פסיכולוגיה השוואתית
פסיכולוגיה השוואתית (באנגלית: Comparative Psychology) הוא שדה מחקר בתחום הפסיכולוגיה, המתמקד בתצפיות ומדידות של התנהגויות בעלי חיים. הגדרה זו שנויה במחלוקת וחלק מהחוקרים מרחיבים אותה ומגדירים פסיכולוגיה השוואתית כחקר יחסי גומלין המתקיימים בין אורגניזמים שונים, ובכללם אינטראקציה המתקיימת בין בני אדם ובעלי חיים.
חוגים אקדמאים נוספים יטענו כי גם הגדרה זו מצומצמת, וכי מטרתה של הפסיכולוגיה ההשוואתית היא להרחיב את המחקר גם להתנהגותו של האורגניזם ביחס לעצמו, ולא רק בהתנהגות הנצפית בין יצור חי אחד למשנהו. לאחר שסקר את עבודתם של עמיתיו, העלה דונלד דוסברי, מבכירי החוקרים בתחום, הצעה לפיה על הפסיכולוגיה ההשוואתית לשים לה כמטרה עליונה את ניסוחם של כללי יסוד אוניברסליים, הנוגעים הן ליחסים שנצפים בין בני אדם לבעלי חיים, והן להתנהגותו של האורגניזם, ביחס לעצמו.
בנוסף לכך, ישנן אסכולות בפסיכולוגיה המחקרית הטוענות שהמונח פסיכולוגיה השוואתית כושל בבואו לתאר את הפעילות שנעשית בשדה מחקר זה, ולכן יש לשנות את שמו. לעומת זאת לא הוצעה בינתיים כל אלטרנטיבה עדיפה, ושמו של תחום זה נותר בעינו. הגדרה מקיפה יותר לפסיכולוגיה השוואתית היא: מחקר המודד את האבולוציה (היסטוריה פילוגנטית והסתגלות לשינויים), וההתפתחות (היסטוריה אונטוגנטית ומכניזם) של ההתנהגות בקרב אורגניזמים.
השימוש בגישה ההשוואתית מאפשרת למתבונן להעריך את מטרותיה של ההתנהגות מארבע פרספקטיבות שונות אשר משלימות זו את זו, ופותחו על ידי ניקו טינברגן, חוקר ידוע בתחום הפיזיולוגיה וההתנהגות של בעלי חיים. הראשונה: לעיתים רבות תעלה השאלה עד כמה נרחבת השפעת ההתנהגות בקרב מינים שונים, או כמה נפוצה התנהגות רצונית בקרב בעלי חיים? השנייה: כיצד תורמת ההתנהגות הרצונית לתהליך הרבייה וההישרדות של בעלי חיים המכוננים אותה, כלומר, האם בעלי חיים אלו בהכרח הישרדותיים ופוריים יותר מאורגניזמים שלכאורה חסרי תכונות התנהגותיות? שתי תהיות אלה מהוות את הבסיס לחקר סיבותיה של ההתנהגות.
השלישית: אילו מנגנונים מעורבים בתהליך הפקת ההתנהגות? כלומר אילו מרכיבים פסיכולוגיים, התנהגותיים וסביבתיים הכרחיים על מנת לייסד מתווה התנהגותי בעל צורה קבועה? הרביעית: שאלה מחקרית נוספת שעלולה לצוץ היא: אילו גורמים לימודיים או חברתיים, צריך היחיד לספוג על מנת שיוכל לשייך לעצמו מבנה התנהגותי מסוים? שתי השאלות האחרונות מהוות בסיס לחקר הגורמים המשתנים שמרכיבים התנהגות. (לפירוט רחב יותר ראה ארבע השאלות של טינברגן).
היסטוריה
התיעוד המוקדם ביותר של עבודה בתחום נרשם במאה התשיעית לספירה. אל-ח'עיז, חוקר התנהגות אפרו-ערבי, כתב מספר רב של עבודות מחקר שעסקו בנושא. בין חיבוריו הבולטים נמנו: "ארגון חברתי בקרב נמלים" וכן "תקשורת ופסיכולוגיה של נמלים". במאה האחת עשרה נחקרה השפעתה של מוזיקה מלודית על התנהגות הנמלים, ואף נכתבה עליה מסה, בידי פסיכולוג ערבי בשם איבן אל-חית'ם (אלח'זן). בן אותה תקופה.
צ'ארלס דרווין היה אף הוא מרכזי בדברי ימיה של הפסיכולוגיה ההשוואתית. למעשה אף הוצע לחלק את ההתייחסות לפסיכולוגיה לקטגוריות של טרום ופוסט דרווין. תרומותיו בנושא הובילו למספר היפותזות: למשל ההשערה לפיה גורמים כמו מנת משכל ויכולת נפשית, אשר מבדילים בין בני אדם ומחלקים ביניהם נגרמו בין השאר מהתפתחויות אבולוציוניות של התנהגות.
מינים במחקר
הפסיכולוגיים ההשוואתיים פרשו את רשת המחקר סביב מגוון רחב של מינים, אך רק קומץ קטן עלה ברשת והפך לדומיננטי ומרכזי. איוואן פבלוב חוקר התנהגות רוסי שהיה מחלוצי חקר הביהייביוריזם התמקד בעיקר בכלבים. לעומת זאת חשיבותם ומרכזיותם דעכה עם השנים, ובמקומם נתנה הבמה למינים נוספים. אדוארד לי תורנדייק חוקר חשוב נוסף, התמקד בחקר חתולים, וישנו אף את פרדריק סקינר שהרבה להשתמש ביונים. בימינו לעומת זאת, נוטים החוקרים להשתמש בעיקר בחולדות.
קישורים חיצוניים
22370347פסיכולוגיה השוואתית