מרקוס ליוויוס סלינטור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרקוס ליוויוס סלינטורלטינית: Marcus Livius Salinator; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא רומאי שפיקד על הכוחות הרומאיים בקרב מטאורוס.

ביוגרפיה

נולד ככל הנראה בשנת 254 לפנה"ס. בשנת 219 לפנה"ס בתקופת המלחמה האילירית השנייה נבחר לקונסול יחד עם לוקיוס אמיליוס פאולוס,[1] אולם הואשם במעילה בשלל ונאלץ לחזור לרומא. הוא פרש מהחיים הציבוריים עד שנת 207 לפנה"ס, אז מונה לקונסול יחד עם גאיוס קלאודיוס נרו. אותה תקופה המלחמה הפונית השנייה השתוללה וחניבעל בזז בנחת את איטליה. אחיו של חניבעל עזרובעל חצה את האלפים ושלח שליח אל אחיו להודיע לו שהגיע. אולם השליח נפל בשבי של נרו, שלקח ממנו את המכתב ולמד על כוונותיו של עזרובעל. בחשאי הוא חמק מחניבעל והצעיד את חייליו במהירות אל מטאורוס, שם ליוויוס חנה בלי לדעת שעזרובעל חונה לא רחוק. המחנות התאחדו ובקרב מטאורוס הובס עזרובעל.

ליוויוס ונרו הוכתרו כגיבורים, ליוויוס קיבל תפקיד של פרוקונסול 206 לפנה"ס לבין 205 לפנה"ס. בתחילת שנת 204 לפנה"ס מונה למושל של גאליה קיסאלפינה, הוא המשיך להחזיק בתפקיד עד סוף המלחמה. במהלך אותה שנה הוא ונרו קיבלו תפקיד של קנסורים. הוא מת באותה שנה. בנו היה האדמירל גאיוס ליוויוס סלינטור.

לקריאה נוספת

  • Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1919-1959 .
  • Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925 .
  • Mommsen, Theodore. History of Rome. Online version in Classic Literature Library.
  • J. F. Lazenby, Hannibals' war. Aris & Phillips, 1978
  • F. W. Walbank, A historical commentry on Polybius. Oxford university press, 1957

הערות שוליים

  1. ^ Frontinus, Strat., IV 1,45