ים דייוויס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ימים באנטארקטיקה

ים דיוויס הוא אזור של הים לאורך חופי מזרח אנטארקטיקה, בין מדף הקרח המערבי ממערב לו ומדף הקרח שקלטון ממזרחו. או בין 82° ל-96° מזרח. השם "ים דייוויס" מופיע ברוב הפרסומים הנחשבים לבני סמכא בתחום הגאוגרפיה, כגון המהדורה ה-10 משנת 2014 של "אטלס העולם" בהוצאת נשיונל ג'אוגרפיק והמהדורה ה-12 משנת 2014 של "אטלס העולם" של טיימס.

לפי "האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה", משתרע ים דייוויס מ-87° מזרח עד 98° מזרח, והעומק המרבי שלו הוא 1300 מ'.[1] שטחו הנתון הוא 21,000 קמ"ר. מקורות מהימנים אחרים, כגון נשיונל ג'יאוגרפיק, מקצים לו שטח קטן בהרבה.

ים דייוויס שוטף את חופי ארץ הנסיכה אליזבת (שם רק חוף לאופולד ואסטריד), ארץ קייזר וילהלם השני, וארץ המלכה מרי, כולם חלקים של הטריטוריה האוסטרלית באנטארקטיקה.

כ-55 ק"מ מחוף ארץ מלכה מרי נמצא האי דריגאלסקי. תחנת מירני הרוסית נבנתה בשנת 1956 על חוף ארץ המלכה מרי. קרחון רוסקו זורם אל חלקו המזרחי של ים דייוויס. סמוך לחוף נמצאים סלע ביג'לו ואיי גיליס.

את ים דייוויס גילתה משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה (1914-1911) בראשות סר דאגלס מוסון, שכינה אותו על שם רב החובל של אוניית המשלחת, "אורורה", ג'ון קינג דייוויס, משנה למפקד המשלחת.

הערות שוליים

  1. ^ לפי הערך על "ים דייוויס" באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה