אנגיופלסטיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.

צנתר בלון

אנגיופלסטיהאנגלית: Angioplasty) הוא הליך רפואי להרחבת כלי דם מוצרים, או חסומים, בדרך כלל בשל טרשת עורקים. בהליך, המבוצע על ידי רופא, מוחדר דרך עורק גדול (כמו עורק המפשעה, הרגל, או האמה) צנתר שבקצהו בלון, אל עבר כלי הדם הפגוע. כשהרופא נתקל באזור החסימה הוא מנפח את הבלון, ובכך פותח מעבר לזרימת דם טובה יותר. מאחר שההרחבה אינה מחזיקה זמן רב מעמד, ניתן להשתיל באזור תומכן.

מקור המילה ביוונית. המילה ἀγγεῖον angīon, שמשמעותה 'חלל'/'כלי' (בגוף האדם), והמילה πλάσσω plasso, ומשמעותה 'תבנית'/'צורה'. המושג "אנגיופלסטיה" כולל תחתיו סוגים שונים של הליכים רפואיים בכלי דם, המבוצעים בדרך כלל בשיטה של פולשנות מזערית.

שימושים

אנגיופלסטיה בעורקים הכליליים

שימוש בהליך אנגיופלסטי, במקרה של היצרות או חסימה של עורקים בשריר הלב, הקרואים עורקים כליליים. היצרות מסוג זה מתרחשת בעקבות שקיעה של כולסטרול ופלאק טרשתי, וגורמת לחוסר אספקת דם לשריר הלב. ההליך מבוצע לרוב על ידי רופא קרדיולוג.[1]

אנגיופלסטיה בעורק התרדמני

טיפול אנגיופלסטי לעורק התרדמני, הקרוי גם עורק הראש. טיפול הניתן לחולים שבסיכון גבוה לשבץ מוחי.

אנגיופלסטיה פריפריאלית

אנגיופלסטיה פריפריאלית מתייחסת לטיפול תוך שימוש בצנתר בלון מחוץ למערכת הדם הכלילית. לרוב הטיפול מתבצע על מנת להרחיב כלי דם באזור הגפיים או הבטן. כזאת למשל היא אנגיופלסטיה לעורק הכליה. היצרות של עורק הכליה עלול לגרום ליתר לחץ דם, או פגיעה בפעילות התקינה של הכליה.

טכניקה

ההליך מבוצע על ידי רופא מצנתר. תחילת ההליך הוא החדרת צנתר, בגדלים שונים, לתוך אחד העורקים הגדולים הקרובים לעור (לרוב בגפיים או במפשעה). ההליך מלווה בשיקוף רנטגן, באמצעותו הרופא מסוגל לעקוב אחר התקדמות הצנתר בכלי הדם, וכן על מנת לאמוד את מידת החסימה או ההיצרות. כאשר הרופא נתקל בחסימה, ומחליט לטפל בה, הוא מעביר תיל דקיק, שבקצהו בלון, דרך החסימה. בעת ניפוח הבלון נדחק החומר הטרשתי, ומתאפשרת זרימת דם טובה יותר. כדי שההרחבה תחזיק זמן רב מעמד, ניתן להשתיל במקום תומכן (סטנט). בעשור השני של המאה ה-21 קיימים סוגים שונים של תומכנים, המותאמים למצבים שונים של עורקים ומחלות רקע שונות (כגון חולים סכרתיים). כמו כן, צנתרים מסוימים מסוגלים לשאוב קרישי דם, במקרה ונוצרים כאלה.[2]

החלמה

אחרי הליך אנגיופלסטי, המטופלים נשארים להשגחה במשך יממה אחת לפחות בבית החולים, אך למחרת לרוב הם משתחררים. לאחר ההליך, המטופלים נבדקים שהם אינם סובלים מדימום או נפיחות, וכמו כן יש ניטור אחר לחץ הדם והדופק שלהם. המטופלים מקבלים תרופות שונות נגד הרגעה והגנה על העורקים נגד עיוותים. המטופלים לרוב מסוגלים ללכת לאחר מספר שעות, לחזור לשגרה לאחר כשבוע. על המטופלים להימנע מפעילות ספורטיבית מאומצת והרמת משאות כבדים למספר שבועות לאחר ההליך. המועד בו ניתן לחזור לפעילות גופנית ועבודה סדירה נקבע על ידי הצוות הרפואי, בהתאם למצבו הרפואי של כל מטופל.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

הליך אנגיופלסטי הוא הליך בעל אופי של פולשנות מזערית אולם, הוא פרוצדורה כירורגית, ועל כן ישנם מספר סיבוכים אפשריים.[3]

  • דימום או חוסר סגירה ל העורק באזור ההרחבה.
  • סיבוכים שעלולים להיגרם עקב רגישות או אלרגיה. לרוב, נגרם בעקבות רגישות לחומר הניגוד של הרנטגן, המכיל יוד.
  • זיהום בעקבות החדרת הצנתר.
  • היווצרות של קריש דם כתוצאה מהשתלת התומכן.
  • הפרעות בקצב הלב, העשויות לגרום להתקף לב במהלך ההליך.
  • שבץ מוחי העלול להיגרם מדילול הדם במהלך הצנתור, או תסחיף שהשתחרר במהלכו.
  • מוות בעקבות תגובה בלתי נשלטת של העורק, או החמרה של מחלה לא ידועה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Boden W. E., O'Rourke R. A.; et al. (2007). "Optimal medical therapy with or without PCI for stable coronary disease". N Engl J Med 356

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנגיופלסטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Boden W. E., O'Rourke R. A.; et al. (2007). "Optimal medical therapy with or without PCI for stable coronary disease". N Engl J Med 356
  2. ^ http://www.bbc.co.uk/tees/content/articles/2008/11/21/jeffrey_bypass_feature.shtml
  3. ^ http://www.clalit.co.il/he/medical/surgery/Pages/cardiac_catheterization_therapeutic.aspx

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.