פתק בבקבוק
פתק בבקבוק (נקרא גם מסר בבקבוק, או מכתב בבקבוק) הוא צורת תקשורת באמצעותה נשלח מסר בתוך כלי קיבול אטום (לרוב באמצעות בקבוק) וזאת מתוך כוונה, מחשבה או תקווה שיגיע בזמן בלתי-ידוע בעתיד לאדם כלשהו שיוכל לקרוא את המסר ואף לענות בחזרה. המסר נשלח לרוב על פני שטח מים נרחב (ים או אוקיינוס), תוך ניצול הציפה על פני הזרמים שיסחפו אותו לקו חוף במקום אחר על פני כדור הארץ.
הזרמים מסוגלים להעביר בקבוק הצף על פני המים למרחקים המשתרעים על פני תבל, כך משפחה השליכה בקבוק לנהר האמבר בבריטניה וכעבור שנתיים היא קיבלה תשובה מטובאלו שבאוקיינוס השקט[1]. עם זאת, הסבירות שאכן בקבוק שכזה יימצא על ידי אדם היא נמוכה מכיוון שרוב קווי החוף בכדור הארץ אינם מיושבים וזאת בהנחה שהבקבוק אכן מגיע לקו החוף.
מטרות וסיבות
יש לצורת תקשורת זו מספר סיבות, או מטרות:
- מחקר אוקיינוגרפיה באמצעות שיתוף המונים. בדרך זו נשלחו בצפון האוקיינוס האטלנטי 300 אלף בקבוקים הכוללים את מקום השלכת הבקבוק למים ואת המועד[2]. מי שמצא את המסר בצד השני דיווח ובכך היה ניתן למפות את הזרמים באוקיינוסים.
- שליחת אות מצוקה[3], במקרה של סכנת חיים בלב ים, למשל כתוצאה מטביעה של כלי שיט שאבד עמו קשר רדיו ואינו מסוגל לשלוח אותות SOS.
- מחוות הנצחה בצורת מכתב אישי ליקירים שהלכו לעולמם[4].
- הודאה בדבר פשע שבוצע מתוך האשמה עצמית.
- מכתב לעבר דמות כלשהי שמעוניינים ביחסים של אהבה כלפיה, בין אם היא דמות מסוימת שפוחדים להביע כלפיה רגשות או שמדובר בדמות שאינה ידועה. פעולה זו הייתה יכולה להוביל להחלפת מכתבים במקרה שהגיע המכתב לאדם בצד השני[5].
- מסירת הודעה בדבר שלום השולח, באין אמצעים אחרים להעביר את המסר[6].
- סוג של משחק ללא מטרה להבעת מסר, אלא רק מתוך מחשבה שאולי בעתיד תתקבל תשובה מאדם כלשהו במקום אחר בעולם.
היסטוריה
אמצעי זה קיים עוד מימי קדם, שכן כלי קיבול אטומים צפים על פני המים באופן פשוט יחסית ואין צורך בטכנולוגיה מיוחדת מרגע שיש כלי קיבול שניתן לבודד אוויר בתוכו. המקרה המתועד הראשון הוא מסביבות שנת 310 לפנה"ס אז שלח הפילוסוף היווני תאופרסטוס בקבוקים על פני המים כדי להראות כי הים התיכון נוצר באמצעות כניסת מים מן האוקיינוס האטלנטי[7].
אף על פי שהיו שימושים צבאיים כבר מהמאה ה-16, צורת תקשורת זו מצד יחידים החלה רק עם היכולת לתקשר באמצעות הדואר הימי או אמצעים טכנולוגיים יותר מאוחרים. לפני כן, לא היה לכך שימוש מכיוון שלא היה ניתן למצוא דרך להחזיר מענה למוען. כמו כן, עד תחילת המאה ה-20 השימושים היו כמעט רק למקרה של קריאת מצוקה בעת טביעת אונייה. הפתק בבקבוק שהחזיק את הזמן הרב ביותר ונמצא הושלך בשנת 1784 בעת טביעת ספינה יפנית במימי האוקיינוס השקט ונמצא כעבור 151 שנים, בשנת 1935, בכפר הירטורמורה שביפן על ידי אוספי אצות.
החל מתקופות יותר מאוחרות לא נמצא לשיטה זו כל שימוש מעשי, אם כי יש לכך השלכות תרבותיות שקשורות במחשבות של הלא-נודע ועל יד הגורל שתקבע מי הצד השני שיקבל את הפתק. בתחילת המאה ה-20 נעשו מחקרים על זרמי הים ובד בבד גם נשלחו מכתבים אל עבר קשר עם הלא נודע, בשנת 2015 נמצא בגרמניה בקבוק שהושלך בים הצפוני בין 1904 ל-1906[8].
שיטות דומות ליצירת קשר
לא בהכרח פתקים מועברים בדרך הים, להלן דוגמאות למקרים אחרים:
- בהיעדר תקשורת באזורים מסוימים או בעת של אסון טבע יש צורך להזעיק עזרה ובכך פתקים הנמסרים לאנשים בדרכים יכולים לעזור. דוגמה לכך ארעה בעת אסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה (2014), אז נתקעה בבקתת עץ על ההר קבוצת תרמילאים ישראליים; הם שלחו פתק הכתוב בשפה העברית באמצעות נפאלים רכובים על סוסים, פתק אשר הגיע למטיילים ישראלים אחרים ודרך זו ניצלו חייהם[9].
- אסיר במחנה הריכוז אושוויץ בתקופת גרמניה הנאצית הטמין איורים בתוך בקבוק[10]; בתיעוד המצמרר ניתן לראות את חיי המחנה דרך עיניו של אסיר במחנה.
- שימוש שונה לחלוטין שמתבצע בהתאם לרעיון זה הוא בכל הנוגע ליצירת קשר עם חיים מחוץ לכדור הארץ. דיסקית פיוניר, תקליט הזהב של וויאג'ר וכן שידורי אותות הרדיו של פרויקט סט"י מיועדים ליצירת קשר עתידי כלשהו עם יעד בלתי ידוע.
- דואר בלונים היה שיטה להעברת דברי דואר קלים אל מעבר לגבול בעת מצב של מלחמה, אף על פי שלא היה ניתן לנווט את הבלון בדיוק ליעד הרצוי וכך למעשה לא היה ידוע למי תגיע הגלויה ואם בכלל.
- קפסולת זמן היא אמצעי לתקשר עם העתיד בלא ידיעה ברורה מי יהיה בצד השני כדי לפענח את המסר.
קישורים חיצוניים
- כתבות בנושא "מכתב בבקבוק", באתר וואלה! NEWS.
- פתק בבקבוק - סיפורים מדהימים ואמיתיים, באתר FXP.
- אסור לפספס, בקבוק עם מכתב מלפני 135 שנים התגלה מתחת לרצפות, באתר וואלה!, 2 בדצמבר 2022
- אסור לפספס, "הייתי בהלם": עסק בהריסת בניין ומצא בו בקבוק עם מסר מ-1955, באתר וואלה!, 25 בינואר 2024
הערות שוליים
- ^ מערכת וואלה! NEWS, שלח בקבוקך על פני המים, באתר וואלה!, 4 באוקטובר 2000
- ^
עומר שוברט, 300 אלף מסרים בבקבוקים באוקיינוס האטלנטי, באתר הארץ, 28 בפברואר 2014
- ^ לדוגמה: בקבוק שנפלט מהים מגלה:ספינה סובייטית טבעה ליד איסלנד, בעיתון דבר, 18 במאי 1975
- ^ לדוגמה: מסר בבקבוק: בן 10 במכתב קורע לב לחברו שמת, באתר ynet, 28 באפריל 2016
- ^ לדוגמה: ד. סוקר, מכתב הנזרק בבקבוק הימה מקשר לבבות (בתוך: גלויות ונסתרות), בעיתון חרות, 11 באוגוסט 1952.
- ^ סוכנויות הידיעות, אחרי 50 שנה: מכתב בבקבוק שנשלח על ידי מלח רוסי הגיע לחופי אלסקה, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2019
- ^ Sending Out an S.O.S., New York Magazine, Jul 14, 2013 (באנגלית)
- ^ בן 111: נמצא המכתב בבקבוק העתיק בעולם, באתר ynet, 25 באוגוסט 2015
- ^ איתי בלומנטל, זה הפתק שהגיע בעברית: "יש ישראלים תקועים בפס בסכנת חיים. תעזרו לנו", באתר ynet, 18 באוקטובר 2014
- ^ חדשות 2, נחשפו איורים של אסיר מאושוויץ, באתר מאקו, 19 בינואר 2012
