פסיכולוגיה יהודית
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| ||
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך זה זקוק לעריכה נוספת.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך זה זקוק לעריכה נוספת. |
פסיכולוגיה יהודית הן שיטות תאורטיות וטיפוליות העוסקות במבנה נפש האדם, מגדירות מהו האיזון הנפשי אצל האדם ומתחקות אחר הסיבות והגורמים לערעורו והדרכים להשבת האיזון הנפשי על כנו, על פי מקורות יהודיים ובהתאם לרוחם.
הקשר בין יהדות ופסיכולוגיה
החיבור בין הפסיכולוגיה ליהדות איננו חיבור חדש. הדת וההגות היהודית לדורותיה עסקו פעמים רבות בנושאים הקשורים לנפש האדם[1].
מרדכי רוטנברג טוען בספריו שלא יכולה להתקיים מציאות של ואקום רוחני, והפסיכולוגיה מוכרחה לינוק מתאולוגיה כלשהי. לטענתו הפסיכולוגיה הכללית לשלל שיטותיה השונות נובעת כולה מן התאולוגיה הנוצרית ויונקת ממנה.
העיסוק בתחום
את העיסוק בנושא יחס היהדות והפסיכולוגיה ניתן לחלק באופן כללי לשניים: מצד אחד היו כאלו שניסו להראות עקרונות פסיכולוגיים הקיימים ביהדות אם מתוך שלילה של הפסיכולוגיה המערבית ואם מתוך קבלה שלה. ומהצד השני - אלו שניסו לקבל מהיהדות עקרונות שיעזרו לפתח את הפסיכולוגיה המערבית. ההבדל הוא בנקודת המוצא - האם לב העיסוק הוא ביהדות או בפסיכולוגיה.
ספרים רבים מאוד נכתבו על הנושא, ביניהם ניתן למצוא את הרב שלמה אבינר, הרב יובל פרוינד, יאיר כספי, וד"ר ברוך כהנא שהשוו את הפסיכולוגיה עם ההגות היהודית העכשווית יותר. נוסף לכך, קיימים גם ספריו של פרופ' אליהו רוזנהיים שעוסקים בפסיכולוגיה היונקת את רוחה מהגותם של התנאים והאמוראים.
בשנות השבעים, פיתח פרופ' מרדכי רוטנברג שיטה פסיכולוגית חסידית והחל ללמדה במוסדות אקדמאיים. שיטה זו שימשה כבסיס ל'מודל הפסיכולוגיה היהודית' אותו פיתח יחד עם בתו ד"ר מיכל פכלר ותלמידו ד"ר ברוך כהנא.
יסודות הפסיכולוגיה היהודית וייחודה
פרופ' מרדכי רוטנברג טוען בספריו שהפסיכולוגיה הכללית על שלל שיטותיה השונות נובעת ויונקת כולה מן התאולוגיה הנוצרית, ומשמעות התאולוגיה הנוצרית היא דטרמיניזם, פסימיות, ובסופו של דבר - ייאוש. ובניגוד לכך הפסיכולוגיה היהודית, יונקת מן התאולוגיה היהודית, שבסיסה המרכזי הוא בחירה ויכולת ההשתנות של האדם, ולפיכך תקווה ואופטימיות. לטענתו, הדברים מתחילים בשורשם מעניין הצמצום והתיקון: הצמצום, דהיינו הרעיון שבריאת העולם היא ביסודה מעשה של התכנסות, בו הבורא מתכנס או מצטמצם מרצון, כדי לפנות מקום לרע, לעולם, לזולת, ולאפשר את קיומם; התיקון, דהיינו הרעיון שהבורא מזמין את האדם ואפילו דורש ומצפה ממנו לתקן את העולם, ואף להשפיע על העולמות העליוניים[2].
הרב יחיאל יעקבסון טוען כי ישנו הבדל מהותי בין הפסיכולוגיה היהודית לפסיכולוגיה הרגילה בשיטת הטיפול. הטיפול בפסיכולוגיה היהודית מבוסס מצד אחד על התפיסה ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"; ומצד שני על התפיסה ש"הדעות הן שורש המידות" (כמו שמאריך הרמב"ם במקומות רבים[דרוש מקור]). כלומר, שיטת הטיפול צריכה לשלב בין שני גורמים: הדעה (המחשבה והתפיסה), והעברת הדברים למעשה (התנהגות) באופן מדורג. לפיכך, לטענתו הפסיכולוגיה היהודית משלבת בין שתי אסכולות שונות המנהלות ויכוח נוקב בשדה הפסיכולוגיה הכללית - האסכולה הקוגניטיבית והביהביוריסטית. עם זאת, נטען כנגדו כי גם בפסיכולוגיה ה"רגילה" ישנו טיפול שמשלב את האסכולה הקוגניטיבית והביהביוריסטית - טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
נקודה נוספת שעומדת ביסוד הפסיכולוגיה היהודית כתפיסה היא שלאדם יש בחירה תמידית ויכולתו לשנות את דרכי מחשבתו, מעשיו וצורת חייו, קיימת תמיד ואינה נשללת בשום אופן. בנוסף הבחירה עומדת תמיד בין טוב לרע, או בצורה מדויקת יותר בין אמת לשקר. האדם תמיד מקושר לרוח ואידאולוגיה מסוימת, בכל רגע. בכל מעשה, מחשבה, אקטיבי או פסיבי. של עצמו או של אחרים. ולכן עיקר הבחירה וממילא יכולת ההשתנות של האדם היא לפני הירידה לפרטים הקטנים, בצמתים מרכזיים בהם הוא בוחר לאיזה כוח הוא מתקשר בדרכי חייו. דבר הבא לידי ביטוי באופן מיוחד בצריכת תרבות כקריאת ספרים, צפייה בסרטים, וכדומה.
הרב זאב חיים ליפשיץ מגדיר את עיקרי שיטתו כגישה חיובית-יצירתית המתמקדת בחלק העליון שבאדם ותפיסת האדם כצומת ליצירה, המעבד ומעצב ומפגיש שמים וארץ, יחיד וחברה. מכאן הצורך לחקור את מקומה של הרוחניות, של החברה, ושל הצרכים האינדיבידואליסטיים בכפיפה אחת, שהיחיד הוא המנצח על כולם ומטביע את חותמו כישות עצמאית ומקורית. השקפה זו גם מביאה לצורך לחקור את השפעת התרבות והדת על ההתנהגות האנושית, שיטה שהמכון שאותו מנהל ליפשיץ הוא חלוץ ומוביל בה. כמו כן, ליפשיץ מדגיש את מקומה של האישה כישות בעלת איכויות מקוריות משלה, ללא צורך להידמות לגבר, ותפיסת המינים כמשלימים זה את זה, בעוד שבעבר הקרוב, שלטה במערב הגישה הרואה בהם מתחרים. לגישות מקוריות אלו השלכות מכריעות בבעיות יסוד כיחסי הזוגיות במבנה המשפחה, והיחסים העקובים מדם בין הדתות.
השפעתו של ז'אן פיאז'ה, שהרב ליפשיץ היה תלמידו במשך כשש שנים בתקופת לימודיו באוניברסיטת ז'נבה, מתבטאת בתפיסה הסטרוקטורלית השואפת לאיזון בין הניגודים. עקרון האיזון בין ניגודים הוא דומיננטי בתפיסת העולם והאדם ביהדות, אך בהבדל בעל משמעות: בעוד שפיאז'ה הולך בעקבות התפיסה המערבית ומחפש את האיזון בין שני צדדים, דוגלת היהדות במבנה תלת ממדי שבו שולט ממד הגובה כמורה כיוון, כמארגן וקובע מטרה; היהדות מייחסת חשיבות לארגון יותר מלאיזון. הרב לא הסתפק בתאוריה, והוא פיתח שיטת הדרכה נקודתית ושיטתית ושיטות אבחון מקוריות.
לימוד ויישום בפועל
התוכנית הראשונה שנפתחה בישראל ללימודי פסיכולוגיה יהודית היא "פסיכולוגיה ביהדות" שהוקמה על ידי ד"ר יאיר כספי, באוניברסיטת תל אביב בשנת 1997, פועלת מאז ברציפות, והפכה, בשנת 2007 למרכז לימודים עצמאי בתל אביב.
קורסים ללימודי פסיכולוגיה יהודית נפתחו על ידי הרב שמואל טל, בתורת החיים - בית הספר להעצמה אישית ולהכשרת מטפלים. בהקמת בית הספר הסביר הרב טל כי לתורה יש אמירה ברורה בכל הרמות של הפסיכולוגיה, ויש לה ספרות רחבה ועמוקה המכילה שיטות עבודה ברורות. לדבריו, מדובר בתחום קדוש ופנימי ביהדות ולכן לא ייתכן שאנשים דתיים יפנו לפסיכולוג חילוני או ילכו ללמוד פסיכולוגיה חילונית. בתחילת דרכו של בתי הספר, לימד בו גם הרב יחיאל יעקבסון.
מכון נוסף ללימודי פסיכולוגיה יהודית בשם "סדנת אנוש" הוקם בירושלים על ידי הרב זאב חיים ליפשיץ.
בשנת 2006 ייסד מרדכי רוטנברג את "מרכז רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית", השם לו למטרה לקדם הפצה של מודל לפסיכולוגיה יהודית, ככלי תרפויטי בעל עוצמה וכתפיסה קהילתית חינוכית כוללת של החברה.
לקריאה נוספת
- פסיכולוגיה יהודית וחסידות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997
- מרדכי רוטנברג, שבעים פנים לחיים – רה-ביוגרפיה מדרשית כפסיכותרפיה אישית, הוצאת מוסד ביאליק, 1994.
- הרב יובל פרוינד, פסיכולוגיה של מעלה: תורת הנפש במשנת הרב קוק, הוצאת ראש יהודי.
- הרב שלמה אבינר, פסיכולוגיה ויהדות.
- אליהו רוזנהיים, תצא נפשי עליך, פסיכולוגיה בהווית היהדות וקריאות פסיכולוגיות במאמרי חכמים.
- הרב יצחק גינזבורג, להפוך את החושך לאור - קבלה ופסיכולוגיה, הוצאת גל עיני.
- ברוך כהנא, שבירה ותיקון: מודל חסידי לפסיכולוגיה קלינית, הוצאת ראובן מס, 2010[3]
- ברוך כהנא, אורות האדם והנפש: משנתו הפסיכולוגית של הראי"ה קוק וכלים ליישומה, הוצאת ראובן מס, 2020[4]
קישורים חיצוניים
- הרב שלמה וולבה, פסיכיאטריה ודת
- עוז מרטין, אומללות תוצרת בית
- עפרה לקס, ניצוץ אלוקי על הספה, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 במאי 2008 (ראיון עם עוז מרטין)
- הרב חגי לונדין ומיכאל אבולעפיה, פסיכולוגיה יהודית, באתר "ערוץ מאיר"
- הרב אלישע אבינר וברוך כהנא, פסיכולוגיה יהודית, באתר "ערוץ מאיר"
- ברוך כהנא, פסיכולוגיה: מדע או תרבות?(הקישור אינו פעיל), אתר המכללה למדינאות, 13 בספטמבר 2010
- צבי מוזס, חסידות – פסיכולוגיה חדשה? - ביקורת על ספרו של ברוך כהנא, מקור ראשון, מוסף "שבת", 5 ביוני 2011, גיליון 721
- ברוך כהנא, בתגובה ל"חסידות – פסיכולוגיה חדשה?" מאת צבי מוזס, מקור ראשון, מוסף "שבת", 16 ביוני 2011, גיליון 723
- "פסיכואקטואליה": פסיכולוגיה יהודית, אוקטובר 2013, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
- "פסיכואקטואליה": פסיכולוגיה, אמונה ודת, ינואר 2010, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
- יאיר כספי, א-לוהים והחילונים | נרקיסיסט מחפש משמעות, באתר הארץ, 9 ביוני 2011
- אבנר שאקי, "מי שמתמודד עם קושי נפשי איננו אדם פגום – הוא גיבור שקיבל שליחות גדולה" - כתבה על בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים תורת החיים, באתר הידברות, ח' באייר התשע"ז
- הרב צביקי הירש, להחזיק בשביל המטופל את השמים - הרהורים על תורת הרב כבסיס לפסיכותרפיה, מתוך קובץ אסיף ג
- הרב עודד משה וחנה אלון, לטפס ביחד עם המטופל אל השמיים - בעקבות מאמרו של הרב צביקי הירש, מתוך קובץ אסיף ד
- ד"ר ברוך כהנא, מתחת ההכרה ומעליה - נפש האדם ותיקונה במשנת הראיה מתוך קובץ אסיף ד
בתי ספר ומכונים לפסיכולוגיה יהודית
- מכון רוטנברג - המרכז לפסיכולוגיה יהודית של פרופסור מרדכי רוטנברג
- בית הספר לתורת הנפש של הרב יצחק גינזבורג
- תורת החיים - בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים של מוסדות ישיבת תורת החיים
- משיבת נפש - הכשרה למכוונות רוחניות- הראל חצרוני
- צמאה - בית ספר להתפתחות אישית ולימוד NLP יהודי
הערות שוליים
- ^ דוגמה לחיבורים העוסקים בנפש כנושא עיקרי הם חובות הלבבות, ספר התניא ושמונה פרקים.
- ^ מרדכי רוטנברג, פסיכולוגיה יהודית וחסידות, ישראל: משרד הבטחון, אוניברסיטה משודרת, 1997, עמ' 23, 28
- ^ פרק המבוא של הספר
- ^ פרק המבוא של הספר
30548204פסיכולוגיה יהודית