בליעה, לעיסה או דיבור, סחרחורות עד כדי התעלפויות, רגישות לאור ולצלילים, שינויים באיכות השמיעה, צניחת עפעפים, הפרעות שינה.
כמו כן תתכנה הפרעות קוגניטיביות כמו חשיבה מעורפלת והפרעות בזיכרון.
- עיניים: הפרעות ראייה עד כדי עיוורון, עיניים אדומות, דלקת בחלקים שונים של העין, ראייה כפולה.
- עור: חבורות בגדלים וצבעים שונים על גופו של החולה. חבורות אלו גורמות לגירודים עזים. צורת החבורות שונה. היא יכולה להיות עגולה, אובאלית, משולשת או ארוכה.
- לב ומערכת הדם: מעורבות לבבית מדווחת בכ-1% מהמטופלים הלוקים במחלה. יכולה לבוא לידי ביטוי בהפרעות קצב עם פעמת, כאב חזה, דלקת כלי דם, heart block, דלקת שריר הלב.
- כבד: תפקודי כבד לא נורמטיביים.
- ריאות: קשיי נשימה, דלקת ריאות.
- שרירים: כאבים, דלקות, התכווצויות, אובדן טונוס שרירי.
- מערכת עיכול: הקאות, בחילות, שלשול, איבוד תיאבון, אנורקסיה.
- אברי הרבייה: גברים - בעיות פוריות.
- נשים בהריון: הפלות, לידה מוקדמת ובמקרים נדירים מוות של העובר. תיתכן היפרדות שליה. ברוב המקרים נשים שאובחנו בזמן וקבלו טיפול ראוי ילדו תינוקות בריאים.
יש הקושרים את מחלת הליים לאוטיזם, לתסמונת העייפות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome CFS), מחלת הלגיונרים ועוד.
תסמיני המחלה בכלבים וחתולים
מרגע ההידבקות במחלה ועד להופעת התסמינים יכול לחלוף אצל חלק מחיות המחמד זמן רב, עד למעלה משנה. במהלך תקופה ממושכת זו עלולה המחלה להתפשט מאוד בגוף.
- סירוב לאכול וחוסר תיאבון.
- סימני כאב בלתי מוגדר עד כדי הימנעות מתנועה.
- צליעה.
- חום גבוה.
בהיעדר טיפול, הסימנים עשויים להיעלם עם הזמן, ולהתעורר מחדש כעבור מספר שבועות או חודשים.
אבחון
אם מסירים את הקרציה במשך 24 השעות הראשונות מרגע העקיצה - הסבירות להדבקה נמוכה מאוד. אף על פי שהממצאים הקליניים מספיקים לאבחנת המחלה - דרושות בדיקות מעבדה כדי לאשר אבחנה זו: ניתן לאתר נוגדנים כנגד חיידקי B.burgdorferi, B.afzelii ו-B.garinii בבדיקת דם ייחודית. יש לערוך בדיקות מעבדה ולעיתים לשאוב נוזל מהמפרק המודלק על מנת לאתר נוגדנים כנגד החיידקים. אם בבדיקה זוהו הנוגדנים יש לבצע בדיקת מעבדה נוספת לאישור הממצא. כאשר קיימת דלקת מפרקים מסיבה לא ידועה, ושתי בדיקות הדם המוזכרות למעלה חיוביות לנוכחות החיידקים, נקבעת האבחנה.
טיפול וחיסון
כיוון שהפתוגנים אשר גורמים למחלה הם חיידקים, הטיפול במחלה הוא אנטיביוטי. הטיפול האנטיביוטי ניתן דרך הפה במשך ארבעה שבועות. האנטיביוטיקה המומלצת בדרך כלל היא אמפיצילין או דוקסצילין לשלושה עד ארבעה שבועות. אם מסתיים טיפול אחד של אנטיביוטיקה והדלקת טרם חלפה, לרוב ממתינים שישה שבועות. לאחר תקופה זו ניתן להסיק שהטיפול נכשל בריפוי המחלה. במקרה כזה, ניתן להוסיף טיפול אנטיביוטי נוסף.
מעל 80% מהחולים במחלה יבריאו לאחר מתן סבב טיפול אנטיביוטי בודד או כפול. במקרים האחרים יש צורך בטיפול בתרופות נוגדות דלקת. אם הקרציה שהתה פחות מ-24 שעות על הגוף ואין תסמינים, לא ניתן טיפול אנטיביוטי. אם מופיעים סימני זיהום, הטיפול האנטיביוטי יעצור את התרבות החיידקים וימנע את התפתחות המחלה.
בארצות הברית שווק חיסון בין השנים 1998 ו-2002. החיסון נגד זן מסוים של Borrelia burgdorferi הגן על 75-80% המאוכלוסייה המחוסנת. לפי המחקרים האחרונים השפעת החיסון לא נמשכת לאורך זמן. חברות הביטוח הרפואי סירבו לממן את החיסון. כמו כן התפשטו שמועות בלתי מבוססות ביחס לבטיחות החיסון. השמועות ואי רצון של חברות הביטוח הרפואי לכסות את החיסון גרמו למכירות חלשות והפסקת השיווק. צוותי מחקר של אוניברסיטת צפון קרוליינה והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן שוקדים על מחקר אודות החיידק ובדיקת התנהגותו.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- סימפטומים של מחלת הליים -אנגלית
- ארגון מחלת הליים ארצות הברית - אנגלית
- האקדמיה הלאומית למדעים ארצות הברית -אנגליתPNAS
- ארגון הבריאות העולמי - אנגלית
- מגזין המדע האמריקאי
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
27698457מחלת ליים