מואריקוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מואריקוסלטינית: Moericus) היה שכיר חרב היספני, שלחם בשירות הסירקוסאים במלחמה הפונית השנייה. הוא הופקד על הגנת אחת מחומות העיר בעת המצור שהטילו עליה הרומאים (213-211 לפנה"ס). מרקוס קלאודיוס מרקלוס, המצביא הרומי הצר על העיר, שכנע את מואריקוס ואנשיו לבגוד בסירקוסאים ובקרתגים בעלי בריתם, והוא הסגיר את העיר לידיו (אביב 211 לפנה"ס). בתמורה לשירותיו קיבל מואריקוס אזרחות רומית ונחלות אדמה – לו ולאנשיו – בשטחי הערים בסיקיליה שמרדו ברומאים והוכנעו.[1]

מקורות

  • Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press and London, William Heinemann, 1919-1959.

הערות שוליים

  1. ^ Livius, 25.30-31, 26.21 .