לאופולד סונדי
| לידה | 11 במרץ 1893 |
|---|---|
| פטירה | 24 בינואר 1986 (בגיל 92) |
| ענף מדעי | פסיכיאטריה |
| מקום מגורים | הונגריה, שווייץ |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| מבחן סונדי | |
לאופולד סונדי (בהונגרית: Szondi Lipót - סונדי ליפוט; 11 במרץ 1893 – 24 בינואר 1986) היה פסיכיאטר יהודי-הונגרי, הידוע בעיקר בזכות מבחן סונדי שאותו פיתח והקרוי על שמו.
קורות חייו
לאופולד סונדי נולד ב-11 במרץ 1893 בעיר ניטרה שבהונגריה (כיום סלובקיה), למשפחה יהודית חסידית[1]. אביו אברהם זוננשיין היה סנדלר ותלמיד חכם, אמו תרזה לבית קוהן (Kohn) הייתה אשתו השנייה של אביו. שפות הדיבור בבית היו גרמנית[2] וסלובקית. ב-1898 המשפחה עברה לבודפשט, שם גם למד את השפה ההונגרית. בשנת 1911 סיים את בחינות הבגרות, שינה את שמו לסונדי והחל לימודי רפואה באוניברסיטת פטר פאזמני (Pazmany-Peter). לימודיו נפסקו בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה, במהלכה שירת כקצין רפואה בצבא האוסטרו-הונגרי בחזית הקרפטים וזכה לשני ציונים לשבח. לאחר המלחמה שב לבודפשט וסיים את לימודי הרפואה. בשנים 1919 עד 1926 עבד כנוירולוג ופסיכיאטר בבית חולים ובקליניקת גראף-אפאני (Graf-Appanyi) בבודפשט. ב-1927 התמנה לפרופסור לפסיכופתולוגיה באוניברסיטת פטר פאזמני. ובמקביל גם לממונה על הצוות הרפואי של המכון ההונגרי המלכותי לפסיכופתולוגיה. בתפקידים אלו שרת עד 1941 אז פוטר בעקבות החמרת חוקי הגזע בהונגריה. מאז ועד 1944 עבד רק בקליניקה הפרטית שלו. סונדי היה מניצולי רכבת ההצלה של קסטנר. בתקופת מאסרם במחנה הריכוז בברגן-בלזן קיים סונדי חוג להוראת תורתו[3]. בסוף 1944 שוחרר מברגן בלזן והגיע לשווייץ.
לאחר המלחמה השתקע בציריך. בשנת הלימודים 1945-6 הרצה שם במכון לפסיכולוגיה יישומית. ב-1959 קיבל אזרחות שווייצרית. ב-1970 קיבל תרומה גדולה שאיפשרה את הקמת המכון לחקר והוראת אנליזת הגורל.
היה נשוי ללילי לבית ראדווני (Radvanyi), היו להם בת, ורה, רופאה במקצועה, ובן, פטר, לימים פרופסור באוניברסיטה החופשית של ברלין.
סונדי נפטר בקיסנכט (בקנטון ציריך), ב-24 בינואר 1986.
פעילותו המדעית
מחקריו הראשונים של סונדי, בשנות ה-30 של המאה ה-20, עסקו בחקר ההשפעות התורשתיות על לקויות נפשיות. בתחילה בחן את המקורות התורשתיים של הגמגום. בהמשך ניסה לחלק לקטגוריות את כל הילדים ההונגריים בעלי פיגור שכלי. מחקרים אלו הוליכו אותו, במחצית השנייה של שנות ה-30, לפיתוח תאוריית אנליזת הגורל. את המאמר הראשון בנושא זה, "אנליזה של נישואין", פרסם בשנת 1937. החל מ-1938 החל לבצע את מבחני סונדי, אולם המבחן התפרסם בעולם רק ב-1947, עם פרסום ספרו על המבחן בגרמנית (Experimentelle Triebdiagnostik). הוא המשיך במחקריו גם לאחר שפוטר ממשרותיו הרשמיות ב-1941, בעקבות החמרת חוקי הגזע בהונגריה. ב-1942 פרסם בהונגרית מאמר ראשון על מבחן סונדי[4]. ב-1944 הצליח להבריח לשווייץ את טיוטת ספרו הראשון "Schicksalanalyse", שיצא לאור בבזל עוד לפני הצלתו ב"רכבת קסטנר".
עיקר פרסומיו ראו אור לאחר מלחמת העולם השנייה. הפרסומים העיקריים היו חמישה כרכים עבי כרס בגרמנית: "אנליזת הגורל" שהופיע בשלוש מהדורות מעודכנות (בשנים 1948, 1965 ו-1978). "פסיכופתולוגיה" (1952); "פסיכולוגיה של האני" (1956); "דיאגנוזה" (1960); "תרפיה" (1963).
התאוריה
סונדי פיתח את "אנליזת הגורל" (Schicksalsanalyse בגרמנית, Fate analysis באנגלית) שהיא סוג של פסיכולוגיית מעמקים. עיקרי התאוריה מוצגים כבר בספרו הראשון "Schicksalanalyse". עיקרה של "אנליזת הגורל" הוא דטרמיניזם גנטי. לפי תאוריה זו הגנים הרצסיביים אינם רדומים, אלא להפך יש להם השפעה מהותית ואפילו מכרעת. והם קובעים בבחירת אובייקטים על ידי האדם: מושאי אהבה, מקצוע, מחלות וצורת המוות. על בסיס זה פיתח סונדי את תאוריית ה"גנוטררופיזם" לפיה שני אנשים, שיש להם גנים רצסיביים זהים או דומים, ימשכו זה לזה[5].
מבחן סונדי
ערך מורחב – מבחן סונדי
סונדי ידוע בעיקר בזכות מבחן סונדי שאותו פיתח והקרוי על שמו. המבחן מבוסס על התאוריה של "אנליזת הגורל". זהו מבחן השלכה המיועד להערכה פסיכולוגית של מאפייני אישיות ותפקודים חשיבתיים ורגשיים של האדם, בדומה למבחן כתמי הדיו של רורשאך. בין השאר שימש מבחן סונדי לבחינתו הפסיכיאטרית של אדולף אייכמן, כאשר הפענוח אומת על ידי סונדי עצמו[6].
מורשתו
תורתו של סונדי הייתה מקובלת יחסית, בעיקר במערב אירופה, החל מהמחצית השנייה של שנות הארבעים ועד שנות השישים של המאה ה-20. גם באותה תקופה הייתה עליה הרבה ביקורת.
כיום (2013) קיימת פעילות ענפה סביב תורתו. פעילות המתרכזת במכון סונדי (The Szondi Institut) בציריך, שהוא המשכו של המכון שהוקם עוד על ידי סונדי עצמו. המכון מפעיל את "פורום סונדי" שסניפיו פועלים באוקראינה, ארגנטינה, ברזיל, יפן, פינלנד, צרפת, רומניה ושוודיה. המכון גם מפרסם את כתב-העת "סונידאנה"[7].
אותות הוקרה
- 1970 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת לוון.
- 1970 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת פריז VII.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של סונדי (בגרמנית)
- SZONDI BIOGRAPHY by Richard Hughes.
- קורות חיי סונדי (בהונגרית).
- מאמר על סונדי מ-2009, בעמוד 12 (באנגלית).
- מאמר המציג את "אנליזת הגורל" במסגרת של פסיכולגית המעמקים (באנגלית).
- פורום סונדי (באנגלית)
- מכון סונדי (בגרמנית)
- עוד אתר על סונדי (בגרמנית)
- מכתב של תומאס מאן לסונדי על אנליזת הגורל (מתורגם לאנגלית).
הערות שוליים
- ^ על פי אתר זה המשפחה הייתה נאולוגית.
- ^ אמנם בכל המקורות מוזכרת הגרמנית כשפת הדיבור בבית הוריו, אולם לא סביר שבמשפחה יהודית חסידית בניטרה דברו גרמנית, נראה שהכותבים לא הבחינו בין יידיש לגרמנית.
- ^ זאת על פי עדות אישית של אחת ממשתתפות החוג ועל פי הביוגרפיה של סונדי (בגרמנית).
- ^ Dóra Janzer Csikós:four experiments with the szondi test
- ^ מאמר על מבחן סונדי והתאוריה עליה הוא מבוסס
- ^ ynet, "עמדי ניצבים כאן שישה מיליון קטגורים", באתר ynet, 1 במאי 2011
- ^ "סונדיאנה" ביטאון מכון סונדי.
