קרב גרומנטום
| מערכה: זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה | ||||||||||||||
| מלחמה: המלחמה הפונית השנייה | ||||||||||||||
| תאריכים | 207 לפנה"ס | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב טאראנטום | |||||||||||||
| קרב אחרי | קרב מטאורוס | |||||||||||||
| מקום | גרומנטום, איטליה | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון רומאי לא משמעותי | |||||||||||||
| ||||||||||||||
קרב גרומנטום היה קרב שנערך בשנת 207 לפנה"ס במהלך המלחמה הפונית השנייה, בין כוח קרתגי בפיקודו של חניבעל ברקה לבין כוח רומאי בפיקודו של גאיוס קלאודיוס נרו. הקרב הסתיים בניצחון רומאי שהיה בלתי משמעותי כשלעצמו, אולם מנע מחניבעל לחבור אל כוחותיו של עזרובעל ברקה, ובכך אפשר את השמדתם על ידי הצבאות הרומיים בקרב מטאורוס.
רקע
ככל שהמלחמה הפונית השנייה התקדמה, הבין המצביא הקרתגי חניבעל ברקה שחנה בחצי האי האפניני שכוחות רעננים הם הסיכוי היחיד שלו לנצח. באמצעות עיר הנמל האחרונה שלו קרוטון, יצר קשר עם אחיו עזרובעל שלחם ברומאים בהיספניה, וביקש ממנו לנסות להגיע לאיטליה באותו מסלול שבו הגיע הוא עצמו. עזרובעל ספג אותה תקופה תבוסות מבישות מידי הרומאים, והיה נאלץ ממילא במוקדם או במאוחר לנטוש את היספניה. הוא נאבק ברומאים בקרב באיקולה לקראת סוף שנת 208 לפנה"ס, ולאחריו נסוג בזהירות אל צפון היספניה. הרומאים בחרו שלא לרדוף אחריו בשל מזג האוויר הקשה. עזרובעל חצה את הרי הפירנאים, ופתח במסע מזורז במסלול של אחיו. עזרובעל נותר בגאליה למשך החורף כדי לגייס חיילים חדשים. תנועתו נצפתה בידי בני העיר מאסיליה, שהייתה בברית עם הרומאים, והחדשות גרמו לזעזוע ברומא. במהלך האביב, המשיך עזרובעל את מסעו וחצה במסע מזורז את האלפים, מסעו היה קל יחסית, כיוון שהוא התנהל במזג אוויר נוח עם מורי דרך מנוסים, והשבטים הגאלים שיתפו פעולה במידה רבה יחסית. עזרובעל הגיע אל עמק הפו בקיץ של שנת 207 לפנה"ס עם 30,000 אנשים בערך. הוא רצה לעודד את שבטי הגאלים להצטרף אליו, ועל כן הטיל מצור על המושבה הרומאית פלנקטיה (פיאצ'נצה). עם זאת, בני העיר התגוננו היטב, ועזרובעל, שידע היטב שאסור לו לבזבז זמן, החל לנוע דרומה כדי לחבור אל חניבעל. אילו שני הצבאות הקרתגיים אכן היו מתחברים, מצבו של חניבעל שהתדרדר אט אט היה עשוי להתהפך פלאים, וייתכן שרומא הייתה נופלת בסופו של דבר.[1]
כקונסולים של אותה שנה נבחרו גאיוס קלאודיוס נרו ומרקוס ליוויוס סלינטור. נרו קיבל פיקוד על הכוחות שחנו בוונוסיה והוצב מול חניבעל. ליוויוס קיבל פיקוד על הכוחות בצפון איטליה מול עזרובעל.
הקרב
חניבעל נע מברוטיום אל לוקאניה, וניסה לכבוש במסעו מספר ערים שהיו בברית עם הרומאים. הוא נע לכיוון העיר גרומנטום (Grumentum), ונרו שקיבל מידע על כך נע גם הוא אליה. המטרות של שני הצדדים היו ברורות מאוד. חניבעל היה להוט לחמוק מהרומאים בכל מחיר כדי לחבור אל אחיו, בעוד הרומאים היו מעוניינים למנוע זאת בכל מחיר. בלהיטותו לפרוץ דרך החוצה, חניבעל נע לקרב עם כל כוחותיו בלי לנסות להציב מארבים או לאגף את הצבא הרומאי. נרו מצדו התכוון לנצל עד תום את להיטות אויבו.
נרו שלח חלק מכוחותיו להסתתר בגבעות שהיו באגף הימני של המחנה הרומאי. כאשר חניבעל התקרב אל שערי גרומנטום, פרץ נרו החוצה עם כל שאר כוחותיו.[2] הקרתגים שהופתעו מההתקפה התפזרו, ואז נתן נרו הוראה למפקדי חיל הפרשים ולכוחות העתודה שהסתתרו לצאת מחבואם ולתקוף השתררה פאניקה מוחלטת במחנה הקרתגי, ורק בקושי הצליח חניבעל ללכד חזרה את אנשיו ולסגת מהאזור. למחרת הרומאים לא הפגינו רצון לצאת לקרב נוסף, והקרתגים ניצלו את הזמן כדי לקבור את מתיהם. חניבעל חמק מהמחנה שלו בחשאי, והשאיר אותו נטוש. נרו הבין את התרמית, במהרה, ודלק אחרי חניבעל עד ונוסיה (Venusia). התנהל שם קרב, במהלכו נהרגו עוד 2,000 קרתגים.[3]
תוצאות
הניצחון הרומאי בקרב גרומנטום לא היה מכריע, אולם הוא עיכב את חניבעל מספיק זמן. בינתיים, עזרובעל הגיע אל נהר מטאורוס ולאחר מכן שלח שליח לאחיו כדי להודיע לו על בואו. אולם השליח נתפס בדרך לחניבעל בידי אנשיו של נרו. זה האחרון ידע היטב שאם עזרובעל יחמוק מליוויוס ויחבור אל חניבעל יקיץ הקץ על רומא, ולפיכך החליט להפר את הוראות הסנאט שהורה לו לא לעזוב את ברוטיום, ולחבור אל ליוויוס החונה במטאורוס. נרו הצעיד את אנשיו רגלית מרחק גדול מאוד, והגיע בחסות החשיכה אל המחנה של ליוויוס. כעת הכוח הרומאי כלל 47,000 איש, והיה גדול יותר באופן משמעותי מהכוח הקרתגי. הצדדים נפגשו בקרב מטאורוס שהסתיים בניצחון רומאי מוחץ ובהשמדת הכוח של עזרובעל.
הערות שוליים