חבורה (רפואה)

חבורה
bruise / contusion
	חבורות כתוצאה מנפילה מסולם
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB	31998
סיווגים
ICD-10	S00-S90, T14.0

חבורה (באנגלית: bruise ואף contusion) היא מונח רפואי הבא לתאר סוג של המטומה קלה יחסית ברקמת תאי הגוף אשר בה כלי דם נימיים ולעיתים אף ורידונים (venules) ניזוקים כתוצאה מטראומה גופנית, הגורמת לדם לפרוץ לאזור הבין-רקמתי. חבורות עשויות להיות כרוכות בנזק לנימים עוריים, תת-עוריים, ברקמת השריר, או העצם. ניתן לסווג חבורות בהתאם לקוטרן: אקימוסיס (בלטינית: Ecchymosis) (בקוטר 1–3 ס"מ), ארגמנת (פורפורה) (purpura)‏ (3 מ"מ-1 ס"מ), או פטכיה (petechia)‏ (3 מ"מ>), אף שמונחים אלה עשויים להיות בשימוש גם לתיאור דימום פנימי שלא נגרם במנגנון של טראומה גופנית.

חבורה, כסוג של המטומה, היא תמיד דימום פנימי בין-רקמתי הנגרם בדרך כלל בחבלה קהה הגורמת נזק על ידי מעיכה וכוח תאוטה. טראומה גופנית אשר די בה לגרום לחבורות גופניות יכולה להתרחש בנסיבות מגוונות, כולל תאונות, נפילות, נשיכות קלות וניתוחים. מחלות מסוימות הגורמות להפרעות בקרישת הדם יכולות, או מחלות בכלי הדם, יכולות לגרום להיווצרות חבורות אף במקרי טראומה זעירה אשר לא תותיר חבורה באדם בריא. במידה והטראומה חזקה דיה כדי לגרום חתך בעור כך שדם נוזל אל מחוץ לגוף, הפגיעה לא תוגדר עוד כחבורה אלא כדימום, אף שאותה טראומה עשויה לגרום לחבורות באזורים אחרים בגוף.

חבורות גורמות לעיתים קרובות לכאב, אולם חבורות קטנות, בפני עצמן, אינן מסוכנות בדרך כלל. לעיתים חבורות עשויות להיות קשות ולגרום לצורות אחרות של המטומה, עד כדי סכנת חיים, כך למשל חבורות הנילוות לפציעות קשות, כולל שברים ודימום פנימי קשה. חומרת החבורה תלויה בגורמים רבים, בהם בריאותן של הרקמות שנפגעו וסוגן.

טיפול

הטיפול בחבורות קלות, שאינן בראש, הוא מזערי ועשוי לכלול מנוחה, קרור אתר החבורה בקרח, חבישה והרמת האיבר הפגוע. במידה והנפגע סובל כאב, ייתכן שימוש במשככי כאבים, ומאוחר יותר בעת תהליך ההחלמה, תרגילי מתיחה קלים. קירור אתר החבורה בקרח והרמת האיבר הפגוע מוקדם ככל האפשר לאחר הפגיעה עשוי להפחית במידה רבה ולעיתים אף למנוע נפיחות על ידי הגבלת זרימת הדם לאזור הפגוע ומניעת דימום פנימי. מנוחה ומניעת פגיעה חוזרת הכרחיים להחלמה מהירה. מריחת משחה המכילה מוקפוליסכריד (mucopolysaccharide polysulfuric acid) עשויה לזרז את תהליך ההחלמה. שינויי הצבע שחלים בחבורה בזמן ההחלמה הינם בעקבות שינויים ביוכימיים שקורים בה. בתחילה, תאי מקרופאג יסתננו לרקמה הפגועה ויבלעו את תאי הדם האדומים שנמצאים בה. תהליך זה מלווה באנזימים שהופכים את ההמוגלובין לבילירובין ומעניק לחבורה צבע כחול-ירקרק. לאחר כמה ימים, הבילירובין יהפוך להמוסידרין, ושוב הצבע ישתנה לגוון חום זהבהב.