מהרבעל
מהרבעל[1] (בפיניקית: 𐤌𐤄𐤓𐤁𐤏𐤋, בלטינית: Maharbal) היה מפקד חיל פרשים קרתגי בולט בצבאו של חניבעל ברקה.[2]
ביוגרפיה
מהרבעל היה בנו של אדם בשם חימילקו.[3] השם "מהרבעל" הוא שם ייחודי ולא ידוע על עוד קרתגי בשם זה, בעוד ששאר השמות הקרתגיים נהגו לחזור על עצמם לעיתים קרובות. לפיכך יש המשערים שהוא היה למעשה נומידי או בן תערובת, תופעה שכיחה למדי בקרתגו.
הוא נזכר לראשונה בשנת 219 לפנה"ס במהלך המצור על סגונטום. כאשר חניבעל מפקד המצור נאלץ לעזוב את המצור, הוא הפקיד את מהרבעל כממונה במקומו. טיטוס ליוויוס כותב שמהרבעל היה מוכשר כל כך בניהול המצור עד שהעדרו של חניבעל לא הורגש כלל.[3] הוא נזכר שוב כאשר קיבל הוראה לבזוז אדמות רומאיות באזור עמק הפו, וכאשר השתתף בקרב טיקינוס. לאחר קרב טראסימנוס הופקד על לכידת 6,000 חיילים רומאים שנמלטו לכפר אטרוסקי שקל להגן עליו. מהרבעל הקיף את הכפר מכל כיוון והבטיח להם חנינה אם יכנעו, הם נכנעו ומהרבעל הביא אותם לחניבעל, שהודיע להם שלמהרבעל לא הייתה סמכות להבטיח להם דבר כזה בשמו.[4]
לאחר הקרב הקונסול גאיוס סרוויליוס גמינוס שלא ידע על התבוסה שלח את גאיוס קנטיניוס[5] עם 4,000 פרשים לחבור אל הכוחות הרומאיים שהיו אמורים לחנות באזור אגם טראסימנו. מרגליו של חניבעל סיפרו לו על כך, והוא שלח את מהרבעל עם יחידת פרשים כדי לעצור אותו. מקום ההתנגשות אינו נזכר במקורות, אולם ההיסטוריון בן זמננו ג'ון לייזנבי (John Lazenby) מעריך שהיא נערכה באזור אסיזי (Assisi).[6] לטענת ליוויוס ופוליביוס בהתנגשות הראשונה נהרגו כמחצית מהם וביום למחרת נשבו כולם.[7] אם כי אפיאנוס טוען ש-3,000 נהרגו 800 נלקחו בשבי והשאר נמלטו.[8] כך או כך הקרב זעזע עמוקות את רומא והמריץ אותה לבחור בפאביוס מאקסימוס כדיקטטור.[9]
על פי ליוויוס מהרבעל פיקד על האגף הימני של חיל הפרשים במהלך קרב קאנאי[10] אם כי אפיאנוס טוען שהוא פיקד על המילואים[11] ופוליביוס כלל אינו מזכיר את נוכחותו בקרב. לאחר הקרב כאשר חניבעל וקציניו חגגו, מהרבעל קם והודיע שבקרוב יערכו כולם מסיבה בלב ליבה של רומא. אולם להפתעת כולם חניבעל השיב שאין בכוונתו לעלות על רומא לעת עתה. על פי ליוויוס מהרבעל הזועם הטיח בו " יודע אתה, חניבעל, כיצד לנצח, אך אי אתה ידע כיצד לכלכל את ניצחונך".[12] פלוטארכוס מוסר נוסח אחר "אתה יודע לנצח, ואי אתה יודע מה בידך לעשות בניצחונך".[13] הסיפור שנוי במחלוקת במיוחד משום שהמקור האמין ביותר שלנו לאותה מלחמה פוליביוס אינו מזכיר אותו.
ידוע שמהרבעל לקח חלק במהלך המצור על קאסילינום, אולם לאחריו הוא אינו נזכר עוד. אם כי פרונטינוס, בחיבורו סטראטגמאטה,[14] מזכיר אדם בשם זה שלחם באפריקה נגד שבטים מתמרדים. אם כי לא בטוח אם מדובר באותו אדם,[15] ייתכן שמת במהלך המצור.
לקריאה נוספת
- פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991
- טיטוס ליוויוס. תולדות רומא. ספרים א, ב, כא, כב, ל. תרגמה מרומית: שרה דבורצקי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב
- הרולד למב, חניבעל - האחד נגד רומי, מערכות, 1964.
- פלוטארכוס. חיי אישים. כרך שלישי - אנשי יוון ורומי. תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א' א' הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ג-1973
- Delbruck, Hans (1990). Warfare in Antiquity, Volume 1. University of Nebraska Press.
- Goldsworthy, Adrian (2003). The Fall of Carthage. Cassel Military Paperbacks.
- Lancel, Serge (1999). Hannibal. Blackwell Publishers.
- Lazenby, John Francis (1998). Hannibal's War: a military history (Illustrated ed.). Norman: University of Oklahoma Press.
- Peddie, John (2005). Hannibal's War. Sutton Publishing Limited.
- Dodge, Theodore A. (1891). Hannibal. Da Capo Press.
הערות שוליים
- ^ שמו מתורגם לעיתים בטעות כ-מחרבאל או מחרבעל. משמעות השורש "מהר" בלשונות השמיות העתיקות הייתה "אלוף, מובחר." ראה: Pharaoh's Workers: The Villagers of Deir El Medina, Cornell University Press, 1994. עמ' 72.
- ^ .Lazenby, pp. 64–66, 85
- ^ 3.0 3.1 טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ואחד, 12.
- ^ פוליביוס, ספר שלישי, 85. אפיאנוס, "המלחמות הפוניות", 10.
- ^ תפקידו של זה אינו נזכר במקורות.
- ^ .Lazenby, p. 65
- ^ פוליביוס, ספר שלישי, 85. טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 8.
- ^ אפיאנוס, "המלחמות הפוניות", 11.
- ^ למב, עמ' 128.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 46.
- ^ אפיאנוס, "המלחמות הפוניות", 21-20.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 37.
- ^ פלוטארכוס, "חיי פאביוס", 17.
- ^ Strategemata, II, 5:12
- ^ פרונטינוס, "תחבולות מלחמה", ספר שני, 5.
