כריסטינה פרננדס דה קירשנר
.gif) | |||||||
| כריסטינה פרננדס | |||||||
| לידה | 19 בפברואר 1953 (גיל: 71) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארגנטינה | ||||||
| מפלגה | המפלגה החוסטיסיאליסטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
כריסטינה פרננדס דה קירשנר (בספרדית: Cristina Fernández de Kirchner; נולדה ב-19 בפברואר 1953) היא פוליטיקאית ארגנטינאית, אשר מכהנת כסגנית נשיא ארגנטינה מאז דצמבר 2019. טרם נבחרה לסגנית הנשיא כיהנה כנשיאת ארגנטינה ה-52. ב-28 באוקטובר 2007 נבחרה לתפקיד, ובכך הייתה לאישה השנייה בראשות המדינה (אחרי איסבל פרון) ולאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד. החליפה בתפקיד את בעלה, הנשיא לשעבר נסטור קירשנר, לאחר שהושבעה לתפקיד הנשיאה ה-55 של ארגנטינה ב-10 בדצמבר 2007. באוקטובר 2011 נבחרה לקדנציה שנייה וכיהנה בתפקיד עד דצמבר 2015.
חברת המפלגה החוסטיסיאליסטית. לקראת הבחירות הכלליות בארגנטינה ב-2019 התמודדה על תפקיד סגנית הנשיא, כאשר אלברטו פרננדס הוא המועמד לנשיאות מטעם רשימת "פרנטה דה טודוס" ("החזית של כולם"), איחוד מפלגות שבמרכזו המפלגה החוסטיסיאליסטית. ב-11 באוגוסט 2019 נערכו בחירות מקדימות לנשיאות, בהן קיבל פרננדס 47.7% מהקולות.
השכלה
בשנות השבעים למדה פרננדס דה קירשנר משפטים בבית הספר למשפטים ומדעי החברה באוניברסיטת לה פלאטה. ב-9 במרץ 1975 היא התחתנה עם חברה ללימודים, נסטור קירשנר. יחד הם עברו לריו גז'גוס שם הם פתחו משרד עורכי דין.
קריירה פוליטית
פרננדס דה קירשנר החלה את הקריירה הפוליטית שלה בסיעה של המפלגה הפרוניסטית. ב-1989 נבחרה לראשונה לפרלמנט של פרובינציית סנטה קרוס וב-1993 נבחרה למשרה זו בפעם השנייה. בשנת 1995 היא נבחרה לראשונה לייצג את פרובינציית סנטה קרוס בסנאט של ארגנטינה וב-1997 נבחרה כחברה בבית התחתון של הקונגרס הלאומי הארגנטיני. היא נבחרה שוב לסנאט ב-2001.
בבחירות לנשיאות בשנת 2003 תמכה קירשנר באופן אקטיבי בקמפיין המוצלח של בעלה. יריבו העיקרי של קירשנר, הנשיא לשעבר קרלוס מנם, זכה בבחירות אלה במספר קולות רב משל קירשנר, אך משהתברר שניצחונו של קירשנר מובטח בסיבוב השני, פרש מנם ובכך העביר אוטומטית את השלטון לקירשנר.
כגברת הראשונה הפכה קירשנר לשגרירה של הממשל של בעלה. היא ספגה ביקורת על סגנון הנאום הלוחמני שלה (המזכיר לרבים את זה של אווה פרון) שיוצר, לדברי המבקרים, קיטוב בין אזרחי המדינה. עם זאת, סגנונה זה מוערך על ידי רבים, ובמיוחד על ידי אזרחים מהשכבות החלשות יותר בארגנטינה.
ב-2005 זכתה פרננדס קירשנר בניצחון סוחף בבחירות לסנאט מטעם פרובינציית בואנוס איירס כשגרפה כ-45.8% מהקולות, לעומת מתחרתה העיקרית, אילדה גונסאלס דה דואלדה, רעייתו של הנשיא לשעבר אדוארדו דואלדה, אשר זכתה בכ-20.4%.
האישה הראשונה שנבחרה לנשיאות
בבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר 2007 ירשה פרננדס קירשנר את בעלה והפכה לנשיאת ארגנטינה כשזכתה בכ-45.3% מהקולות, פער גדול ממתחרתה העיקרית, אליסה קריו אשר זכתה בכ-22%. עם זאת, קירשנר הפסידה בשלוש הערים הגדולות: בואנוס איירס, קורדובה ורוסאריו.
למרות טענותיהם של מבקרי הזוג קירשנר כי התמודדותה מהווה ניסיון לשמר את השלטון בידי המשפחה לתקופה בלתי מוגבלת, הצליחה קירשנר להבטיח את שלטונה כבר בסיבוב הראשון. הייתה זו הפעם הראשונה ששליט הוחלף על ידי בן זוג באופן דמוקרטי בלא שיהיה מעורב בכך מוות של אחד מהם.
טרם בחירתה הביעה את רצונה לשנות את חוקת המדינה ולאפשר את השימוש במונח "נשיאה" על פני "נשיא". ב-14 בנובמבר פרסמה קירשנר את שמותיהם של חברי הקבינט שלה, אשר הושבעו ב-10 בדצמבר. שבעה מחברי הקבינט שירתו גם בממשלו של בעלה, וחמישה איישו את התפקיד לראשונה בחייהם. סגנה של קירשנר היה חוליו קובוס.
המשימות העיקריות עמן נאלצה להתמודד קירשנר היו זמינות נמוכה של אשראי זול למגזר הפרטי, המשא ומתן הקרב עם מועדון פריז ביחס לתשלום חובה של ארגנטינה בסך 6.7 מיליארד דולר, דרישות האיגודים המקצועיים למשכורות גבוהות יותר והגדלת ההשקעה הפרטית בתחומים מרכזיים.
נשיאותה
במהלך הימים הראשונים לכהונתה הידרדרו היחסים בין ארגנטינה לארצות הברית בשל האשמות של קבלת תרומות בלתי חוקיות לקמפיין הבחירות של קירשנר, שהועלו על ידי עוזר התובע הכללי של ארצות הברית. התגלגלות הפרשה הביאה את קירשנר להגביל את פעילותו של שגריר ארצות הברית ואת נגישותו לפקידי משרד החוץ. עם זאת, ההדורים יושרו בפגישה של קירשנר עם שגריר ארצות הברית במדינה תחת האמירה כי "התובעים שעומדים מאחורי האישומים הם חלק מהרשות השופטת העצמאית של הממשל הפדרלי של ארצות הברית".
אליסה קריו ומריה אסטנסורו, חברות בכירות במפלגות האופוזיציה בארגנטינה, טענו כי תגובת ממשלת ארגנטינה לאישומים היא "מסך עשן" וכי השורשים של השערורייה צומחים משחיתות שלטונית המאפיינת את הממשלים בארגנטינה ובוונצואלה.
במרץ 2008 הודיעה קירשנר על העלאה ההיטל על ייצוא סויה מ-35% ל-44%. ההודעה הניעה פרץ של השבתות וחסימות דרכים בקנה מידה ארצי שהובילו ארגוני החקלאים. בתגובה, שר האוצר מרטין לוסטאו התפטר מתפקידו ב-24 באפריל, לאחר קדנציה של כחמישה חודשים בלבד. סקר שפורסם ב-9 באפריל על ידי העיתון הספרדי הנפוץ "אל פאיס" בעקבות ההפגנות הראה כי התמיכה בקירשנר צנחה מ-57.8% בתחילת כהונתה עד כדי שפל חסר תקדים של 23%. ב-5 ביולי אישר הבית התחתון של הקונגרס את המס ברוב של 129 נגד 122. עם זאת, ב-17 ביולי דחה הסנאט את המס לאחר 17 שעות של דיון ברוב של 37 מתנגדים אל מול 36 תומכים. ב-18 ביולי הממשלה ביטלה את המס באופן רשמי.
לאחר שהתאוששה מהסכסוך עם ארגוני החקלאים, שיעור התומכים בקירשנר עלה בכ-30%. דרכי הטיפול הנוקשות שהפגינה בהתמודדות עם ההפגנות, כמו גם סירובה לבחון את המדיניות שהציתה את המחאה, הובילו לספקולציות לפיהן בעלה וקודמה בתפקיד, נסטור קירשנר, הוא שמנהל בפועל את המדינה.
ב-2 בספטמבר 2008 הודיעה קירשנר כי הורתה לשר האוצר קרלוס פרננדס לפרוע את החוב בסך 6.7 מיליארד דולר למועדון פריז.
ב-2 באפריל 2009, יום השנה ה-27 למלחמת פוקלנד הצהירה קירשנר בעת ביקור בלונדון כי למדינתה ישנה ריבונות בלתי ניתנת לערעור על איי מלווינס,[1] שמם הארגנטיני של איי פוקלנד.
במחצית 2009 חוותה קירשנר ירידה משמעותית בפופולריות שלה, בין היתר בשל האשמות בהתנהגות בלתי הולמת אשר הופנו כלפיה. ביולי 2009 התברר כי נכסיהם של בני הזוג קירשנר גדלו פי שבעה מאז 2003. חלק מהרווחים נבעו מעסקאות נדל"ן במחוז סנטה קרוז, שם בילו בני הזוג חופשות ממושכות ואף החזיקו בנדל"ן רב, אדמה בגודל 1.8 קילומטר רבוע ושני בתי מלון. ב-17 באוקטובר 2009 הציעה קירשנר הטלת חובה על ביצוע בדיקות DNA במקרים הקשורים לפשע נגד האנושות, הצעה שזכתה לשבחיו של ארגון זכויות האדם Abuelas de Plaza de Mayo (הסבתות של פלאזה דה מאיו) שפועל להשבת התינוקות שנחטפו בעת המלחמה המלוכלכת בתקופת המשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983). עם זאת, המהלך הוקע על ידי אנשי אופוזיציה כמהלך פוליטי שנועד לפגוע בארנסטינה הררה דה נובל, יו"ר קלארין מדיה גרופ אשר נגדה התקיימו הליכים משפטיים בחשד שאימצה שני ילדים ש"נעלמו", מה שהעכיר את יחסיה הידידותיים עד אותה עת עם משטרם של הקירשנרים. הצעת חוק שיזמה קירשנר ששאפה לחייב קיום פריימריס בכל המפלגות הרבות במדינה, כמו גם בהתמודדות על כל משרה ציבורית, נדחתה על ידי ראשי האופוזיציה שטענו כי הרפורמה עלולה להעמיד מכשולים בפני מפלגות קטנות קיימות, כמו גם על הקמת מפלגות חדשות.
ב-29 באוקטובר 2009 האשים עורך דין מקומי את קירשנר במעילה. בעקבות זאת הורה שופט פדרלי על חקירה חשבונאית לבירור מקורות העושר של קירשנר. נתונים רשמיים הראו על עלייה של 572% בשווי הנכסים המוצהרים של הקירשנרים מאז עלייתם לשלטון ב-2003. דיווח ראשוני על החקירה שנמסר על ידי הלשכה הארגנטינית למלחמה בשחיתות קבע כי הנתונים הרשמיים שנמסרו על ידי הקירשנרים "לא מתחברים". החקירה הופסקה על ידי השופט ב-30 בדצמבר וערעור על הפסקתהּ, אשר הוגש על ידי המתלונן, נדחה.
בראשית 2010 הורתה קירשנר לנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה להעביר רזרבות מטבע חוץ בסך כ-6.6 מיליארד דולר לצורך פירעון חובות. נגיד הבנק, מרטין רדראדו, סירב להלוות את הסכום הנדרש. ב-7 בינואר הוציאה קירשנר צו המורה על פיטוריו. הדרישה נדחתה על ידי רדראדו, שאף עתר לבית המשפט בדרישה להשאירו בתפקידו. העתירה האיצה בקירשנר להוציא צו נוסף המורה על פיטוריו של רדראדו, בטיעון שהפגין "התנהגות שאינה הולמת". התנהלותה של קירשנר הציתה סערה במדינה, כשהאופוזיציה טענה שאין לנשיאה סמכות לפטר את רדראדו ללא אישור הקונגרס. הלגיטימציה להוצאת הצו הועמדה בספק, שכן פיטוריו של רדראדו נעשו בדרך שמנעה ממנו את הזכות להליך הוגן. השופט מאריה חוזה סרמיינטו מסר פסיקה האוסרת את השימוש ברזרבות המט"ח לצורך החזר חובות וממשלת ארגנטינה ערערה על הפסיקה. סרמיינטו גם ביטל את הצו המעביר את רדראדו מתפקידו, כשפסק הדין דחה טענות על התנהגות בלתי הולמת עליה הצביעה קירשנר כדי להצדיק את הדחתו. התקשורת הבינלאומית תיארה את הניסיון להדחתו של רדראדו כאקט המאפיין משטר אוטוריטרי, תוך מתיחת ביקורת על השימוש המתוכנן ברזרבות לצורך החזר חובות, כמו גם את הגדלת ההוצאות, כחוסר אחריות פיסקלית. ב-29 בינואר התפטר רדראדו מתפקידו.[2]
במרץ 2010 יצאה קירשנר לביקור היסטורי בפרו, מדינה עמה היו לארגנטינה יחסים מתוחים מאז השערורייה של מכירת כלי נשק על ידי ממשלו של קרלוס מנם ליריבתה של פרו, אקוודור, ב-1991. באותו החודש אירחה קירשנר בבואנוס איירס את מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון. קלינטון שיבחה את האופן בו מנהלת קירשנר את החוב החיצוני של ארגנטינה והדגישה את הקשר החיובי בין שתי המדינות, הצהרה שמשום מה לא דווחה באמצעי התקשורת הגדולים של ארגנטינה.
ב-19 באפריל 2010 הוזמנה קירשנר לחגיגות יובל ה-200 לעצמאות ונצואלה, שם הייתה הדוברת העיקרית בפני האספה הלאומית. במהלך הביקור חתמה קירשנר על 25 הסכמי סחר עם ונצואלה בתחומי הטכנולוגיה, המזון והאנרגיה. באותו החודש הודה נשיא ארצות הברית ברק אובמה לארגנטינה על תפקידה בחיזוק היציבות העולמית ובמאמצי הסיוע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010).
בוועידת ה-G-20 שהתקיימה בטורונטו, קנדה, ביוני 2010, דיברה קירשנר בגנות תוכנית הצנע המתוכננת של האיחוד האירופי, מחשש שהוצאתה לפועל תוביל להאטה בכלכלה העולמית. היא חזרה ואישררה את מדיניות הפחתת החוב של ארגנטינה, כשהודיעה שיש להמשיך לשלם את החוב באמצעות יתרות המט"ח של הבנק המרכזי שהגיעו ביולי לשיא היסטורי של 51 מיליארד דולר.
מאוחר יותר באותה השנה, בנאום בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, מתחה קירשנר ביקורת על בריטניה בנוגע לסוגיית איי פוקלנד ואילו את איראן ביקרה על הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה. בנוסף, הביעה את תמיכתה בדיאלוג ישראלי פלסטיני והקמתה של מדינה פלסטינית בסופו של דבר.
ב-7 בפברואר 2010 נאלץ נסטור קירשנר לעבור ניתוח עקב בעיות שפיתח בעורק התרדמני. ב-11 בספטמבר עבר אנגיופלסטיה וב-27 באוקטובר הלך לעולמו.
ב-11 וב-12 בנובמבר השתתפה קירשנר בוועידת ה-G20 בסיאול, קוריאה הדרומית. לאחר חזרתה מהוועידה הודיעה כי מועדון פריז הסכים לקיום שיחות על החזר החוב של ארגנטינה, ללא מעורבות קרן המטבע הבינלאומית, כפי שהציעה ארגנטינה מאז 2008. משא ומתן זה הסתיים ביישוב החוב האחרון שנגרם מהמשבר הכלכלי שחוותה ארגנטינה בשנים 1999–2002 ואשר הגיע לשיאו ב-2001, לאחר הארגון מחדש המוצלח של החובות מ-2005 ו-2009. 2011 הושפעה מהבחירות הכלליות שהתקיימו באוקטובר. קירשנר בחרה בדניאל פילמוס, שר לשעבר בקבינט של בעלה, כמועמד שלה לכהונת ראש עיריית בואנוס איירס. ב-21 ביוני הודיעה קירשנר כי תרוץ לכהונה שנייה כנשיאה, ומספר ימים לאחר מכן הודיעה כי אמאדו בודו הוא מועמדהּ למשרת סגן הנשיא. באותה תקופה זכו לפרסום רב המחלוקות עם ברזיל בעיקר סביב מכסות הסחר בין המדינות. בנוסף, התגלעו מחלוקות רבות-משמעות עם ארצות הברית לאחר תפיסת מטוס צבאי אמריקני, כשקירשנר מאשימה את ארצות הברית בהברחת נשק חם, אמצעי מעקב ומורפין ממניעים נסתרים.
ב-23 באוקטובר 2011 התמודדה בשנית בבחירות לנשיאות המדינה ונבחרה לכהונה שנייה, תוך שהיא זוכה בכ-54% אחוזים מקולות המצביעים, הרבה מעל המתחרה שהגיע במקום השני, הרמס בינר, שזכה בכ-17% מהקולות.
בראשית 2012 התחדשה המתיחות בין ארגנטינה לבריטניה סביב הבעלות על איי פוקלנד, לאחר שב-11 בנובמבר 2011 פורסם כי הנסיך ויליאם יישלח למשימה בת כשישה שבועות באיי פוקלנד.[3]
ב-3 בפברואר הגיע הנסיך ויליאם לאיים, במסגרת מה שהוגדר על ידי שר ההגנה הבריטי כ"פריסה מבצעית שגרתית". הצעד הוגדר בתגובה כ"פרובוקטיבי".[4] בתגובה להודעת ארגנטינה כי תגיש תלונה נגד בריטניה למועצת הביטחון של האו"ם כינה עיתון מקומי באיי פוקלנד את קירשנר "כלבה".[5]
חשד לקשר להטיה בחקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית AMIA ב-1994
ב-2013 הורתה קירשנר להקים ועדה "לחקר האמת" של הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה במשותף עם איראן, אך בית המשפט מנע זאת. בינואר 2015 האשים התובע שמונה לחקור את הפרשה, אלברטו ניסמן, את קירשנר בניסיון לטייח את החקירה כדי לשפר את היחסים עם איראן. לטענתו פעלה קירשנר כדי להסיר את צווי המעצר נגד האיראנים החשודים במעורבות בפרשה, בתמורה להקלות בייבוא נפט מאיראן.[6] ב-18 בינואר נמצא ניסמן כשהוא ירוי בראשו בביתו שבבואנוס איירס, שעות לפני שהיה אמור להעיד על הפרשה בפני הקונגרס.[7]
בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" מחודש יוני 2020 סיפקה עיתונאית התוכנית אילנה דיין ריאיון בלעדי עם עוזי שעיה, איש מוסד לשעבר, המתאר כיצד מסר לידיו של ניסמן, ימים ספורים לפני מותו, מעטפה ובה אסמכתאות אודות שחיתות אישית לכאורה שניהלה נשיאת ארגנטינה קירשנר. בין האסמכתאות הופיעו פרטי חשבונות בנק על שם בנה של קירשנר ובהם מופקדים מיליוני אירו שנתקבלו לכאורה מהאיראנים תמורת שיתוף פעולה מצד קירשנר במסמוס וטיוח החקירה שהתנהלה בארגנטינה בדבר מעורבות איראן וחזבאללה בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה AMIA ב-1994.
ב־2 ביולי 2015 צייצה קירשנר בחשבון הטוויטר שלה ציוץ העלול להתפרש כהערה אנטישמית, ובו היא קשרה את היהודים למשבר הכלכלי בארגנטינה, בכך ששלחה תלמידי בית ספר בו ביקרה לקרוא את הסיפור "הסוחר מוונציה" על מנת להבין טוב יותר את הרקע למשבר.[8]
ב-5 במרץ 2018 הודיעו רשויות המשפט בארגנטינה כי דה קירשנר תועמד לדין בגין חשד כי טייחה את המעורבות האיראנית בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס.[9] בית המשפט החליט לנקות מאשמה את דה קירשנר, אשר הואשמה בסעיפים של טיוח ובגידה בשל שיתוף פעולה עם איראן. קרובי קורבנות הפיגועים בארגנטינה ערערו על זיכויה.[10]
לאחר נשיאותה
לקראת הבחירות הכלליות בארגנטינה בשנת 2019 התמודדה על תפקיד סגנית הנשיא, כאשר אלברטו פרננדס הוא המועמד לנשיאות. פרננדס ניצח בבחירות. היא הפכה לסגנית הנשיא ונשיאת הסנאט. במסגרת תפקיד זה היא נהנית מחסינות בפני ענישה.[11]
במהלך כהונתה התפרסמו כמה תחקירים לפיהם הייתה חלק מקנוניה רחבה ביותר של פוליטיקאים ואנשי עסקים ששתו את כספי הציבור והתעשרו על חשבון העם. לאחר שסיימה את כהונתה, הוגשו נגד קירשנר כתבי אישום בכמה פרשות, ומאז התנהל כנגדה משפט ממושך.[12][13] משפטה החל בשנת 2019.[14] ב-7 בדצמבר 2022 הורשעה קירשנר ב"ניהול הונאה" בגין הענקת חוזה עבודה ציבורית לחבר, איש העסקים לאזארו באז. היא נידונה לשש שנות מאסר, אך היא לא צפויה לרצות עונש מאסר מכיוון שיש לה חסינות מסוימת באמצעות תפקידיה הממשלתיים וכמו כן, בשל העובדה שאזרחים שגילם 70 ומעלה, אשר נגזר עליהם מאסר בפועל, רשאים לבקש לרצות את המאסר בפועל שנגזר עליהם במעצר בית. כמו כן, צפויה קירשנר לפתוח בהליך ערעור שייארך שנים רבות[15][16].
ב-2 בספטמבר 2022 בוצע ניסיון התנקשות בחייה כשאדם ניסה לירות בה ברחוב ונכשל עקב מעצור באקדחו.[17] ממשלת ארגנטינה קבעה יום חג לאומי כדי שהאוכלוסייה תוכל להראות "סולידריות" עם קירשנר לאחר ניסיון ההתנקשות.[18][19]
יחסיה עם התקשורת
באפריל 2008 ספגה קירשנר ביקורת קשה מכמה בעלי שליטה באמצעי תקשורת בארצהּ לאחר שהאשימה קריקטוריסט נודע בהתנהגות "קוואזי-גנגסטרית". בנוסף, הצעה ממשלתית להקים כלב שמירה לניטור גזענות ואפליה התקבלה בחשדנות מצד אגודת גופי העיתונות הארגנטינית (ADEPA), שקראה לה "ניסיון סמוי לשלוט בתקשורת". נסטור קירשנר ספג ביקורת דומה כאשר גינה בטעות, בפומבי, את העיתונאי בעל העמדות הביקורתיות לממשלה, חואקין מוראלס סולה, על טקסט מסית שפרסם ב-1978.
ב-2008 מוקמה קירשנר במקום ה-13 ברשימת "100 הנשים החזקות בעולם" של המגזין "פורבס", שם הייתה ראש הממשלה השנייה בדירוג, כשרק קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לפניה. ב-2009 עלתה למקום האחד-עשר, אך ב-2010 ירדה למקום ה-68. ב-2010 דורגה על ידי המגזין "טיים" במקום הרביעי ברשימת 10 המנהיגות המובילות בעולם.[20]
קירשנר מואשמת פעמים רבות באד מיסריקורדיאם, בעשותה שימוש אינטנסיבי באזכור בעלה המנוח.
חיים אישיים
כריסטינה פרננדס דה קירשנר הייתה נשואה לנסטור קירשנר עד לפטירתו באוקטובר 2010. לזוג נולדו שני ילדים, מקסימו ופלורנסיה.
ב-28 בדצמבר 2011 הודיע דובר ארמון הנשיאות כי בבדיקה שגרתית שהתקיימה ב-22 בדצמבר התגלה כי קירשנר לקתה בקרצינומה של בלוטת התריס. בהודעה נאמר, כי ב-4 בינואר 2012 הנשיאה תנותח בבית חולים הסמוך לבואנוס איירס כחלק מהטיפול במחלה. עם זאת, ב-7 בינואר פורסם כי בניתוח התברר כי לא נמצאו תאים סרטניים ברקמה שהוסרה מגופה. הפרשה עוררה סערה בארגנטינה, כשרבים תהו כיצד הובהלה הנשיאה לניתוח דחוף לצורך סילוק גידול סרטני, שלבסוף התגלה שהוא שפיר. כלי התקשורת דרשו לברר מדוע לא נערכו בדיקות נוספות שהיו מסייעות לאשש או להפריך את האבחנה הראשונית.[21] ב-25 בינואר צייצה קירשנר בחשבון הטוויטר שלה כי שבה לעבודתה.[22]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של כריסטינה פרננדס דה קירשנר (בספרדית)
כריסטינה פרננדס דה קירשנר, ברשת החברתית פייסבוק
כריסטינה פרננדס דה קירשנר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
כריסטינה פרננדס דה קירשנר, ביישום טלגרם
כריסטינה פרננדס דה קירשנר, ברשת החברתית אינסטגרם
כריסטינה פרננדס דה קירשנר, סרטונים בערוץ היוטיוב- כריסטינה פרננדס דה קירשנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- משרד נשיאת ארגנטינה (בספרדית)
- רועי בית לוי, לה ריינה כריסטינה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2007
- אקונומיסט, ההזדמנות השנייה של נשיאת ארגנטינה להציל את הכלכלה, ואת תדמיתה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ נשיאת ארגנטינה בלונדון: איי פוקלנד שייכים לנו, באתר ynet, 3 באפריל 2009
- ^ התפטר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2010
- ^ "Prince William to go to the Falklands for six-week posting during 30th anniversary of conflict", Daily Mail, 11-11-2011
- ^ "Prince William arrives in the Falkland Islands", The Guardian 3-02-2012.
- ^ עיתון באיי פוקלנד: נשיאת ארגנטינה "כלבה", באתר ynet, 9 בפברואר 2012
- ^
התובע הכללי בארגנטינה מאשים את הנשיאה בטיוח הפיגוע בבניין הקהילה היהודית, באתר הארץ, 15 בינואר 2015
- ^ נמצא מת התובע שהאשים את נשיאת ארגנטינה בטיוח הפיגוע בבית הקהילה היהודית, באתר הארץ, 19 בינואר 2015
- ^ TAMAR PILEGGI, Argentine president invokes Shylock in perceived anti-Semitic slur - THE TIMES OF ISRAEL
- ^ הגרדיאן, נשיאת ארגנטינה לשעבר תועמד לדין באשמת טיוח מעורבות איראן בפיגוע ב-94', באתר הארץ, 6 במרץ 2018
- ^ קרובי קורבנות הפיגועים בארגנטינה מערערים על זיכוי קירשנר | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ "12 שנות מאסר: התביעה בארגנטינה דורשת עונש קשה לנשיאה לשעבר קירשנר". TheMarker. נבדק ב-2022-08-24.
- ^ ערוץ 7, התביעה בארגנטינה: מאסר ממושך לסגנית הנשיא, באתר ערוץ 7, 2022-08-24
- ^ "סערה בארגנטינה: הסיפור המוזר על שקי הכסף במנזר - ומה הקשר לנשיאה לשעבר?". TheMarker. נבדק ב-2022-08-24.
- ^ סערה בארגנטינה: סגנית הנשיא עלולה להישלח ליותר מעשור בכלא | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ Vanessa Buschschlüter, Fernández de Kirchner: Argentina vice-president found guilty of corruption"
- ^ גרדיאן, קירשנר אולי לא תלך לכלא, אך הרשעתה טורפת את הקלפים בפוליטיקה הארגנטינית, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2022
- ^ N12 - ניסיון התנקשות בסגנית נשיא ארגנטינה, באתר N12, 2022-09-02
- ^ El País, Ataque contra Cristina Kirchner, en vivo | Una masiva concentración sale a las calles de Buenos Aires en apoyo a la vicepresidenta, El País Argentina, 2022-09-02 (ב־)
- ^ הידיעות, סוכנויות (2022-09-02). "דרמה לילית בארגנטינה: חמוש כיוון אקדח לראשה של סגנית הנשיא קירשנר ונעצר | תיעוד". Ynet. נבדק ב-2022-09-02.
- ^ Top Female Leaders Around the World, Time Specials, 6-11-2011
- ^ שלמה פפירבלט, אפשר להפסיק לבכות, ארגנטינה, באתר הארץ, 13 בינואר 2012
- ^ Argentina's Cristina Kirchner returns to work following cancer scare, The Telegraph, 25 January 2012
37433037כריסטינה פרננדס דה קירשנר
- המכלול: השלמה - אישים
- המכלול: השלמה - מדינות אמריקה
- נשיאי ארגנטינה
- סגני נשיאי ארגנטינה
- עורכי דין ארגנטינאים
- הגברות והאדונים הראשונים של ארגנטינה
- נשיאות
- חברי הקונגרס הלאומי הארגנטינאי
- עורכות דין
- מקבלי עיטור מסדר הצלב הדרומי
- מקבלי עיטור מסדר השמש של פרו
- ארגנטינאים ממוצא גרמני
- פוליטיקאיות ארגנטינאיות
- זוכי פרסים ועיטורים פלסטינים
- ילידות 1953