אשדות יעקב איחוד

אשדות יעקב איחוד

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק הירדן
גובה ממוצע	‎-200 מטר
תאריך ייסוד	1933
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	962 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-4.8% בשנה
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   אשדות יעקב איחוד (למפת עמק בית שאן רגילה)   אשדות יעקב איחוד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אשדות יעקב איחוד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אשדות יעקב איחוד 32°39′29″N 35°34′49″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
http://www.ashdot.org.il

אַשְדּוֹת יַעֲקֹב (אִיחוּד) הוא קיבוץ בעמק הירדן, במרחק של 5 ק"מ מהכנרת, בסמוך לגבול עם ירדן המשתייך לתנועה הקיבוצית. הוא היישוב הדרומי ביותר בתחומי המועצה האזורית עמק הירדן.

בספטמבר 1924 גרעין "אחדות" (35 מחברי "החלוץ" יוצאי לטביה שהגיעו מירושלים) הקים קבוצה באתר "גשר הישנה" (ממזרח לקיבוץ גשר כיום). בשנת 1927 הצטרפו אל גרעין "אחדות" פלוגת ג'ידרו שהורכבה מעולים מפולין בני העלייה הרביעית וחלק מפלוגת עין טבעון ובשנת תר"ץ מנה היישוב מעל 120 נפשות. הקרקע שעליה הוקמה קבוצת גשר הייתה בבעלות פיק"א כבר מסוף המאה ה-19, אולם שלטונות המנדט הבריטי הטילו ספק בחוקיות העסקה שבה נרכשה מתושביה הערבים, בטענה שהאדמות היו בעת הרכישה במעמד "ג'פתליק" (כלומר בבעלות המלך). במשך שנים עניין מעמד הקרקע היה בדיונים משפטיים ובמהלך אותן שנים פיק"א סירבה לאשר בניית מבני קבע במקום ועיכבה את מגמת הפיתוח.

לאחר משא ומתן ממושך עבר היישוב בין השנים 1933–1935 לאדמות דלהמיה שממזרח לנהר הירדן ומעל לירמוך הנשפך אליו. בעקבות המעבר קיבל הקיבוץ בשנת 1938 את שמו החדש, אשדות יעקב: "אשדות" - על-שם אשדות הירמוך הסמוכים, "יעקב" על-שם יעקב (ג'יימס) דה רוטשילד, בעל האדמות של אשדות יעקב לפני שהועברו לקרן קיימת לישראל.

אשדות יעקב איחוד הוא אחד משני הקיבוצים אליהם התפלג קיבוץ אשדות יעקב, בשנת 1951, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית.

היסטוריה

הפילוג באשדות יעקב

ניצני הפילוג בתנועה הקיבוצית החלו בשנת 1950 באשדות יעקב שהיה היישוב הראשון שהתפלג. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך שנסובה סביב הרחקת החינוך מהפוליטיזציה. רוב אנשי הקיבוץ השתייכו למפא"י ולקיבוץ הגיעו 19 מדריכי נוער שהשתייכו למפ"ם והיה קיים חשש שהמדריכים ישפיעו על בני הנוער מבחינה זו.

לאור זאת הוקמה ועדה ציבורית שנקראה ועדת בית הספר אשר הופקדה על גיוס החברים לעבודה החינוכית וההוראה ושבוע לאחר הקמתה התקיים דיון בנוגע לאישור חברות במשק של 45 מועמדים חברות וביניהם מדריכי הנוער וחברותם נדחתה עקב השתייכותם למפ"ם וחשש להיווצרות רוב לתומכיה בקיבוץ. מזכירות הקיבוץ המאוחד התנגדה לדחיית קבלתם לחברות על רקע זה וחייבה את אשדות יעקב לקבלם לחברות והתפתח משבר בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם בקיבוץ ובין אפריל לאוגוסט 1950 הסתמן תחילת הפילוג.

מועצת הקיבוץ המאוחד התכנסה בפתח תקווה באוגוסט 1950 והחליטה לאשר את חברותם של המועמדים בטענה שאי קבלתם סותרת את עקרונות הקיבוץ ואסרה על פילוג המשק וההמועצה שלחה ועדה לקיבוץ אך איסורה של המועצה וביקור הוועדה היו לשווא כיוון שתהליך הפילוג בקיבוץ כבר היה בעיצומו והחלו לצאת עלונים נפרדים.

בחודש ינואר 1951 הופיע היומן הראשון באשדות עם התוספת "יומן הרוב במשק". באפריל 1951 החלה חלוקה במוסדות החינוך לפי השתייכות למפא״י או למפ״ם. הפילוג גרם לקרע בין משפחות ונעשתה הפרדה מלאה במערכת החינוך בספטמבר 1951, עם תחילת שנת הלימודים תשי"ב.

בעת פילוג הקיבוץ היו תומכי מפא"י הרוב במשק, כ-246 חברים אשר נשארו באשדות יעקב ותומכי מפ"ם הקימו קיבוץ נוסף צפונית לאשדות יעקב שאליו עברו 231 החברים תומכי מפ"ם. אדמות הקיבוץ, המים ומפעל הקיבוץ "אשד", חולקו באופן שווה. תהליך הפילוג הסתיים בשנת 1954 כאשר כל קיבוץ נשא שם נפרד: "אשדות יעקב איחוד" המזוהה עם מפא"י (במיקום בו הוקם אשדות יעקב) ו"אשדות יעקב מאוחד" המזוהה עם אחדות העבודה (צפונית אליו) כאשר רק דרך עפר מפרידה בין שני המשקים. כיום שני המשקים שייכים לתק"ם.

לאחר הפילוג

גן הזיכרון בתכנון האדריכל ויטוריו קורינלדי

חזית הכניסה הראשית לחדר האוכל

בתקופת הצנע סבל גם קיבוץ אשדות יעקב מהמצב הקשה. בעקבות סגירת הגבולות עם סוריה נאלצו להוביל את הפירות והירקות במשאיות ממרכז הארץ, ההובלה הייתה ויקרה ולאור זאת מפעל אשד כבר לא היה רווחי כבעבר. חברי הקיבוץ קיבלו באותה תקופה תלושי מזון, כמו כל אזרחי ישראל, התלושים היו מרוכזים במזכירות והקיבוץ קיבל את המכסה עבור החברים. הקיבוץ גידל ירקות, תרנגולות ופרות ומכר את החלב, הביצים והירקות לתנובה. מזכיר הקיבוץ בין השנים 1958–1960 היה ישעיהו פונדק.

לאחר מלחמת ששת הימים משנת 1968, התחוללה באזור מלחמת ההתשה. ב-8 בפברואר 1968 עלתה עגלה נגררת של הקיבוץ, ובה עובדים בענף הבננות, על מוקש. ארבעה מן העובדים נהרגו. הפת"ח היה בירדן והפגיז בלילות את יישובי עמק הירדן, עמק בית שאן ובקעת הירדן. אשדות יעקב היה בין המקומות המופגזים ביותר באותה תקופה. חיי הילדים היו בסכנה, אחרי תקופה מסוימת בהם הורדו הילדים לילה לילה למקלט, הוחלט להשכיב אותם לישון מראשית הלילה במקלט. החיים התנהלו בין אזעקה לשהייה ממושכת במקלטים אך החברים לא נטשו והמשיכו לחרוש את השדות. רה"מ גולדה מאיר ואלוף הפיקוד דוד אלעזר ערכו באותה עת ביקור באשדות, ובשיחה עימם הועלה הצורך בחדרי ביטחון. בתקופה זו נבנו חדרי הביטחון הצמודים לבתים. בשנת 1970 התחיל חיל האוויר הישראלי להפגיז את מוקדי ריכוז הפת"ח בירדן ואת המקומות שמהם נורו הקטיושות. המלך חוסיין הבין שהמצב החדש פוגע בירדן והוא גירש את המחבלים מירדן במסגרת ספטמבר השחור, עם בריחת המחבלים ללבנון הסתיימה מלחמת ההתשה באזור.

בשנת 1970, לקראת סוף מלחמת ההתשה, שמנעה מחברי אשדות לעבוד בשדות ובעיקר בקרבת הגבול עם ירדן, ועקב התבגרותה של האוכלוסייה ורצון למצוא מקומות תעסוקה נוספים, חיפש הקיבוץ מפעל. החבר מאיר זקצר ז״ל החל בחיפוש אחר מפעל מתאים. באפריל 1971 קנה הקיבוץ חברה בשם "פרקו-פלסט" שישבה בבני ברק. קבוצה של חברים בתפקידים שונים בקיבוץ נסעה לבני ברק כדי ללמוד על הפעילות של המפעל. באוגוסט 1971 הועבר המפעל, שכלל שתי מכונות ניפוח פלסטיק, לאשדות יעקב איחוד, והוא מוקם בבית החרושת למיצים ולפרי הדר "אשד" שנסגר בשנות ה-60. חבר הקיבוץ אורי ניב למד, הקים וניהל את מחלקת ההדפסה ואת המחסנים, המנהל הראשון של המפעל היה משה אריאלי ז״ל. את השם שנבחר למפעל, "לוג", הציע יצחק ניב, במשמעות מידת נוזלים עתיקה המתייחסת לשמן זית ומופיעה מספר פעמים בויקרא פרק י"ד פסוק ט"ו, העוסק בדיני הטהרה בבית המקדש: "ולקח הכהן מלוג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית". המפעל ייצר לאורך השנים מוצרי פלסטיק ובהם: אריזות לתרופות לחברות כמו טבע, פריגו, האגיס, דקסון ועוד, מוצרים לחברות קוסמטיקה כמו ד״ר פישר, וולה, אריזות לחברות מזון, מילוי חם (פלסטיק שעומד בחום), לדטרגנטים, בקבוקי תינוקות ובקבוקי פרימור ושוקו יטבתה לשוק המקומי ולייצוא.

אשדות יעקב איחוד כיום

אשדות יעקב כיום הוא קיבוץ יציב מבחינה כלכלית. ענפי המשק מתבססים על תעשייה באמצעות "מפעל לוג מוצרים פלסטיים", אירוח כפרי "נהרא" ועל חקלאות. קיבוץ אשדות יעקב השכיל לנצל את תנאי השטח המיוחדים של שדותיו ופיתח עם השנים חקלאות ענפה ורווחית במספר ענפים: בננות, תמרים, גידולי שדה, אבוקדו, מנגו, עכוב, תרנגולי הודו. כמו כן, לאשדות רפת משותפת הממוקמת בקיבוץ בית רימון.

בשנות ה-2000 הפסיק הקיבוץ את תהליך קליטת חברים חדשים למשך מספר שנים, והתנה קבלת מועמדים קיימים לחברות בכך שהכנסתם תהיה לפחות המשכורת הממוצעת במשק. מדיניות הקיבוץ הייתה שבני הקיבוץ אינם זכאים לחברות באופן אוטומטי, אלא הם רשאים להתגורר בקיבוץ באופן זמני עד גיל 30 ועד אז הם נדרשים להתקבל על ידי אספת החברים. מדיניות זאת של הקיבוץ אושרה על ידי בית המשפט.

בקיבוץ קיים בית כנסת פעיל המשותף לאשדות יעקב איחוד ואשדות יעקב מאוחד.

בשטח הקיבוץ ושדותיו הוקמה שכונת הרחבה ונעשה גל של קליטה נוספת. החל משנת 2008, קיבוץ אשדות יעקב איחוד קלט 31 חברים וחברות חדשים, משנת 2015 ומאז ועד יוני 2016 נקלטו 19 חברים וחברות נוספים, והקיבוץ מבקש לקלוט משפחות נוספות.

ראו גם

• קטגוריה:אשדות יעקב איחוד: אישים

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אשדות יעקב איחוד
• אתר ההנצחה של הקיבוץ
• אשדות יעקב איחוד באתר הרשות לפיתוח הגליל
• מיכאל יעקובסון: על "בית קרפ", באתר 'חלון אחורי', 17.5.13
• מיכאל יעקובסון: סקירה על גן הזיכרון שעיצב ויטוריו קורינלדי בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 21.5.13
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבנה חדר האוכל ומבנים נוספים בקיבוץ אשדות יעקב איחוד, באתר 'חלון אחורי', 24 בפברואר 2015
• אלי אלון, 49 שנה ל"אסון העגלה" באשדות יעקב, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 12 בפברואר 2017
• אשדות יעקב איחוד, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• אשדות יעקב (איחוד) (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39417964אשדות יעקב איחוד