ים
יָם הוא מצבור גדול של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. אם מקווה מים גדול סגור מכל צדדיו ביבשה, אזי הוא נקרא ימה ולא ים, אם כי בשפה הרווחת משמש המונח גם לתיאור אגמים גדולים הסגורים מכל עבריהם, כמו הים הכספי, ים המלח ואף ים כנרת.
קרוב ל-71% משטח כדור הארץ מכוסה במים. הצמחייה הימית מייצרת אחוז גבוה מהחמצן בכדור הארץ - בין 50% ל-70% לפי הערכות שונות. כמות המלח בים מגיעה לכ-3.5% בממוצע.
בכל ים זרמים רבים המשפיעים על הביומסה שבו. ישנם זרמי עומק המושפעים מגודלו ומאסתו של ים וכפיפותו לכוח קוריוליס, ישנם זרמים עליונים אשר מושפעים בעיקר מתנאי האקלים החיצוניים (רוחות, התאיידות) וישנם זרמים עולים ויורדים אשר מושפעים בעיקר מרוחות, כוח קוריוליס, המסוע הימי, והטופוגרפיה התת-ימית של קרקעית הים. זרמים אלו מזינים ומאכילים בתורם את כל הביומסה.
האדם והים
שיט
ערך מורחב – שיט
שיט ימי נחשב כאחת מדרכי התחבורה הקדומות ביותר. עדויות ראשונות לשיט מגיעות עוד מהתקופה הפרהיסטורית. שייטים ידועים בעולם העתיק היו הפיניקים שהיו מפליגים בסירות משוטים על פני הים התיכון. הוויקינגים בנו סירות מפרש וניצלו את אנרגיית הרוח לשם התקדמות, וכך הגיעו עד אמריקה הצפונית בחיפוש אחר מקומות חדשים להתיישבות ולמציאת משאבים. גם באזורים מרוחקים היה השיט חלק בלתי נפרד מאורח החיים, הפולינזים היו משייטים מאי לאי ברחבי הארכיפלגים של האוקיינוס השקט, האינואיטים היו נעים באמצעות קיאק שהכינו מעורות ועצמות של בעלי חיים והאינדיאנים היו בונים להם קאנו מגזעי עצים גדולים.
עידן התגליות התרחש לאחר מסעות התגלית הימיים הגדולים שערכו ואסקו דה גאמה, ברתולומיאו דיאז, כריסטופר קולומבוס ופרדיננד מגלן בשם ספרד ופורטוגל. כשנודע על שטחי היבשה החדשים החל השיט להתפתח באופן מואץ ומספינות נהר החל מייצר האדם אוניות שיוכלו להבקיע דרכם בין גלי האוקיינוסים. כדי לחצות נהרות החלו בונים מעבורות במקום לבנות גשרים בכל מקום ומקום.
לא חלף זמן רב ועימותים בין מדינות החלו להתקיים גם על פני הים, בקרבות ימיים. אחרי כן החלה להתפתח משנה סדורה של לוחמה ימית. לאורך ההיסטוריה, עמים ומדינות הקימו להן צי במטרה לבסס את שליטתם באזורים מרוחקים. מדינות מקימות ציים של אוניות כדי לסחור עם אומות אחרות. כל ארץ השוכנת לחופי ים מקימה לה חיל ים שיגן על חופיה מפני פלישת אויב המתקיף מדרך הים.
עם התפתחות תחום התעופה הצטמצמה בהדרגה החשיבות של השיט כדרך תעבורה ותובלה, אך עדיין יש לו תפקיד מרכזי בתחומים אלה.
דיג
- ערך מורחב – דיג
האדם למד כבר משחר ההיסטוריה לנצל את הדגה כמקור מזון. הדיג מספק כחמישית מצריכת החלבונים העולמית. התחדשות הדגה קטנה מהיקף הדיג, מה שגורם להכחדה של מינים מסוימים ואיבוד פרנסתם של הדייגים לאחר זמן מה. ניסו למנוע את דילול המינים על ידי קביעת מכסות לארצות וקביעת מכסות בינלאומיות לים הפתוח.
בשנים האחרונות התפתחה החקלאות הימית המנצלת את הים לגידול מבוקר של דגים ופירות ים. שיטות הגידול מגוונות ובהן הזרמת מי ים לבריכות ביבשה, גידול בתוך כלובים בים, גידול בים פתוח ועוד. כיום החקלאות הימית מתרכזת באצות כי בנוסף לכך שהן מזון חשוב הן יכולות לשמש גם לדישון, לתעשיית התרופות, כמקור דלק, כאמצעי לניקוי זיהומים ועוד.
שימושים נוספים
במדינות בהן אין הרבה מים אך יש גישה לים משתמשים בהתפלה של מי ים לייצור מים לצריכת האדם. בשנת 2013 מים מותפלים היוו כמחצית מצריכת מי השתייה בישראל.[1]
ים משמש בדרך כלל בתור אטרקציה תיירותית ולכן אפשר למצוא מלונות על יד הים. גם כאן ניתן למצוא בעיות: התיירים מלכלכים את הסביבה ופוגעים בבעלי החיים הימיים.
לים יש אנרגיות רבות מתנועת הגלים המתמדת, מזרמי הים וההפרשים במפלס הים בין הגאות והשפל. בין היתר יש מתחת לקרקעית הים נפט וגז טבעי.
הים שימש בעבר כאמצעי תקשורת, זאת באמצעות השלכה של פתק בבקבוק אליו וצפייה שיגיע לקו חוף כלשהו באמצעות הזרמים ויימצא על ידי בני אנוש.
הקשר בין ים ובין מצב רוח
לפי ד"ר מת'יו וייט (Mathew White) מרצה בכיר באוניברסיטת אקסטר ופסיכולוג סביבתי, להימצאות אדם בסמוך לים יש אפקט פסיכולוגי מכריע בהרגעה ובהבאה לשלוות נפש. הוא מוסיף כי בילוי של שהות בקרבת ים מוביל להתפתחות של רגשות חיוביים בקרב האדם, ודיכוי של רגשות שליליים. הוא מסביר את התופעה בקיום חוויה רב-חושית המשלבת את ריח המים המלוחים, הרוח ובעיקר תנועת הגלים המדיטטיבית שחוזרת על עצמה וגורמת לאדם להתנתק ממחשבות טורדניות.[2]
יצורי ים
- ערך מורחב – יצורי ים
בים ישנו מגוון גדול של בעלי חיים המותאמים לנצל את גומחות החיים השונות בו. הנפוצים ביותר הם מגוון גדול של חסרי חוליות ימיים וכמעט כל מיני הדגים. בים נפוצים גם חיות יבשה שפנו לעבר הים כמו לווייתנים, כלבי ים, פינגווינים, צבי ים ותניני ים.
חלק מיצורי הים הם כה קטנים שהם צפים במים כפלנקטון. אחרים המכונים נקטון (Nekton) יכולים לצוף. כמה יצורים כמו צדפת ענק ואלמוגים קבועים למקום מסוים כל חייהם.
_(6130395346).jpg)
.jpg)
הים בהלכה
טבילה בים
במשנה במסכת מקוואות פרק ה, משנה ד נאמר
“ר’ יוסי אומר: כל הימים מטהרים בזוחלין, ופסולים לזבים ולקדש מהן מי חטאת”
וכך נקבע להלכה שכל סוגי הימים והאוקיינוסים, גם הגדולים וגם הקטנים, כשרים לטבילת אדם וטבילת כלים. ולמרות שמי הים זזים עם הרוח שיוצרת גלים, או זורמים בגלל נהרות שנכנסים לתוכם, הים לא נפסל.[3]
ברכת הים הגדול
- ערך מורחב – ברכת הים הגדול
כשאדם רואה ים גדול במיוחד דוגמת הים התיכון או האוקיינוס עליו לברך ברכה שתביע את התפעלותו מגודל הים ותברך את ה' על יצירתו וברכה זו נקראת "ברכת הים הגדול".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ים |
 ציטוטים בוויקיציטוט: ים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ימים |
- מאיר ברק, למה הים מלוח?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
הערות שוליים
- ^ קובי ישעיהו, מוכנים לבצורת: מתקן ההתפלה בשורק החל לספק מים, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2013
- ^ Elle Hunt, Blue Spaces: Why Time Spent Near Water is the Secret of Happiness, The Guardian, 2019
- ^ ים ונהר בהלכות מקוואות מתוך פניני הלכה לרב אליעזר מלמד
| גאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
| תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | 
|
| מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
| מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
| ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים | ||
32649804ים