כ"ט בנובמבר
|
כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט = 29) הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה (החלטה 181) עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).[1] עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם)
ההחלטה התבססה על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" (ועדת אונסקו"פ).[2] הוועדה הגישה את מסקנותיה לאו"ם, לפיהן יש לסיים את המנדט הבריטי ולחלק את הארץ לאזור יהודי וערבי ב-31 באוגוסט 1947.[3] בעצרת האו"ם, שנפתחה בספטמבר 1947, התקיים דיון ארוך ומפורט בתוכנית החלוקה, במסגרת ועדת משנה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. ועדה זו גם דנה באופן היישום של תוכנית החלוקה והחליטה להקים ועדה ביצועית מיוחדת שתגיע לארץ ישראל ותוציא אל הפועל את תוכנית החלוקה. ועדה זו, ששמה היה "ועדת ארץ-ישראל", אכן הוקמה ואיש האו"ם ראלף באנץ' מונה לעמוד בראש צוות המזכירות שלה.[4]
ההיסטוריון יהודה ואלך תיאר כיצד "נציגי הסוכנות היהודית הצהירו כי הם רואים בצער את התוכנית לחלוקת הארץ, אך נענים לה למען השכנת שלום".[5] חרף האופי המקוטע והמוגבל של השטח שהוקצה ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, קיבלו ההסתדרות הציונית העולמית והנהגת היישוב את התוכנית. דוד בן-גוריון הצהיר לפני ההצבעה: "איננו שוגים באשליות, אבל אל יאוש. עלינו היהודים, ובייחוד עלינו הציונים, אסורים שני דברים - אופטימיות קלה ופסימיות עקרה".[6]
"נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות אלימה".[5] ב-28 בנובמבר 1947 הזהיר שגריר מצרים באו"ם, יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום במצרים (וביתר ארצות האסלאם) ונהנים מכל זכויות האזרח. בהחלט אין הם רוצים להגר לפלשתינה. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות ערב ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים".[7] ממשלת בריטניה הודיעה לאו"ם כי "לא תתנגד לביצוע התוכנית אך היא עצמה לא תנקוט צעדים מעשיים כלשהם להגשמתה".[5] לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי שלטונה בארץ ישראל, יסתיים ב-15 במאי 1948.
נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה מברזיל, אשר דחה את הדיון עד השגת הרוב, קרא את שמות המדינות בזו אחר זו לפי הא"ב האנגלי.
ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו, ומדינה אחת נעדרה.
| בעד | נגד | נמנעו |
|---|---|---|
 אוסטרליה,  אוקראינה,  אורוגוואי,  איסלנד,  אקוודור,  ארצות הברית,  בוליביה,  בלארוס,  בלגיה,  ברזיל,  ברית המועצות,  גואטמלה,  הרפובליקה הדומיניקנית,  דנמרק,  דרום אפריקה,  האיטי,  הולנד,  ונצואלה,  לוקסמבורג,  ליבריה,  נורווגיה,  ניו זילנד,  ניקרגואה,  פולין,  הפיליפינים,  פנמה,  פרגוואי,  פרו,  צ'כוסלובקיה,  צרפת,  קוסטה ריקה,  קנדה,  שוודיה |
 איראן,  אפגניסטן,  הודו,  טורקיה,  יוון,  לבנון,  מצרים,  הרפובליקה הסורית הראשונה,  עיראק,  ערב הסעודית,  פקיסטן,  קובה,  תימן |
 ארגנטינה,  אתיופיה,  הממלכה המאוחדת,  הונדורס,  יוגוסלביה,  מקסיקו,  הרפובליקה הסינית,  צ'ילה,  אל סלוודור,  קולומביה
|
נעדרה:  תאילנד (אז "סיאם")
| ||
התגובות בארץ ישראל
ההחלטה התקבלה ביישוב בשמחה רבה, בשל התמיכה המדינית והמשפטית שנתנה להקמת מדינה יהודית. לדיונים האזינו רבים, כאשר בכיכר דיזנגוף וליד קולנוע מוגרבי הותקנו רמקולים שהשמיעו את הדיונים לרבבות מאזינים, בעוד בכותל התקיימו תפילות, כולל תפילה מיוחדת שחיבר לכבוד האירוע הרב הרצוג.[8] יהודים רקדו משמחה בחוצות הערים והיישובים בכל רחבי ארץ ישראל. גם בקהילות יהודיות בתפוצות ישראל חגגו רבים. ברומא התאספו לתפילת הודיה מול שער טיטוס, המקום המסמל את החורבן בארץ ישראל לאחר המרד הגדול, שאירע כאלפיים שנה קודם.[9]
אחד התיאורים המרשימים להמתנה הדרוכה מצוי בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך":
כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה, כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב. כאילו מתו כולם בעמידה. לא דיבור לא שיעול ולא מדרַך נעל. יתוש לא זמזם שם.
— עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, עמ' 402
על השמחה אחר היוודע תוצאות ההצבעה כתב:
... וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי מילים, לא סיסמאות ציונות ולא קריאת גיל כי אם צעקה ארוכה עירומה כמו לפני שהמציאו את המילים... אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע, והמשיך וצעק האיש הזה שרצה להיות פרופסור דגול וגם ראוי היה ועכשיו הוא היה כולו רק אאאאההה.
— שם, עמ' 403
לעומת שמחת היהודים דחו הערבים לחלוטין את התוכנית. למחרת ההצבעה באו"ם פתחו הערבים הן במדינות ערב, והן בשטחי ארץ ישראל, במעשי איבה נגד קהילות יהודיות והיישוב, כאשר עוד ביום ההכרזה נרצחו שבעה יהודים, חלקם בדרך לירושלים וחלקם ביפו[10] וכך פרצה מלחמת העצמאות.
עיצוב הזיכרון
בדרך כלל אין מציינים באופן מיוחד את יום כ"ט בנובמבר. קיימים מספר רחובות בערי ישראל בשם "כ"ט בנובמבר".
הרב יונה שטנצל פנה אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ביוזמה שיום זה ייחגג בתאריך העברי ולא בתאריך הלועזי שנקבע על ידי הנוצרים. אולם, ראש הממשלה דחה את היוזמה באמצעות מזכיר הממשלה דוד מושין.[11]
ועדת העורכים של העיתונים היומיים בישראל נוהגת לקיים ביום זה מפגש עדכון עם ראש הממשלה, שהפך ברבות השנים לכעין מסיבת עיתונאים פומבית.[12]
בשנת 2014 אישרה ממשלת ישראל כי יתקיים יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל מדי שנה בי"ז בכסלו, התאריך העברי של 29 בנובמבר 1947. כמו כן, יצוין יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן בכל שנה, ב-30 בנובמבר, למחרת ה-29 בנובמבר.
ב-29 בנובמבר 2022 נחנכה אנדרטה לציון 75 שנה לתוכנית החלוקה של האו"ם בעיצובו של הפסל סם פיליפ[13]. האנדרטה הוצבה על גבעה מרכזית בעיר נתניה וניתן לראותה למרחק.
ראו גם
- פרעות עדן (1947) – תגובת מוסלמים מתושבי עדן (אז מדינת חסות בריטית) להחלטת האו"ם.
- פרעות חלב (1947)
- ועדת פיל
- הסכם סייקס–פיקו
לקריאה נוספת
- אלעד בן-דרור, הדרך לכ"ט בנובמבר: פרשת אונסקו"פ וראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי, יד יצחק בן-צבי, 2019
- רות גביזון (עורכת), שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947 : החלטת החלוקה והמחלוקת, מרכז מציל"ה, ירושלים 2009.
קישורים חיצוניים
- על כ"ט בנובמבר והקלטת ההצבעה באו"ם באתר הכנסת
- (קישור ישיר להקלטה)
- מידע על כ"ט בנובמבר בקטלוג הספרייה הלאומית
נתן אקסלרוד, ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, 29.11.1947, אוסף יומני כרמל באתר YouTube - תוכנית החלוקה - ההצבעה באו"ם והתגובות בארץ, בארכיון הסרטונים של AP, נובמבר 1947
- תפילה להצלחת ההצבעה באו"ם, כתבה באתר חינוך של הספרייה הלאומית
- נוסח החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה העברית (תוכנית חלוקה) באתר הכנסת
- כ"ט בנובמבר 1947 – התקבלה תוכנית החלוקה, תערוכה באתר של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אליעזר טאובר, תרומתה המשמעותית של קנדה להחלטת החלוקה בעצרת האו"ם, נובמבר 1947, קתדרה 86, ינואר 1998
- כנס מוקלט, ששים שנה לכ"ט בנובמבר – וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 25/11/2007
- ירון דרוקמן, חדרים לבחורים ובחורות. החיים עצמם בכ"ט בנובמבר, באתר ynet, 28 בנובמבר 2015
- אסתר אשכנזי, הדרך לכ"ט בנובמבר – שאלת ארץ ישראל 1945–1947, הרצאה מצולמת באתר תולדוט
- כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 בנובמבר 2013
- על החלטת כ"ט בנובמבר ויישומה, פעילות אינטראקטיבית, עמלנט
- נתי גבאי, איך בישרו לילדי ישראל על נס כ"ט בנובמבר?, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 29.11.2017
- דנה מסד, ייצוגים של כ"ט בנובמבר בקולנוע ישראלי עלילתי, באתר האוניברסיטה הפתוחה, נובמבר 2017
- כ"ט בנובמבר, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- "את הלילה הזה ילד, אתה כבר לא תשכח", היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- ארכיון החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל - כ"ט בנובמבר 1947 באתר ארכיון המדינה.
- כ"ט בנובמבר, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
- אלון קדיש, מתי החלה מלחמת העצמאות?, המחלקה להיסטוריה בצה"ל, 2022.
הערות שוליים
- ^ מדינת היהודים קמה, דבר, 30 בנובמבר 1947
מפת החלוקה לפי ועדת או"מ, דבר, 30 בנובמבר 1947 - ^ נעמה לנסקי, אבא היה כמו מנצח על תזמורת גדולה..., באתר ישראל היום, 24 נובמבר 2017
- ^ חלוקה ועצמאות תוך שנתיים - המלצת רוב ועדת האו"מ, הארץ, 31 באוגוסט 1947
- ^ אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 37–61.
- ^ 5.0 5.1 5.2 יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 108.
- ^ דוד וינברג, עיקרי התכנית המדינית-ביטחונית של המכון לשנת 2019 - "עוצמה בשעת מבחן", השילוח גיליון 15, יוני 2019
- ^ יעקב מירון, הפיצוץ ברובע הקראי בקאהיר ב 19 ביוני 1948, פעמים, 70, חורף תשנ"ז, עמ' 141–156.
- ^ בין תקווה למפח נפש, דבר, 30 בנובמבר 1947
- ^ בשמחת המונים ובדריכות למעשים קיבל העם את בשורת העצמאות, דבר, 1 בדצמבר 1947
- ^ שבעה יהודים קרבן עולה ביום הבשורה, הבוקר, 1 בדצמבר 1947
- ^ האם לחוג את כ"ט בנובמבר או את התאריך העברי הרב יונה שטנצל במכתב אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון, באתר יוטיוב
- ^ שלחנו נשק אמריקני לכתובת שניתנה לנו", מעריב, 30 בנובמבר 1986
ראש הממשלה אורח העתונאים, הצופה, 30 בנובמבר 1954
ראש הממשלה חוזר על הקריאה לשלום וקביעת גבולות מוסכמים, למרחב, 3 בדצמבר 1967 - ^ משה כהן, לציון 75 שנים להחלטת כ"ט בנובמבר: נחנכה האנדרטה הגדולה בנתניה, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2022
37568860כ"ט בנובמבר