ילמאר ברנטין

ילמאר ברנטין
Hjalmar Branting
	צילום מ-1917
לידה	23 בנובמבר 1860; סטוקהולם שבשוודיה
פטירה	24 בפברואר 1925 (בגיל 64); סטוקהולם שבשוודיה
מדינה	שוודיה
מפלגה	מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה
	10 במרץ 1920 – 27 באוקטובר 1920; (33 שבועות ויום)
מונרך בתקופה	גוסטב החמישי
	→ נילס אידן ירד לואיס דה יר ←
	13 באוקטובר 1921 – 19 באפריל 1923; (שנה ו־26 שבועות)
מונרך בתקופה	גוסטב החמישי
	→ אוסקר פון סידוב ארנשט טריגר ←
	18 באוקטובר 1924 – 24 בינואר 1925; (14 שבועות ויום)
מונרך בתקופה	גוסטב החמישי
	→ ארנשט טריגר ריקארד סנדלר ←

קרל ילמאר ברנטין (Karl Hjalmar Branting; ‏23 בנובמבר 1860 – 24 בפברואר 1925) היה מדינאי שוודי סוציאל-דמוקרטי. ברנטין היה מנהיגה של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה בין 1907 ל-1925. בתקופה זו נאבקה המפלגה למען דמוקרטיזציה של שוודיה ומתן זכות הצבעה לכל. בהנהגתו הפכה המפלגה לגוף פוליטי מרכזי בשוודיה, והמדינה עצמה עברה תהליך דמוקרטיזציה בו היה לברנטין חלק חשוב. ברנטין שימש כראש ממשלת שוודיה במשך שלוש תקופות כהונה (1920, 1921–1923, 1924–1925), והיה ראש הממשלה הסוציאל-דמוקרטי הראשון של שוודיה, ובין הראשונים בעולם. כראש ממשלה הביא לצירוף שוודיה לחבר הלאומים, ושימש בעצמו כנציג שוודיה בחבר. על פעילותו זו קיבל את פרס נובל לשלום בשנת 1921.

ביוגרפיה

ברנטין נולד בסטוקהולם למשפחה אמידה. סבו מצד אמו נשא בתואר אצולה. הוא היה בן יחיד להוריו, שהתגרשו ונישאו בשנית בילדותו. את הכשרתו המקצועית קיבל באסטרונומיה מתמטית ושימש כעוזר במצפה הכוכבים בסטוקהולם, אך הוא עזב את עבודתו המדעית על מנת להיות לעיתונאי בשנת 1884. בשנת 1886 היה לעורך העיתון "Social-Demokraten", וביחד עם אוגוסט פאלם היה לאחד ממיסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה שנוסדה ב-1889. הוא שימש כחבר הפרלמנט הראשון מטעם המפלגה מ-1896 ובמשך שש שנים היה חבר הפרלמנט היחיד. בתקופה זו זכות ההצבעה לבית העליון של הפרלמנט השוודי הייתה נתונה לאחוז קטן מהאוכלוסייה, וזכות ההצבעה לבית התחתון הייתה נתונה לכרבע מהאוכלוסייה, על פי מבחני רכוש. מאפיין נוסף של זכות ההצבעה היה כי הזכות ניתנה גם לתאגידים, וכי ככל שהיה לאדם רכוש רב יותר, כן גדל מספר הקולות שניתנו לו, כך שאדם עשיר היה יכול להטיל אל הקלפי מספר מאות קולות. בנסיבות אלו, המפלגה החדשה שייצגה את מעמד הפועלים השוודי, לא יכלה לצפות להצלחה אלקטורלית ששיקפה את מידת התמיכה באוכלוסייה, ודרשה ראשית לכל דמוקרטיזציה, וזכות הצבעה שווה לכל. במאבק זה שיתפה פעולה עם מפלגות ליברליות שייצגו את מעמדות הביניים, והעלו אף הן דרישה זו.

ברנטין ראה עצמו כמחויב לעקרונות הכלליים של המרקסיזם, אך הוא תמך בהגשמת הסוציאליזם ברפורמות הדרגתיות שנועדו לשפר את מצב הפועלים, תוך שיתוף פעולה עם המפלגות הבורגניות ובמסגרת הכללית של השיטה הקפיטליסטית. בכך הייתה ה-SAP בהנהגתו שונה ממפלגות סוציאל-דמוקרטיות בנות זמנה, כגון ה-SPD הגרמנית. ברנטין קיבל את הרוויזיוניזם של אדוארד ברנשטיין ותמך במעבר בדרכי שלום מקפיטליזם לסוציאליזם. הוא האמין שמשתינתן זכות ההצבעה השווה לכל, ניתן יהיה להשיג את הגשמת הסוציאליזם באמצעים פרלמנטריים.

ברנטין הוביל את מפלגתו להתנגדות למלחמה שנועדה לשמור את נורווגיה באיחוד עם שוודיה. כאשר אירע בשנת 1905 המשבר הפוליטי שהוביל לעצמאותה של נורווגיה, הוא טבע את הסיסמה "הסר ידיך מנורווגיה, המלך!". הסוציאל-דמוקרטים הובילו מהלך להתנגדות לגיוס המילואים ואיימו בשביתה כללית כנגד המלחמה, ומייחסים למהלכים אלו אחריות לכך שמלחמה זו נמנעה לבסוף.

בשנת 1917 עקב באהדה אחר מהפכת פברואר ברוסיה. הוא תמך במנשביקים והגן על ממשלת קרנסקי, ואף ביקר באופן אישי בפטרוגראד. כאשר פרצה מהפכת אוקטובר גינה את הבולשביקים. עמדה זו הייתה בין הגורמים שהביאו לפיצול במפלגתו, והחלק השמאלי פרש והקים את "מפלגת השמאל" בראשות זת הוגלונד. קבוצה זו הפכה לאחר מכן למפלגה הקומוניסטית השוודית. הוגלונד עצמו שב מאוחר יותר למפלגת האם, ואף פרסם ביוגרפיה בת שני כרכים על ברנטין.

בבחירות בשנת 1920 קיבלה המפלגה כ-36.1% מהקולות, ויריביה היו מפוצלים בין הגוש הליברלי, הגוש השמרני, ומפלגות איכרים. ברנטין הקים ממשלת מיעוט, שהחזיקה מעמד כחצי שנה, בטרם הוחלף בידי המנהיג הליברלי לואיס דה גאר, שעמד בראש ממשלה זמנית של הליברלים והשמרנים. בשנת 1921 התקיימו בשוודיה הבחירות הראשונות בהן ניתנה זכות הצבעה שווה לכל, ובהן נבחר לראשונה הפרלמנט הדמוקרטי הראשון בתולדות שוודיה, המבוסס על זכות הצבעה אוניברסלית ושווה, לה הטיף ברנטין במהלך כל הקריירה הפוליטית שלו. בבחירות אלו זכו הסוציאל-דמוקרטים ב-39.4% מהקולות, וברנטין הקים שוב ממשלה בראשותו. זו החזיקה מעמד כשנתיים, בטרם נאלץ ברנטין לפרוש ואת מקומו כראש ממשלה תפס המנהיג השמרני ארנסט טריגר. בבחירות שהתקיימו ב-1924, הוביל ברנטין את מפלגתו במסע תעמולה מוצלח שביקר את מדיניותו של ראש הממשל השמרני טריגר. בבחירות זכתה מפלגתו של ברנטין ב-41% מהקולות, וברנטין שב וקיבל את תפקיד ראש הממשלה, אך לאחר זמן קצר הידרדרה בריאותו, והוא חלה בשפעת שפגעה בשריר הלב. הוא נאלץ לפרוש בינואר 1924 והעביר את כיסאו ליורשו, הסוציאל-דמוקרט ריקארד סנדלר. ברנטין מת בביתו בסטוקהולם בפברואר 1925.

כראש ממשלה פעל בזירה הבינלאומית לקבלת שוודיה לחבר הלאומים, והיה פעיל באופן אישי כציר שוודיה לחבר הלאומים. כאשר השאלה האם קבוצת איי אולנד תימסר לשוודיה לאחר קבלת עצמאות פינלנד מרוסיה הועלתה, הותיר ברנטין לחבר הלאומים את ההכרעה, וזה הכריע כי האיים יעברו לריבונות פינית, אך תושבי האיים ישמרו על מידה מסוימת של אוטונומיה שתשמור על תרבותם ושפתם השוודית. על פועלו בחבר הלאומים זכה ברנטין בשנת 1921 בפרס נובל לשלום.

ברנטין מונצח באנדרטה בסטוקהולם, וכן בתחנת רכבת ואוטובוס גדולה בגטבורג. כן נקרא על שמו רחוב בקופנהגן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ילמאר ברנטין בוויקישיתוף

ילמאר ברנטין, באתר פרס נובל (באנגלית)
ילמאר ברנטין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ילמאר ברנטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38978777ילמאר ברנטין

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)

ראשי ממשלת שוודיה
האיחוד השוודי-נורווגי	לואיס ירד דה יר • ארביד פוסה • קרל יוהאן תיסליוס • רוברט תמפטנדר • גיליס בילט • גוסטב אוקרילם • אריק גוסטב בוסטרם • פרדריק פון אוטר • אריק גוסטב בוסטרם • יוהאן רמסטט • כריסטיאן לונדברג
ממלכת שוודיה	קרל סטף • ארביד לינדמן • קרל סטף • ילמאר המרשלד • קרל שוורס • נילס אידן • ילמאר ברנטין • ירד לואיס דה יר • אוסקר פון סידוב • ילמאר ברנטין • ארנשט טריגר • ילמאר ברנטין • ריקארד סנדלר • קרל גוסטב אקמן • ארביד לינדמן • קרל גוסטב אקמן • פליקס המרין • פר אלבין הנסון • אקסל פרסון-ברמסטורפ • פר אלבין הנסון • טאגה ארלנדר • אולוף פלמה • תורביורן פלדין • אולה אולסטן • תורביורן פלדין • אולוף פלמה • ינגוואר קרלסון • קארל בילדט • ינגוואר קרלסון • יירן פרסון • פרדריק ריינפלט • סטפן לוון • מגדלנה אנדשון • אולף קריסטרסון

ילמאר ברנטין

ביוגרפיה

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

חיפוש