פינגוויניים
 פינגוויניים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| תת־מחלקה: | עופות בתראים |
| אינפרא־מחלקה: | עופות מפותחים חסרי שיניים |
| קבוצה: | דמויי שקנאים |
| סדרה: | פינגווינאים |
| משפחה: | פינגוויניים |
| סוגים | |
| |
| שם מדעי | |
 Sphenisciformes
| |
| תחום תפוצה | |
| |
פִּינְגְּוִינִיִּים[1] (שם מדעי: Spheniscidae) היא משפחת עופות ימיים יחידה בסדרת הפינגווינאים, הכוללת שישה סוגים ושבעה עשר מינים. הפינגווינים הם עופות חסרי יכולת תעופה, החיים רק בחצי הכדור הדרומי ומין אחד מצוי באיי גלאפגוס שעל קו המשווה. מינים רבים מהמשפחה חיים באנטארקטיקה הקפואה, כשהמין פינגווין קיסרי מצוי שם במשך כל החורף הקפוא.
מאפיינים
הפינגווינים הם העוף המותאם ביותר לתנועה במים:
- בניגוד לעופות מים אחרים, אין הפינגווינים שוחים באמצעות רגליהם כברבור וכברווז אלא מתקדמים במים באמצעות כנפיהם. לפינגווינים אין כושר התעופה וכנפיהם דומות לסנפירים דוגמת גפיהם של צבי ים.
- צורת גופם הידרו־דינאמית ומקלה עליהם להשיג מהירות גבוהה בשוטם במים.
- הפינגווינים אינם מעופפים ואין להם עצמות חלולות כיתר בעלי הכנף אשר זקוקים למשקל גוף קל, אלא עצמותיהם המלאות הן יתרון בצלילה לעומק רב.
- הגדול במיני הפינגווינים והעוף המפותח הגדול ביותר כיום הוא פינגווין קיסרי (Aptenodytes forsteri) ששוקל עד 45 ק"ג וגובהו עד 122 ס"מ. הקטן ביותר הוא פינגווין זוטר (Eudyptula minor) ששוקל 1.5 ק"ג וגובהו עד 43 ס"מ.
תזונה
הפינגווינים ניזונים מדגים ומסרטנים אותם הם צדים. ביבשה כמעט שאינם תרים אחר מזון. הם תלויים באוויר האטמוספירי לנשימה ובצלילתם במים הם אוטמים את נחיריהם ומשתמשים במלאי האוויר המצוי בריאותיהם עד אשר אוזל החמצן כמעט כליל ואז שבים אל פני המים כדי לשאוף אוויר מחדש.
תפוצה
כל המינים נפוצים רק בחצי הכדור הדרומי, למעט מין אחד החי באיי גלאפגוס סמוך לקו המשווה. הגדול במינים הוא הפינגווין הקיסרי ששוכן באנטארקטיקה הקפואה ואחד מהמינים הקטנים ביותר שוכן באיים החמימים של ארכיפלג גלאפגוס, וזאת על פי כלל ברגמן.
התרבות
בעת הקינון דוגר הזכר על הביצה אותה מטילה הנקבה, הנקבה יוצאת לים לחפש מזון ועד לשובה הזכר לא עוזב את הביצה לרגע. הפינגווין הזכר ידוע במסירות שלו לתפקיד האב, ולאחר מכן מטפלים יחד בגוזלים. תקופת הדגירה נמשכת כחודשיים ובמהלכה לא אוכל הזכר דבר.
לפינגווינים מנהג ללשלש באותם מקומות שבהם עשו כך הוריהם, ואף לדגור על מצבורי הלשלשת. צברים אלה הופכים ברבות הימים לדשן חקלאי משובח המכונה "גואנו פרו" והאדם כורה בהם בכמות רבה עד כי מחריב הוא מקומות קינון שלמים ומונע בשל מעשיו אלו, הקמת דור חדש של צאצאים אצל הפינגווינים, כי הללו ימתינו עד אשר ישוקמו תילי הלשלשת כדי שישובו להתרבות מחדש.
בדרום אפריקה הם דגים בקבוצות, דוחקים להקות דגים אל קרוב לפני המים. הדבר מחייב תגובה מהירה לקבוצה וצפייה לאן יפנה הטרף. הם זוכרים איך לשוב כל שנה לאותו הקן, הממוקם בין אלפי קינים אחרים ויודעים לנווט אליו. כמה מינים לפחות ניחנים בשמיעה סלקטיבית ומסוגלים לזהות קול מוכר בין קולות רבים[2].
סכנות
לפינגווינים אורבות סכנות רבות הן מצד טורפים והן מצד האדם. אויביהם בטבע הם חמסנים, עופות החומסים את אפרוחיהם וביציהם וכן יסעור ענק וכיאוניסים או קרקרות. במים ומחוץ למים עלולים כלבי ים ואריות ים ללוכדם ובמים צדים אותם כרישים וקטלנים.
האדם לרוב אינו ניזון מבשרם של הפינגווינים אך עדיין הוא האיום הממשי לקיומם; מכלית נפט שמתבקעת מציפה שטחים נרחבים בים בנוזל השחור והצמיג אשר מכסה את גופם של יצורים במים ומביא למותם המוקדם.
ב-2022 הייתה תמותה גדולה של פינגווינים מול חופי ברזיל[3].
ביולי 2023 מתו 2000 פינגווינים מסוג מגלן באוקיינוס האטלנטי, נסחפו לחופי אורוגוואי, וסיבת מותם טרם התבררה[3].
אטימולוגיה
ייתכן כי השם "פינגווין" מקורו לטיני (pinguis = "שמן"). השערה זו מתבססת על איות המילה בשפות כמו צרפתית (pingouin) וגרמנית (pinguin), שבהן האות השנייה היא i, ולא על דרך האנגלית, בה האות השנייה היא e. אחרים גורסים כי מקור שמו של עוף זה הוא דווקא ולשי. הללו טוענים כי זהו הלחם בסיסים של המילה pen (=ראש) עם המילה gwyn (=לבן) המתייחס לאלקה גדולה, עוף ימי דמוי פינגווין שנכחד במאה ה־19 ובקדמת ראשו שני כתמים לבנים. ואולם, המסתייגים מגרסה זו מצביעים על־כך שהיא אינה מתיישבת עם צורות הכתיב שאינן אנגליות; על־כך שאין בנמצא דוגמאות נוספות למילים ולשיות שהשתרשו בלשונות אירופאיות; וכן על־כך שאין לוולשית כל קשר יוצא דופן עם בעל־חיים זה, כזה שהיה מוביל להשאלת הביטוי בשפות אחרות. אף על פי שנדמה כי הסברה הראשונה היא המניחה את הדעת, בחר אברהם אבן־שושן להתייחס דווקא אל זו השנייה במילונו, בהוסיפו את הכיתוב "ראש לבן?" בצד המונח, המצביע על מקור אטימולוגי משוער.
מיון
- סדרה פינגוינאים (Sphenisciformes)
- סוג Anthropodyptes - נכחד
- סוג Arthrodytes - נכחד
- סוג Aprosdokitos - נכחד
- סוג Crossvallia - נכחד
- סוג Ichthyopteryx - נכחד
- סוג Kupoupou - נכחד
- סוג Kaiika - נכחד
- סוג Korora - נכחד
- סוג Inguza - נכחד
- סוג Muriwaimanu - נכחד
- סוג Nucleornis - נכחד
- סוג Orthopteryx - נכחד
- סוג Palaeoapterodytes - נכחד
- סוג Pseudaptenodytes - נכחד
- סוג Sequiwaimanu - נכחד
- סוג Tasidyptes - נכחד
- סוג Tereingaornis - נכחד
- סוג Tonniornis - נכחד
- סוג Wimanornis - נכחד
- משפחה פינגויניים (Spheniscidae)
- סוג ויימאנו (Waimanu) - נכחד
- סוג Kumimanu - נכחד
- סוג Delphinornis - נכחד
- סוג Marambiornis - נכחד
- סוג Mesetaornis - נכחד
- סוג Pferudyptes - נכחד
- סוג אנטרופורניס (Anthropornis) - נכחד
- סוג פלאואודפטיס (Palaeeudyptes) - נכחד
- סוג איקדיפטיס (Icadyptes) - נכחד
- סוג פכידיפטיס (Pachydyptes) - נכחד
- סוג Inkayacu - נכחד
- סוג Kairuku - נכחד
- סוג Paraptenodytes - נכחד
- סוג Archaeospheniscus - נכחד
- סוג Duntroonornis - נכחד
- סוג Platydyptes - נכחד
- סוג Dege - נכחד
- סוג Marplesornis - נכחד
- תת-משפחה Palaeospheniscinae - נכחדה
- סוג Eretiscus
- סוג Palaeospheniscus
- תת-משפחה Spheniscinae
- Spheniscidae gen. et sp. indet. CADIC P 21 - נכחד
- Spheniscidae gen. et sp. indet - נכחד
- סוג Madrynornis - נכחד
- סוג פינגווין גדול (Aptenodytes)
- מין פינגווין מלכותי (Aptenodytes patagonicus)
- פינגווין קיסרי (Aptenodytes forsteri)
- aptenodytes ridgeni - נכחד
- סוג פינגווין זנב-מכחול (Pygoscelis)
- פינגווין לבן אוזן (Pygoscelis papua)
- פינגווין אדלי (Pygoscelis adeliae)
- פינגווין רצועת-הסנטר (Pygoscelis antarctica)
- Pygoscelis grandis - נכחד
- Pygoscelis calderensis - נכחד
- Pygoscelis tyreei - נכחד
- סוג פינגווין מצוייץ (Eudyptes)
- פינגווין הסלעים (Eudyptes chrysolophus)
- פינגווין עב-מקור (Eudyptes pachyrhynchus)
- פינגווין חסון (Eudyptes robustus)
- פינגווין ישר-ציצה (Eudyptes sclateri)
- פינגווין לבן-פנים (Eudyptes schlegeli)
- פינגווין מצויץ מערבי (Eudyptes chrysocome)
- פינגווין מצויץ צפוני (Eudyptes moseleyi)
- פינגווין צ'טהאם (Eudyptes warhami) - נכחד
- סוג Megadyptes
- פינגווין צהוב עין (Megadyptes antipodes)
- פינגווין וייטהא (Megadyptes waitaha) - נכחד
- סוג ומין יחיד פינגווין זוטר (Eudyptula minor) - ייתכן שכולל 2–3 מינים
- סוג פינגווין החגורה (Spheniscus)
- פינגווין שחור-רגל (Spheniscus demersus)
- פינגווין הומבולדט (Spheniscus humboldti)
- פינגווין מגלן (Spheniscus magellanicus)
- פינגווין גלאפגוס (Spheniscus mendiculus)
- Spheniscus anglicus - נכחד
- Spheniscus chilensis - נכחד
- Spheniscus megaramphus - נכחד
- Spheniscus muizoni - נכחד
- Spheniscus urbinai - נכחד
בתרבות
טקס הפינגווין משמש כסמל של מערכת ההפעלה לינוקס. טקס מופיע בגרסאות שונות בסרטונים, משחקי מחשב וכקמע של הפצות לינוקס שונות, יחד עם העמיתות הנשיות שלו פני (Penny) וגוון (Gown).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פינגוין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פינגווינים |
- פינגוויניים, באתר ITIS (באנגלית)
- פינגוויניים, באתר NCBI (באנגלית)
- פינגוויניים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פינגוויניים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פינגוויניים, באתר GBIF (באנגלית)
- נשמר בקרח: הפינגווין הקדום שהתנשא לגובה עצום, באתר וואלה!, 2 במרץ 2012
מה יקרה אם כל הקרח באנטארקטיקה יימס, סרטון באתר יוטיוב
לי ירון, אנטארקטיקה מתחממת, ופינגווינים נצפים במקומות שבהם כמעט לא נראו בעבר, באתר הארץ, 20 בינואר 2022
הערות שוליים
- ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Liz Langley, How penguins show their smarts. National Geographic, 25 April 2019
- ^ 3.0 3.1 AFP (2023-07-23). "כ-2,000 פינגווינים נמצאו מתים באורוגוואי". Ynet. נבדק ב-2023-07-23.
.jpg)
| עופות (עופות בתראים) | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עופות קדומים חסרי שיניים | |||||||||||||||||||
| יענאים • טינמאים • ננדאים • קיוואים • קזואראים |  .jpg)
| ||||||||||||||||||
| עופות מפותחים חסרי שיניים | |||||||||||||||||||
| דמויי תרנגול | תרנגולאים • אווזאים | ||||||||||||||||||
| נאואווס |
| ||||||||||||||||||
37025139פינגוויניים