חולית (גאוגרפיה)

דיונה במרוקו

חולות כסוי בבקעת עובדה

היווצרות חולית

חוֹלִית (בלועזית: דְּיוּנָה) מוגדרת בגאוגרפיה פיזית כגבעת חול שנוצרה על ידי סחיפה אאולית: חולות סחף (המורכבים בעיקר מקוורץ) מובלים באמצעות רוח מחוף הים, עד שהם מתחילים לעבור הרבדה.

חולות הקוורץ נסחפים במעלה הדיונה, וגולשים מצדה השני, כך נוצר המבנה הא-סימטרי של הדיונה המתון לרוב מכיוון מקור החולות (בארץ מערב), ותלול לרוב בכיוון בו גולשים הגרגרים. בצד שבו פוגעת הרוח (wind face) נדחף החול במעלה הדיונה אל עבר צידה השני (slip face).

דיונות נוצרות לרוב במדבריות או באזורי חוף ים. הדיונות הגדולות ביותר בעולם נמצאות במדבר סהרה, ברבע אל חאלי בערב הסעודית, במדבר נמיב שבנמיביה ובבדאין חרן שבצפון סין.

שדה דיונות הוא אזור המכוסה על ידי קבוצה גדולה של דיונות מפותחות. שדות דיונות גדולים נקראים ארגים. באזורי חוף מסוימים קיימות סדרה אחת או יותר המוצבות במקביל לקו החוף. את שדות הדיונות הגדולים ביותר ניתן למצוא באזורים יבשים.

סלע הכורכר, הנפוץ במישור החוף בארץ, הוא תוצר של הסתלעות הדיונה יחד עם קלציט (כחומר מלכד).

שימור דיונות

המערכת האקולוגית בדיונה מספקת שירותים לחי ולצומח אנדמיים הכוללים מינים נדירים, כמה מהם אף בסכנת הכחדה. דיונות נהרסות כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית. פיתוח הקרקע והפיכתן לאזורי בילוי ושינוי הסביבה כדי למנוע את התפשטות החול לאזורים מיושבים גורמים להרס נרחב של הדיונות. מדינות מסוימות, ובניהן ארצות הברית, ניו זילנד, קנדה, בריטניה והולנד פיתחו תוכניות משמעותיות לשימור דיונות על ידי ייצוב חול הדיונות. בבריטניה פותחה תוכנית להערכת היקף איבוד הדיונות ומניעה של הרס עתידי של דיונות.

צורות דיונות איאוליות

ערך מורחב – חולית אאולית

• דיונות סהר/ ברחן - דיונות בצורת סהר. בדרך כלל ארוכות יחסית ונמוכות. משטחי ההחלקה (slip face) של הדיונה נמצאים בצידה הקעור. דיונות אלו נוצרות על ידי רוח הזורמת באופן קבוע מכיוון אחד. דיונות מסוג סהרונים נעות בקצב המהיר ביותר במדבר. לדוגמה, קבוצת דיונות במחוז נינגיאה בסין נעה יותר מ-100 קילומטר לשנה בין השנים 1954–1959. מהירויות דומות נרשמו במדבר המערבי במצרים. דיונות הסהרונים הגדולות ביותר בעולם הן באורך שעולה על 3 קילומטר. דיונות אלו נמצאו במדבר טקלה מקאן בסין.
• דיונות ליניאריות (אורכיות)- דיונות ליניאריות הן רכסי חול ישרים או מעוקלים מעט. לרוב דיונות מסוג זה יותר ארוכות מאשר גבוהות. דיונות אלו יכולות להשתרע עד מעל 160 קילומטר. ישנן דיונות ליניאריות שמתמזגות ויוצרות דיונות משולבות בצורת Y. תנועת דיונות אלו תיעצר בהגיען למקום בעל שני כיווני רוח דומיננטיים. כיוונה של תנועת הדיונה נקבע על ידי כיוון הרוח.
• דיונות כוכב - בדיונת כוכב אורך זרועות הכוכב סימטרי. דיונות אלו הן גבעות חול פירמידיות, בעלות משטחי החלקה (slip face) ב-3 או יותר זרועות היוצאות מהגבעה המרכזית, הגבוהה ביותר. דיונות אלו יימצאו במקומות בעלי רוח רב כיוונית. דיונות כוכב גדלות באופן אופקי ולא באופן אנכי. דיונות אלו השתלטו על אתר מסוים במדבר סהרה. במדבריות אחרות, דיונות כוכב נערמות בקצוות של ימות חול בעיקר ליד מחסומים טופוגרפיים. במדבר בדאין חרן בדרום מזרח סין דיונות הכוכב מגיעות לגובה של עד 500 מטר. ככל הנראה דיונות אלו הגבוהות ביותר על פני כדור הארץ.
• דיונות כיפה - גבעות אובליות או מעוגלות. לדיונות אלו לרוב אין משטח החלקה (slip face). דיונות כיפה הן נדירות וניתן למצוא אותן בגבולות המדבר הקרובים לכיוון הרוח.
• דיונות פרבוליות - דיונות פרבוליות הן בצורת U. דיונות אלו בעלות חלק עליון קמור ובולט, ובחלקה האחורי של הדיונה ניתן לזהות זרועות חול. דיונות אלו נוצרות מדיונות המתפזרות באזורים בהם הצמחייה נשחקת, שם נוצר שקע בצורת U כאשר הזרועות מוחזקות במקום על ידי הצמחייה. הזרוע הארוכה ביותר על פני כדור הארץ משתרעת על פני 12 קילומטר. לפעמים דיונות אלו נקראות דיונות U, דיונות מתפזרות או דיונות סיכות שיער. דיונות אלו מוכרות היטב במדברי חוף. להבדיל מדיונות הסהר, הקצוות של הדיונות פונות כלפי מעלה. דיונות אלו נוצרות באזורים צחיחים למחצה, כאשר המשקעים היורדים באזורים אלו נאספים בחלקים הנמוכים של הדיונה, היכן שהצמחייה גדלה. דיונות פרבוליות תלויות בצמחייה שמכסה אותן: עשבים, שיחים ועצים שעוזרים לעגן את זרועות הדיונה. דיונות פרבוליות מתחילות הרחק ממקור הרוח, מתפזורות היוצרות משטחי חול המעוגנים חלקית על ידי צמחייה. דיונות אלו יכולות להיווצר מחול ים ולהימשך לכיוון פנים הארץ לאזורי צמחייה במישורי חוף ועל חופים של אגמים גדולים. רוב הדיונות הפרבוליות לא גבוהות יותר מכמה עשרות מטרים, למעט האף של הפרבולה, באזור זה הצמחייה מאטה את קצב הצטברות החול. לדיונות פרבוליות פשוטות יש קבוצה אחת של זרועות, הנמשכות לכיוון מקור הרוח מאחורי החלק הראשי של הדיונה. לדיונות פרבוליות משולבות יש כמה קבוצות של זרועות המשתרכות לאחור. דיונות פרבוליות, כמו ברחניות, מתקיימות באזורים בעלי כיוון רוח ראשי אחד.
• דיונות סיף/קווי אורך - דיונות קווי אורך נקראות גם דיונות סיף, על שם המילה חרב בערבית. מתארכות במקביל לזרימת הרוח הדומיננטית וכנראה נגרמות על ידי פיזור של דיונות אחרות. הקצוות של דיונות הסיף חדות. דיונות אלו נפוצות בסהרה. גובהן של דיונות אלו הוא עד 300 מטר ואורכן עד 300 קילומטר. בשליש הדרומי של חצי האי ערב ישנה קבוצה גדולה של דיונות שנקרא רוב אל חאלי או הרבע הריק, בו יש דיונות סיף המשתרעות על פני 200 קילומטר ומגיעות לגובה של 300 מטר. דיונות סיף, ככל הנראה, התפתחו מדיונות סהר כאשר נוצר שינוי בכיוון הרוח. כיוון הרוח החדש מביא לפיתוח של ענף חדש ולפיתוח יתר של אחד מהענפים המקוריים בדיונת הסהר. אם כיוון הרוח החדש הופך לדומיננטי לתקופה ארוכה הדיונה תחזור להיות דיונת סהר בעלת כיוון אחר עם ענף אחד יותר מפותח. בשלב מסוים של פיתוח דיונת סיף, הזרועה הארוכה הופכת לגדולה כל כך שכיוון הרוח לא ישנה את צורת הדיונה, הדיונה לא תחזור להיות דיונת סהר אלא תישאר דיונת סיף. בדיונות סיף משטח ההחלקה מתפתח בצד הפונה נגד כיוון הרוח כאשר בדיונות סהר משטח ההחלקה נוצר עם כיוון הרוח/תנועת הדיונה. בוואדיות המוגנים על ידי דיונות סיף מאוד מפותחות ייתכן וייווצרו דיונות סהר כיוון שהרוח באזורים אלו חד כיוונית.
• דיונות משתנות - נעצרות במקומות בהן הרוחות משנות כיוון. דיונות משתנות הן אוסף של כל אחת מצורות הדיונות המוזכרות לעיל. באותה דיונה יכולות להופיע כמה סוגים של דיונות. בדיונות אלו לרוב יש משטחי החלקה ראשיים ומשניים הפונים לכיוונים הפוכים. כל צורות הדיונות האלו יכולות להופיע ב-3 צורות: פשוט, מורכב ומכלול.

דיונה במדבר המערבי, סמוך לגבול מצרים - לוב.

דיונות פשוטות בעלות צורה מאוד בסיסית עם מספר מינימלי של משטחי החלקה המגדירים את הצורה הגאומטרית של הדיונה. דיונות מורכבות הם דיונות גדולות שעל גביהן ישנן דיונות יותר קטנות מסוג דומה. האוריינטציה של משטחי ההחלקה השונים היא לאותו כיוון. דיונות מכלול הן השתלבות של שתיים או יותר סוגי דיונות. דיונות סהר עם דיונות כוכב בקצותיהן הן הסוג הנפוץ ביותר של דיונת מכלול. דיונות פשוטות קיימות באזורים שכיוון ועוצמת הרוח קבועים מאז היווצרות הדיונה, בניגוד לדיונות מכלול או דיונות מורכבות המרמזות על שינוי בעצמה וכיוון הרוח.

תהליכי מדבור

דיונות חול יכולות להשפיע בצורה שלילית על בני האדם כאשר הן מתקדמות לתוך אזורי מגורים. דיונות חול נעות בצורות שונות, אך לא משנה באיזה צורה הדיונה נעה, הרוח היא הגורם העיקרי לתנועה. חול מאיים על מבנים וחקלאות באפריקה, המזרח התיכון וסין. ספיגת החול בשמן עוצרת את התנועה של הדיונה, אך גישה זו הורסת את הדיונה ואת אזור המחיה של החיות באזור ומצריכה שימוש במשאבים יקרים. גדרות חול יכולות להאט את קצב ההתקדמות, גאולוגים עדיין מנסים להבין מה הצורה האופטימלית של גדר חול זו. שתילה של צמחייה על דיונות חול יכולות לייצב את הדיונה ולמגר את תנועתה אך בה בעת לשנות בה את המאזן האקולוגי ולהכחיד את המגוון הביולוגי שנסמך בשרותי מערכת של חולות נודדים.

דיונות בישראל

דיונת החול הגדולה באשדוד

דיונות החול של ישראל מכסות שטח של כ-1,600 קמ"ר, כש 1,300 קמ"ר מצויים בנגב הצפון מערבי (חולות חלוצה, עגור, שדה חלמיש, שונרה, רביבים, נחל סכר) והשאר מצויות במישור החוף הדרומי. חולות צפון מערב הנגב הם הקדומים ביותר. הם פלשו לאזור לפני אלפי שנים. חולות מישור החוף הדרומי צעירים יותר, כנראה בגיל 1000–1500 שנים. חולות צפון מערב הנגב ומישור החוף התייצבו בסוף המאה הקודמת בשל השינויים הדרסטיים שחלו בשימושי הקרקע בארץ. משנת 1996 ועד 2005 ניכרה ירידה בכיסוי הצומח בנגב בעקבות בצורת, המשפיעה על יציבות הדיונות ומערערת אותה.

חולות מערב הנגב

ניתן להבחין בשלושה אזורי חולות בנגב: חולות הערבה, חולות מרכז הנגב (מישור רותם, מישור ימין), חולות מערב הנגב הכוללים את חולות מישור החוף הדרומי. חלקו הצפוני של הנגב הצפון מערבי הוא אזור צחיח למחצה ואילו חלקו הדרומי, מניצנה ודרומית לה, הוא צחיח. האקוסיסטמה (המערכת האקולוגית) המדברית נשלטת על ידי המים בצורה ישירה או עקיפה. ממוצע המשקעים השנתי באזור חולות מערב הנגב הוא 108 מ"מ גשם, ובמשך השנה ישנם כ-250 לילות טל. בחולות מתקיימת משרעת משקעים, ולכל סביבה כמות ממוצעת אופיינית לה. בחולות עגור- 71 מ"מ, שונה- 94 מ"מ, נחל סכר- 101 מ"מ, ובחולות חלוצה- 168 מ"מ. הלחות היחסית הממוצעת בשעה 14:00 היא 30%-40% ובלילות הקיץ עד 100% לחות. הטמפרטורה המקסימלית באוגוסט היא 34 מעלות צלזיוס, והקרינה הישירה הממוצעת בחודש יוני היא 750–800 קלוריות לסמ"ר ליום. משטר הרוחות בחודש יולי בשעה 14:00 הוא של רוחות צפון- מערביות ומערביות. חולות מערב הנגב הם בעיקר תוצר בליית סלעי יסוד המכילים קוורץ (SIO2). מינרל זה הוא מרכיב עיקרי של החולות, ואחוזי הופעתו בדיונה תלויים במרחקה מן הים ובתוספת של מינרלים אחרים שחלקם מוסעי רוח. מקורם של חולות הנגב באגן הניקוז של הנילוס הכחול באתיופיה משם הם יובאו אל שפך הדלתא של הנילוס והוסעו על ידי זרמי ים אל חופי הארץ. חולות הנגב הצפון מערבי וצפון מזרח סיני מאורגנות לרוב במרחב בצורת חוליות אורכיות מכוסות בצומח המאופיינות על פי צורתן הנמוכה ופסגה עגולה. גובהן ממטרים אחדים עד עשרות מטרים. ניתן לצפות ביחידת החול בדיונות מכוסות צומח ובעלות קרומים ביוגנים ההופכים את הדיונות ליציבות- לא פעילות. הגורמים המגבילים צמחייה בדיונות הם פעילות אנושית כגון רעייה, חקלאות ובנייה (כך ניתן לראות הבדל משמעותי בין הדיונות היציבות במצרים המשמשות לרעיה לבין הדיונות הפעילות בישראל עקב אי פעילות אנושית אינטנסיבית), כמות משקעים מועטה שאינה מספקת לקיום צמחייה, ורוחות חזקות המקשות על הצומח להתייצב בקרקע.

רשימת חולות מישור החוף הדרומי

הדיונות נוצרות במקומות שגלים בונים מעודדים את הצטברות החול וכאשר הרוח המובילה נושאת את החול לפנים הארץ. כדי שייווצרו דיונות במישור החוף יש צורך במכשולים כגון צמחייה, חצץ וכו' שיעזרו ללכוד את גרגירי החול הנעים. כאשר גרגרי החול נתפסים הם מתחילים להיערם ומתחילה היווצרות של דיונה. הרוח משפיעה על ערמת החול על ידי נשיאת חלקיקי החול עם כיוון הרוח. לאט לאט פעולה זו גורמת לדיונה לנוע לכיוון פנים הארץ, ובכך לאגור עוד ועוד חול. דיונות הופכות למחסום לרוח. כאשר דיונות נעצרות נוצר רצף צמחייה. התנאים בדיונה עוברית קשים מאוד, רוחות חזקות מהים נושאות מלח המפריע להתפתחות הצמחייה. הדיונה יבשה ובעלת ריכוז גדול של קלציום-קרבונט. זרימת המים מביאה אתם אצות רקובות ההופכות לדשן לצמחייה החדשה המתפתחת על הדיונה. צמחים הגדלים על דיונות אלו מותאמים היטב לתנאים הקשים של הדיונה העוברית, לרוב צמחים אלו בעלי שורשים מאוד ארוכים המגיעים לאזור המים התת-קרקעי. השורשים העמוקים מאחדים את החול והדיונה העוברית הופכת לקדם דיונה ככל שיותר חול מגיע לצמחייה. הצמחייה מוסיפה חנקן לאדמה המאפשר לצמחים פחות חזקים להתפתח על הדיונה. צמחים אלו מותאמים לקרקע יבשה יחסית. דיונות צעירות נקראות דיונות צהובות ודיונות עם רקבוביות גדולות נקראות דיונות אפורות. בוואדי, בין דיונות אפורות, האזור היותר מוגן מרוחות ומליחות, מתפתחים מינים שפחות מאפיינים צמחיית דיונות.

רצועת החולות נמשכת במישור החוף לכל אורכו ומגיעה לרוחב של 5 - 6 קילומטרים, ונקטעת לארבע יחידות משנה רוחביות על ידי עמקי הסחף שיוצרים ערוצי הנחלים בדרכם אל הים:

• חולות אשקלון (בין נחל שקמה לאשקלון)
• חולות ניצנים (בין אשקלון לנחל לכיש) - ראו גם הדיונה הגדולה
• חולות יבנה (בין נחל לכיש לנחל שורק)
• חולות חולון-ראשון לציון (בין נחל שורק לתל אביב-יפו)

בנוסף, חולות בית להייה, חולות אבו מידין וחולות המואסי, ברצועת עזה.

רשימת חולות הנגב

• חולות חלוצה - החולות הגדולים בישראל. נמצאים בין גבול ישראל-מצרים לנחל הבשור.
• חולות עגור - החלק הדרומי של חולות חלוצה.
• חולות שונרה - ממזרח לחולות עגור, בין הר קרן לשבטה.
• חולות כסוי - נמצאים בבקעת עובדה, ליד הר שחרות.
• חולות סמר - הנמצאים בסמוך לתמנע
• חולות גרופית - צפונית למלחת יטבתה, רובם בשטח ירדן.
• חולות משאבים - אזור ניצנה, מערב הנגב.

ראו גם

• גלישת חול

לקריאה נוספת

• פרופסור משה ברור, "חולית/חוליות", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 8), הוצאת יבנה, תשס"א
• חולות מישור החוף בישראל חשיבות ואתגר השימור, החברה להגנת הטבע

קישורים חיצוניים

• ד"ר בני שלמון, חולות סמר - תכונות בית הגידול החולי, אתר - בוקר
• חולות מערב הנגב(הקישור אינו פעיל, 19.2.2019)
• התפשטות החקלאות בחולות הנגב המערבי והשלכותיה האקולוגיות
• השפעת השינוי בשימושי הקרקע בקרב הבדואים בגבול ישראל- מצרים,
• הדיונות בישראל – מדיניות * ניהול * ממשק – תקצירי הרצאות(הקישור אינו פעיל, 19.2.2019)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29262043חולית (גאוגרפיה)