ים סיביר המזרחי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | סיביר רוסיה |
| סוג | ים |
| ים של | אוקיינוס הקרח הצפוני |
| מידות | |
| שטח | 987,000 קמ"ר |
| נפח | 57,000 קמ"ק |
| עומק מרבי | 155 מטר |
| עומק ממוצע | 58 מטר |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז | רוסיה ארצות הברית |
| תקופת קיפאון | מרבית השנה |
| קואורדינטות | 72°N 163°E / 72°N 163°E |
ים סיביר המזרחי (ברוסית: Восто́чно-Сиби́рское мо́ре) הוא אזור ימי קטן באוקיינוס הקרח הצפוני.
מיקום וגובולות
ים סיביר המזרחי גובל באזור הכף הארקטי מצפון, בחופי סיביר מדרום, באיי סיביר החדשים ממערב, ובמפרץ בילינגס, סמוך לצ'וקוטקה והאי וראנגל ממזרח. ים זה גובל בים לפטב ממערב ובים צ'וקצ'י ממזרח.
מאפיינים ותכונות
ים זה הוא מהפחות חקורים באזור הארקטי. הוא מאופיין באקלים נוקשה, במליחות מים נמוכה, וכמעט שאין בו צמחייה, בעלי חיים ואוכלוסייה אנושית.
עומקו רדוד, בדרך כלל פחות מ 50 מטרים, ושוררים בו זרמי ים איטיים, גאות ושפל מינורית מתחת ל 25 ס"מ, ערפל תכוף, במיוחד בקיץ, והוא מכוסה שפע של שדות קרח שנמסים לחלוטין רק באוגוסט - ספטמבר.
התיישבות אנושית באזור
חופי הים היו מיושבים בתקופות קדומות על ידי שבטים ילידים של יוקאג'ירים וצ'וקצ'ים, ולאחר מכן שבטי אוונס ואוונקס, שעסקו בדיג, ציד וגידול איילים. בהמשך התחלפה האוכלוסיה ונטמעה ביקוטים ובהמשך ברוסים.
תחומי התעשייה העיקריים באזור הם כרייה וניווט בתוואי הים הצפוני, תחום הדיג מסחרי אינו מפותח כל צרכו. העיר פווק(אנ'), העיר הצפונית ביותר ברוסיה היבשתית, וכן הנמל שבעיר הם הגדולים ביותר באזור.
קישורים חיצוניים
