נשיא ארגנטינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נשיא ארגנטינה
Presidente de la Nación Argentina
Flag of the President of Argentina.svg
Javier Milei y Victoria Villarruel (cropped).jpg
תאריך כניסה לתפקיד 10 בדצמבר 2023
תחום שיפוט ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
איוש ראשון ברנרדינו ריבדביה
סמל ארגנטינה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ארגנטינה

נשיא רפובליקת ארגנטינהספרדית: Presidente de la República Argentina; רשמית, נשיא האומה ארגנטינאית - Presidente de la Nación Argentina) הוא ראש המדינה של ארגנטינה, ראש הרשות המבצעת והמפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארגנטינה. הנשיא ממנה את סגנו ואת שרי ממשלתו וזו המשרה הבכירה במערכת הפוליטית במדינה.

ב-19 בנובמבר 2023 נבחר חאבייר מיליי לנשיא ארגנטינה, וכהונתו החלה ב-10 בדצמבר 2023.

היסטוריה

לאחר קבלת העצמאות ביולי 1816, בפדרציה הארגנטינאית טרם התקיים ממשל מרכזי והמדינה נודעה כאיחוד פרובינציית לה פלטה, ואחר כך איחוד פרובינציית דרום אמריקה. ב-1826 הוקם לראשונה הממשל הנשיאותי הארגנטינאי, בעקבות פרוץ מלחמת ארגנטינה–ברזיל.

בין נשיאי ארגנטינה בשנים האחרונות נמנים נסטור קירשנר ואשתו כריסטינה קירשנר. איסבל פרון, האישה הראשונה בתפקיד בתולדות המדינה ואשת הנשיא חואן דומינגו פרון - מנסח תורת הפרוניזם. חורחה רפאל וידלה, מנהיג החונטה הצבאית שתפסה את השלטון בשנת 1976. ראול אלפונסין. פרננדו דה לה רואה, נשיא ארגנטינה עם פתיחת המאה ה-21. אדוארדו דואלדה, נשיא ארגנטינה בין השנים 20022003 לאחר פרוץ המשבר הכלכלי החמור שפקד את המדינה בתחילת המאה. קרלוס מנם כיהן בתפקיד בין השנים 19891999.

זכויות סוציאליות

בשנת 2015 הנשיא וסגן הנשיא נהנו משכר ששולם על ידי משרד האוצר. בתקופת כהונתם נאסר עליהם להחזיק במשרה נוספת ברמה הלאומית או המחוזית. משכורתו של הנשיא עמדה על 131,421 פסו ארגנטינאי לחודש.

מקום עבודתו הוא המשרד הנשיאותי בבית הוורוד (La Casa Rosada), מול פלסה דה מאז'ו שבבואנוס איירס הבירה, בעוד קינטה דה אוליבוס (Quinta de Olivos) משמש כמעון המגורים. לנשיא יש גם מעון קיץ בצ'פאדמלאל, בפרובינציית בואנוס איירס ונקרא בשם היחידה הנשיאותית צ'פאדמלאל. על אבטחת הנשיא ובני משפחתו אחראי הגדוד הנשיאותי.

בנוסף, לרשות נשיא ארגנטינה עומד הבית הצבאי (Casa Militar), גוף האחראי לאבטחת צי המטוסים הנשיאותיים. הבית הצבאי מחולק למספר מחלקות הכוללות את קבוצת הביטחון והמודיעין האחראית על איסוף מודיעין בנוגע לניסיונות פגיעה במטוסים הנשיאותיים ולאבטחתם, ולקבוצת הלוגיסטיקה והתקשורת האחראית על תפעול המטוסים ולאבטחת התקשורת הנשיאותית. כמו כן, הבית הצבאי אחראי על קבוצת האוויר הנשיאותית המהווה יחידת סמך של חיל האוויר הארגנטינאי.

המטוס הנשיאותי הוא מטוס מדגם בואינג 757 המכונה "טנגו 01" ומשרת את הנשיא מאז 1995 במקום מטוס הבואינג 707 ששירת קודם לכן. בתקופת המשבר הכלכלי בארגנטינה בשנת 1999 רבים ביקרו את הצורך באחזקת מטוס נשיאותי הטומן בחובו גם עלויות אחזקה כבדות. הצי הנשיאותי כולל גם שני מטוסי Fokker F28 (המכונים T-02 ו-T-03) ומטוס Learjet 60 (המכונה T-10). הנשיא משתמש גם במסוק מדגם סיקורסקי S-70‏ (H-01) ושני מטוסי סיקורסקי S-76‏ (H-02 ו-H-03). בתקופת נסטור קירשנר וכריסטינה פרננדס דה קירשנר בוצע שימוש גם במטוסים מדגמי בואינג 747 שהושכרו מחברת התעופה אארולינאס ארחנטינס ומטוס פרטי מדגם Bombardier Global 5000.

נשיאי ארגנטינה

הפרובינציות המאוחדות

לאחר קבלת העצמאות בשנת 1816 ארגנטינה הייתה פדרציה ללא ממשלה מרכזית. תחילה נקראה בשם הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה ולאחר מכן נקראה בשם הפרובינציות המאוחדות של אמריקה הדרומית, בראש הישות עמד מנהיג עליון.

דיוקן תקופת כהונה ראש המדינה
Posadas.jpg 31 בינואר 1814 — 9 בינואר 1815 חרבאסיו אנטוניו דו פוסאדס, מנהיג עליון
CarlosAlvearcolor.jpg 9 בינואר 1815 — 20 באפריל 1815 קרלוס מריה דה אלוויאר, מנהיג עליון
Alvarez thomas.jpg 20 באפריל 1815 — 9 ביולי 1816 חוסה איגנסיו אלווארס תומאס, מנהיג עליון
Juan Martin de Pueyrredon.jpg 9 ביולי 1816 — 9 ביוני 1819 חואן מרטין דה פואירדון, מנהיג עליון
Jose Rondeau.jpg 9 ביוני 1819 — 11 בפברואר 1820 חוסה קסימירו רונדו פריירה, מנהיג עליון
Juan Pedro Aguirre.jpg 11 בפברואר 1820 — 16 בפברואר 1820 חואן פדרו, ממלא מקום המנהיג העליון

בשנת 1819 נכשל הניסיון לכונן חוקה וזו התקבלה רק בשנת 1826. בשל מלחמה עם האימפריה הברזילאית מעמד החוקה התערער והנשיא הראשון התפטר זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד וממשלתו פוזרה.

דיוקן תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
Bernardino Rivadavia 2.jpg 8 בפברואר 1826 — 7 ביולי 1827 ברנרדינו דה לה טרינידד גונסלס ריוואדאוויה, נשיא Uni התפטר
Vicente Lopez 1860.jpg 7 ביולי 1827 — 18 באוגוסט 1827 ויסנטה אלחנדרו לופס אי פלאנס, נשיא זמני Con פיזור הממשלה המרכזית

הקונפדרציה הארגנטינאית

לאחר פיזור הממשלה, ארגנטינה נותרה ללא ממשלה מרכזית במשך 27 שנה. בתקופה זו נודעה בשם הקונפדרציה הארגנטינאית, והתפקיד הבכיר ביותר באותה עת היה "מושל פרובינציית בואנוס איירס", שייצג את המדינות בחתימת חוזים והסכמים בינלאומיים.

ראש המדינה האחרון אז היה חואן מנואל דה רוסאס, ששלט זמן רב עד שהודח על ידי מפקדו הצבאי חוסטו חוסה דה אורקיסה. אז החלה תקופת המעבר לשלטון נשיאותי.

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
1827 — דצמבר 1828 גנרל מנואל דורגו Fed מושל פרובינציית בואנוס איירס
דצמבר 1829 — דצמבר 1832 גנרל חואן מנואל חוזה דומינגו אורטיס דה רוסאס Fed מושל פרובינציית בואנוס איירס
דצמבר 18321833 חואן רמון בלקארסה מושל פרובינציית בואנוס איירס
1833 — 1834 חואן חוסה ויאמונטה גונסלס מושל פרובינציית בואנוס איירס
1834 — מרץ 1835 מנואל ויסנטה מאסה מושל פרובינציית בואנוס איירס
מרץ 1835 — 20 בספטמבר 1851 גנרל חואן מנואל חוזה דומינגו אורטיס דה רוסאס Fed מושל פרובינציית בואנוס איירס
20 בספטמבר 1851 — 3 בפברואר 1852 גנרל חואן מנואל חוזה דומינגו אורטיס דה רוסאס, ראש הקונפדרציה העליון Fed מושל פרובינציית בואנוס איירס
3 בפברואר 1852 — 5 במרץ 1854 גנרל חוסטו חוסה דה אורקיסה, מנהיג זמני Fed

רפובליקת ארגנטינה

המנהיג האחרון שניהל את היחסים הבינלאומיים היה הגנרל חוסטו חוסה דה אורקיסה, שייסד את האספה החוקתית שכוננה את חוקת 1853 ובה לראשונה נוצרה משרת הנשיא, הנשיאים שנבחרו כונו בשם "נשיאי החוקה", בשינויים קלים זו החוקה שתקפה עד היום.

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
5 במרץ 1854 — 5 במרץ 1860 גנרל חוסטו חוסה דה אורקיסה, נשיא Fed
5 במרץ 1860 — 5 בנובמבר 1861 סנטיאגו רפאל לואיס מנואל חוסה מריה דרקי רודריגס, נשיא Fed התפטר
5 בנובמבר 1861 — 12 בדצמבר 1861 חואן אסטבן פדרנרה, ממלא מקום הנשיא Mil

במהלך הקרב תחת פאבונה היריבות הארוכה בין רפובליקת ארגנטינה ופרובינציית בואנוס איירס הסתיימה לטובת האחרונה. כתוצאה מכך, השלטון המרכזי בארגנטינה פורק ומושל בואנוס איירס, ברטולומה מיטרה, מילא את תפקיד הנשיא ובעקבות הבחירות שנערכו היה גם לנשיא ארגנטינה המאוחדת. המדינה נקראה לראשונה בשם רפובליקת ארגנטינה (República Argentina).

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
12 באפריל 1862 — 12 באוקטובר 1862 גנרל ברטולומה מיטרה מרטינס, ממלא מקום הנשיא Lib מושל פרובינציית בואנוס איירס
12 באוקטובר 1862 — 12 באוקטובר 1868 גנרל ברטולומה מיטרה מרטינס, נשיא Lib
12 באוקטובר 1868 — 12 באוקטובר 1874 דומינגו פאוסטינו סרמיינטו, נשיא Lib
12 באוקטובר 1874 — 12 באוקטובר 1880 ניקולאס אבז'אנדה, נשיא UC
12 באוקטובר 1880 — 12 באוקטובר 1886 גנרל אלחו חוליו ארחנטינו רוקה, נשיא PAN קדנציה ראשונה
12 באוקטובר 1886 — 6 באוגוסט 1890 מיגל חוארס סלמן, נשיא ‏PAN התפטר
6 באוגוסט 1890 — 12 באוקטובר 1892 קרלוס פלגריני, נשיא ‏PAN
12 באוקטובר 1892 — 23 בינואר 1895 לואיס סאנס פניה, נשיא ‏UC‏ התפטר
23 בינואר 1895 — 12 באוקטובר 1898 דוקטור חוסה אבאריסטו דה אוריבורו, נשיא Aut
12 באוקטובר 1898 — 12 באוקטובר 1904 גנרל אלחו חוליו ארחנטינו רוקה, נשיא Aut קדנציה שנייה
12 באוקטובר 1904 — 12 במרץ 1906 מנואל קינטאנה, נשיא ‏PC‏ מת בתפקיד
12 במרץ 1906 — 12 באוקטובר 1910 חוסה פיגרואה אלקורטה, נשיא ‏PC
12 באוקטובר 1910 — 9 באוגוסט 1914 רוקה סאנס פניה, נשיא PC מת בתפקיד
9 באוגוסט 1914 — 12 באוקטובר 1916 דוקטור ויקטורינו דה לה פלאסה, נשיא PC

מרבית ההיסטוריונים סבורים שהנשיאים הבאים נבחרו בבחירות חופשיות וכלליות, למעט אלה שעלו לשלטון באמצעות ארגון הפיכה.

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
12 באוקטובר 1916 — 12 באוקטובר 1922 דוקטור חואן איפוליטו איריגוז'ן, נשיא ‏UCR קדנציה ראשונה
12 באוקטובר 1922 — 12 באוקטובר 1928 דוקטור מרסלו טורקואטו דה אלבאר, נשיא ‏UCR
8‏12 באוקטובר 1928 — 6 בספטמבר 1930 דוקטור חואן איפוליטו איריגוז'ן, נשיא ‏UCR קדנציה שנייה, הודח מתפקידו

בשנת 1930 התרחשה ההפיכה המדינית הראשונה בתולדות ארגנטינה. מנהיג המהפכה מינה את עצמו לנשיא; הנשיאים הבאים אחריו אומנם נבחרו, אך לא נחשבים על ידי מרבית ההיסטוריונים לכאלה שנבחרו באופן דמוקרטי.

אחרי הפיכת 1930

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
6 בספטמבר 1930 — 20 בפברואר 1932 גנרל חוסה פליקס בניטו אוריבורו, נשיא צבא ארגנטינה מת בתפקיד
20 בפברואר 1932 — 20 בפברואר 1938 גנרל אגוסטין פדרו חוסטו רולון, נשיא ‏CC
20 בפברואר 1938 — 27 ביוני 1942 דוקטור חיימה חרארדו רוברטו מרסלינו מריה אורטיס ליסארדי, נשיא ‏PDN‏ מת בתפקיד
27 בעועי 1942 — 4 ביוני 1943 דוקטור רמון קאסטיז'ו באריונואבו, נשיא האיחוד האזרחי הרדיקלי הודח מהתפקיד

אחרי הפיכת 1943

בשנת 1943 פרצה הפיכה נוספת שהעלתה לשלטון את הצבא.

תקופת כהונה ראש המדינה הערות

4 июня 1943 — 7 июня 1943
גנרל ארתורו ראוסון, נשיא הממשלה הזמנית הודח מתפקידו
7 ביוני 1943 — 24 בפברואר 1944 פדרו פאבלו רמירס, נשיא הממשלה הזמנית התפטר
24 בפברואר 1944 — 4 ביוני 1946 אדלמירו חוליאן פארל, נשיא

לאחר מכן, הנשיא החדש נבחר בהצבעה עממית כללית. הוא שינה את החוקה באופן כזה שאיפשר לו להיבחר ולהישאר בשלטון במשך 9 שנים, עד שהודח:

תקופת כהונה ראש המדינה הערות
4 ביוני 1946 — 4 ביוני 1952 קולונל חואן דומינגו פרון, נשיא קדנציה ראשונה
4 ביוני 1952 — 21 בספטמבר 1955 קולונל חואן דומינגו פרון, נשיא קדנציה שנייה, הודח מתפקידו

אחרי הפיכת 1955

בשנת 1955 פרצה הפיכה נוספת שקיבלה את הכינוי "המהפכה המשחררת" (Revolución Libertadora):

תקופת כהונה ראש המדינה הערות
21 בספטמבר 1955 — 23 בספטמבר 1955 חונטה צבאית
חוסה דומינגו מולינה גומס, יושב, ראש החונטה ממלא מקום
23 בספטמבר 1955 — 13 בנובמבר 1955 גנרל אדוארדו לונארדי, נשיא דה פקטו התפטר
13 בנובמבר 1955 — 1 במאי 1958 גנרל פדרו אאוחניו ארמבורו סילבסטי, נשיא דה פקטו

לאחר מכן, שוב הנשיאים נבחרו בבחירות דמוקרטיות:

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
1 במאי 1958 — 29 במרץ 1962 דוקטור ארתורו פרונדיסי ארקולי, נשיא ‏UCRI הודח מתפקידו
29 במרץ 1962 — 12 באוקטובר 1963 דוקטור חוסה מריה גידו, ממלא מקום ‏UCRI נשיא הסנאט
12 באוקטובר 1963 — 28 ביוני 1966 דוקטור ארתורו אומברטו איליה, נשיא ‏UCRP הודח מתפקידו

אחרי הפיכת 1966

בשנת 1966 פרצה הפיכה צבאית כונתה בשם "המהפכה הארגנטינאית" (Revolución Argentina):

דיוקן תקופת כהונה ראש המדינה הערות
28 ביוני 1966 — 29 ביוני 1966 חונטה מהפכנית

פסקואל אנחל פיסטריני, בניניו וארלה ברנאדו ואדולפו תאודורו אלווארס מלנדי

Saludo militar de Onganía.jpg 29 ביוני 1966 — 8 ביוני 1970 גנרל חואן קרלוס אונגאנייה, נשיא דה פקטו ממלא מקום, הודח מתפקידו
Alte. Pedro Gnavi.jpg 8 ביוני 1970 — 18 ביוני 1970 חונטה צבאית

פדרו אלברטו חוסה גנאווי, ראש החונטה

Levingston de civil.jpg 18 ביוני 1970 — 22 במרץ 1971 גנרל רוברטו מרסלו לווינגסטון, נשיא דה פקטו הודח מתפקידו
Alejandro Agustín Lanusse.jpg 22 במרץ 1971 — 25 במאי 1973 גנרל אלחנדרו אגוסטין לנוסה, נשיא דה פקטו

לאחר מכן, למשך זמן קצר שרר שלטון דמוקרטי:

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
25 במאי 1973 — 13 ביולי 1973 דוקטור הקטור חוסה קמפורה, נשיא FJL התפטר
14 ביולי 1973 — 21 באוקטובר 1973 דוקטור ראול אלברטו לסטירי, ממלא מקום ‏FJL‏
21 באוקטובר 1973 — 1 ביולי 1974 [גנרל חואן דומינגו פרון דה לה סוסה, נשיא המפלגה החוסטיסיאליסטית קדנציה שלישית, מת בתפקיד
1 ביולי 1974 — 24 במרץ 1976 איסבל אסטלה מרטינס דה פרון, נשיאה המפלגה החוסטיסיאליסטית הודחה מתפקידה בעקבות הפיכה צבאית

אחרי הפיכת 1976

בעקבות ההפיכה הצבאית בשנת 1976, המשטר הפך לדיקטטורה צבאית, בשם תהליך הארגון מחדש של האומה (בספרדית: Proceso de Reorganización Nacional). בראש המדינה עמדו ראשי הצבא.

תקופת כהונה ראש המדינה הערות
24 במרץ 1976 — 29 במרץ 1976 חונטה צבאית

גנרל חורחה רפאל וידלה, אמיליו מאסרה ואורלנדו רמון אגוסטי אצ'ניקה

29 במרץ 1976 — 29 במרץ 1980 גנרל חורחה רפאל וידלה נשיא דה פקטו
29 במרץ 1980 — 11 בדצמבר 1981 רוברטו אדוארדו ויולה, נשיא דה פקטו התפטר
11 בדצמבר 1981 — 22 בדצמבר 1981 קרלוס לקוסטה, נשיא דה פקטו ממלא מקום
22 בדצמבר 1981 — 18 ביוני 1982 לאופולדו גלטיירי, נשיא דה פקטו ממלא מקום
18 ביוני 1982 — 1 ביולי 1982 אלפרדו סן ז'אן, נשיא דה פקטו ממלא מקום
1 ביולי 1982 — 10 בדצמבר 1983 ריינלדו ביניונה, נשיא דה פקטו

מאז 1983

בשנת 1983 השלטון התחלף ממשטר רודני למשטר דמוקרטי באופיו:

תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
10 בדצמבר 1983 — 8 ביולי 1989 ראול ריקרדו פולקס אלפונסין, נשיא איחוד אזרחי רדיקלי התפטר
8 ביולי 1989 — 8 ביולי 1995 קרלוס סאול מנם, נשיא המפלגה החוסטיסיאליסטית קדנציה ראשונה

בשינויים לחוקה משנת 1994 הותר לנשיא לכהן בקדנציה שנייה (אפשרות שבוטלה בשנת 1957).

דיוקן תקופת כהונה ראש המדינה שיוך מפלגתי הערות
Menem con banda presidencial.jpg 8 ביולי 1995 — 10 בדצמבר 1999 קרלוס סאול מנם, נשיא המפלגה החוסטיסיאליסטית קדנציה שנייה
Fernando de la Rúa con bastón y banda de presidente.jpg 10 בדצמבר 1999 — 21 בדצמבר 2001 פרננדו דה לה רואה, נשיא האיחוד האזרחי הרדיקלי/AL‏ התפטר
Ramón Puerta.jpg 21 בדצמבר 2001 — 23 בדצמבר 2001 אדולפו רודריגס סאה, ראש הרשות המבצעת המפלגה החוסטיסיאליסטית ממלא מקום
Arodriguezsaa.jpg 23 בדצמבר 2001 — 31 בדצמבר 2001 אדולפו רודריגס סאה, נשיא המפלגה החוסטיסיאליסטית נבחר על ידי הקונגרס, התפטר
Eduardo Camaño.jpg 31 בדצמבר 2001 — 2 בינואר 2002 אדוארדו דואלדה, ראש הרשות המבצעת המפלגה החוסטיסיאליסטית ממלא מקום
Duhalde23012007.jpg 2 בינואר 2002 — 25 במאי 2003 אדוארדו דואלדה, נשיא המפלגה החוסטיסיאליסטית נבחר על ידי הקונגרס, התפטר
Kirchner marzo 2007 Congreso.jpg 25 במאי 2003 — 10 בדצמבר 2007 נסטור קירשנר, נשיא חזית לניצחון
Cristina Fernández de Kirchner 2011-12-10.jpg 10 בדצמבר 2007 — 10 בדצמבר 2015 כריסטינה פרננדס דה קירשנר, נשיאה חזית לניצחון
President Macri (2016).jpg 10 בדצמבר 2015 - 10 בדצמבר 2019 מאוריסיו מאקרי, נשיא PRO
Alberto fernandez presidente (cropped).jpg 10 בדצמבר 2019 - 10 בדצמבר 2023 אלברטו פרננדס, נשיא המפלגה החוסטיסיאליסטית
Cristina Fernández de Kirchner y Javier Milei (crop2).jpg 10 בדצמבר 2023 - כיום חאבייר מיליי, נשיא המפלגה הליברטריאנית (ארגנטינה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשיא ארגנטינה בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0