יחסי טורקיה–סוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי טורקיה–סוריה
טורקיהטורקיה סוריהסוריה
טורקיה סוריה
שטח (בקילומטר רבוע)
783,562 187,437
אוכלוסייה
87,562,450 25,065,658
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,108,022 8,980
תמ"ג לנפש (בדולרים)
12,654 358
משטר
משטר נשיאותי רפובליקה

יחסי טורקיה–סוריה (בטורקית: Suriye-Türkiye ilişkileri, בערבית: العلاقات التركية السورية) הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הטורקית ובין הרפובליקה הערבית הסורית. טורקיה חולקת את הגבול המשותף הארוך ביותר שלה עם סוריה; קשרים גאוגרפיים והיסטוריים שונים קושרים את שתי המדינות השכנות.

המתח המסורתי ביחסים נבע ממחלוקות הכוללות סיפוח עצמי של פרובינציית האטיי לטורקיה בשנת 1939, סכסוכי מים שנבעו מפרויקט דרום-מזרח אנטוליה ותמיכת סוריה במפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), ובנוסף, פירוק הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה (ASALA) שהוכר כארגון טרור על ידי נאט"ו, האיחוד האירופי ומדינות רבות אחרות. היחסים השתפרו מאוד לאחר אוקטובר 1998, אז גורש מנהיג ה-PKK, עבדוללה אג'לאן, על ידי הרשויות הסוריות. עם זאת, מלחמת האזרחים הסורית מתחה שוב את היחסים בין המדינות, והובילה להשעיית הקשר הדיפלומטי.[1] אירוע קשה אירע עם הפלתו של מטוס אימונים צבאי טורקי ביוני 2012 על ידי סוריה, וכתוצאה מכך טורקיה כוננה ישיבת חירום של נאט"ו.

סוריה שמרה על שגרירות באנקרה ושתי קונסוליות כלליות באיסטנבול ובגזיאנטפ. לטורקיה הייתה שגרירות בדמשק וקונסוליה כללית בחלב. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות נותקו במרץ 2012, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.[1] טורקיה היא חברה מלאה באיחוד מדינות הים התיכון ובארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC) ואילו חברות סוריה הושעתה בגלל מלחמת האזרחים.

היסטוריה

סיפוח האטיי

בשנת 1938 סנג'ק אלכסנדרטה נעשה עצמאי מהמנדט הצרפתי של סוריה כמדינת האטיי, ובעקבות משאל עם, 8 חודשים לאחר מכן בשנת 1939, החליט להצטרף לטורקיה כפרובינציית האטיי. הסיפוח העצמי הזה מעולם לא הוכר על ידי סוריה, שממשיכה לראות את מחוז האטיי בטורקיה כחלק משטחה של סוריה במפות.[2]

נכון לעכשיו, סורים סבורים כי ארץ זו היא סורית מבחינה היסטורית, וסופחה שלא כחוק בסוף שנות השלושים לטורקיה על ידי צרפת, ששלטה בסוריה בין 1920 ל-1946. הטורקים זוכרים את סוריה כווילייט עות'מאני לשעבר. בשנת 1938, הצבא הטורקי נכנס למחוז הים התיכון הסורי לשעבר באישור צרפתי, וגירש את מרבית תושביו הערבים, הארמנים והעלווים.[3] לפני כן היו הערבים העלאווים והארמנים רוב האוכלוסייה המחוזית.[3] לקראת משאל העם העבירה טורקיה עשרות אלפי טורקים לאלכסנדררטה כדי להצביע בעד האיחוד.[4]

בשנת 1938 הכריז המחוז על עצמאותו מצרפת, וב-29 ביוני שלאחר מכן הצביע הפרלמנט של הרפובליקה החדשה שהוכרזה על הצטרפות לטורקיה. משאל העם הזה כונה גם "מזויף" וגם "מבוים", וכי זו הייתה הדרך עבור הצרפתים לאפשר לטורקים להשתלט על האזור, בתקווה שהם יפעילו את אדולף היטלר לטובת הצרפתים.[3][5] ממשלת סוריה הכירה בהחלטה זו בשנת 2004, וויתרה על טענותיה הטריטוריאליות. הסורים עדיין רואים את הארץ הזו כטריטוריה סורית אינטגרלית, ומכנים את האזור הזה "ליוואא אליסקנדרונה" ולא בשם הטורקי האטיי.

סכסוכים על המים

סכסוכי מים היו מקור עימות גדול, מכיוון שטורקיה בנתה כמה סכרים על נהרות הפרת והחידקל כחלק מפרויקט דרום-מזרח אנטוליה - GAP לפיתוח האזור.[2] פרויקט GAP נועד לצמצם את תנאי החיים הקשים של מחוזות טורקיה הדרום-מזרחיים על ידי בניית 19 סכרים על נהרות הפרת והחידקל. עם זאת, פרויקט זה הפחית באופן משמעותי את מקורות המים הסוריים.

בנוסף לכל אלה, פרת וחידקל אינן הנהרות היחידים שמסתבכים עם יחסי טורקיה-סוריה, חלוקת המים של נהר האוראנץ הזורם לים התיכון מהפרובינציה של האטיי השנויה במחלוקת מעוררת גם היא בעיות בין שתי מדינות.

תמיכה ב-PKK

טורקיה גינתה את סוריה על תמיכתה ב-מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), שרשום כארגון טרור בינלאומי על ידי מספר מדינות וארגונים, כולל ארצות הברית, נאט"ו והאיחוד האירופי, וטענה כי סוריה העסיקה את אלויס ברונר כדי להכשיר מיליטנטים כורדים להתקפות נגד טורקיה.[6]

שתי המדינות היו על סף מלחמה כשטורקיה איימה על פעולה צבאית אם סוריה תמשיך להגן על עבדוללה אג'לאן בדמשק, המקלט הבטוח שלו זה זמן רב. היחסים השתפרו מאז אוקטובר 1998, אז גורש אג'לאן על ידי דמשק וסוריה התחייבה להפסיק את כניסתם של לוחמי ה-PKK, וחתימתם של הסכם עדנה ב-1999, בעקבות לכידתו לאחר מכן בקניה, חזתה את שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.[7]

הפלת מטוס

באוקטובר 1989 טסו שני מטוסי מיג-21 סורים 12 ק"מ במרחב האווירי של טורקיה, שם הפילו מטוס טורקי.[8] כל חמשת אנשי הצוות במטוס הטורקי מתו.[9][10][11][12][13]

הפשרה דיפלומטית 2003–2011

ב-The New Turkey (גרנטה, 2005), כתב ה-BBC כריס מוריס טען כי סוריה הייתה "במשך שנים אויב מר"[14] ו"הדמוקרטיה החילונית של טורקיה, בקשתה לחברות באיחוד האירופי ויחסיה ההדוקים עם ארצות הברית כבר התקבלו זמן רב בטהראן, בגדאד ודמשק בחשדנות קשה. האסלאמיסטים מסתכלים על המדינה החילונית שקברה את הח'ליפות ורואים זאת כ'בגידה'; ולאומנים ערבים עדיין לא שכחו שהטורקים הם שליטיהם הקולוניאליים לשעבר." "אבל יש הפשרה, במיוחד מאז שAKP עלו לשלטון", והמודל הטורקי החדש - שמנסה לערבב דמוקרטיה גדולה יותר ואסלאם יחד - הוא עכשיו נושא לסקרנות ולא מעט קנאה."[2]

סירובו של הפרלמנט הטורקי לשתף פעולה צבאית עם הפלישה לעיראק ב-2003 היה נקודת מפנה ביחסים הדו-צדדיים הסוריים-טורקיים, שכן תפיסתה של סוריה את טורקיה ככזו שאינה מסוגלת לפעול באופן עצמאי השתנתה.

בשלהי 2004 טס ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לדמשק כדי לחתום על הסכם סחר חופשי[14] כהמשך ליחסים של נשיא טורקיה טורגוט אזאל עם הרשויות הסוריות, שכללו את הביקור הראשון אי פעם לטורקיה על ידי נשיא סוריה, בשנות ה-90[2] וההצעה המוצלחת של ארדואן עצמה לאחרונה ליזום הצטרפות טורקית לאיחוד האירופי שתאפשר לאירופה, "להרחיב את טווח ההגעה לגבולות סוריה, עיראק ואיראן."[15]

בשנת 2008 טורקיה, כאות לאמון הדדי בדמשק ובתל אביב, הוזמנה למלא את תפקיד המתווכת בין סוריה לישראל כדי לפתור את המחלוקת שלהם על השליטה ברמת הגולן, אולם שיחות אלה ננטשו לאחר ארבעה מחזורים, בעקבות ההידרדרות ביחסי טורקיה–ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה.[16][17][18]

שיתוף פעולה צבאי

ב-26 באפריל 2009, שתי המדינות הודיעו על תמרון צבאי "חסר תקדים" בן שלושה ימים שכלל כוחות קרקעיים לאורך גבולם ההדדי במה שתואר כ"צעד רחוק יותר בשיתוף הפעולה ההולך ומתרחב שלהם". על פי גורמים צבאיים בטורקיה, "מטרת התרגיל היא לחזק את הידידות, שיתוף הפעולה והביטחון בין שתי המדינות כוחות היבשה, ולהגדיל את יכולתם של כוחות הגבול להתאמן ולעבוד יחד." בתרגיל שהחל ב-27 באפריל השתתפו צוותים מכל מדינה שחצו את הגבול לבקר במאחזים.[17]

הביקור של שר ההגנה הסורי חסן עלי טורקמאני ושר ההגנה הטורקי, וודי גונול, חתמו גם הם על מזכר הבנות המעניק אור ירוק לשיתוף פעולה בענף הביטחון, בשולי יריד התעשייה הבינלאומי התשיעי (IDEF'09) שהחל באיסטנבול באותו היום, כסימן לרמת היחסים הפוליטיים שהושגו בין שתי המדינות, אם כי גורם בתעשייה הביטחונית הטורקית הדגיש כי "זה לא אומר ששתי המדינות יכנסו מייד לשיתוף פעולה בייצור נשק."[16][17]

ביקור נשיא טורקיה 2009 בסוריה

ביקורו הרשמי של נשיא טורקיה עבדוללה גול, 15-17 במאי, בסוריה, נערך בהזמנת דמשק, כהדדיות לביקורו הרשמי של נשיא סוריה, אסד, בשנת 2007 בטורקיה. דיפלומט בכיר בטורקיה אישר כי "הנושא העיקרי שעל סדר היום ומטרת הביקור הוא שמירת המומנטום שנבנה ביחסים דו צדדיים בעשור האחרון."[19] המשלחת הטורקית כללה את שר החוץ אחמט דבוטוּלו, שר סחר החוץ זאפר קלאאיאן, שר החקלאות ושר התרבות והתיירות ארטוגול גוניי.[20]

זמן קצר לפני הביקור אישר שגריר סוריה החדש בטורקיה, נידאל קבלן כי סוריה מוכנה לחדש את המשא ומתן לשלום בתיווך טורקי עם ישראל,[21] גול תמך בשיחה, בעקבות פגישתו עם אסד, וקבע כי "שמענו את סוריה אומרת היא מוכנה לחדש את שיחות השלום מרגע שהפסיקו עם הממשלה [הישראלית] הקודמת. אנחנו בטורקיה גם מוכנים."[22] אסד אישר, "תפקידה של טורקיה חשוב מכיוון שיש לנו אמון בטורקיה."[23] נשיא ישראל, שמעון פרס ביטל את הקריאות הללו באומרו, "על הסורים להיות מוכנים לדבר. אם הנשיא אל-אסד רוצה שלום, מדוע הוא ביישן? הצענו שיחות ישירות פעמים רבות. הוא חושב ששיחות ישירות הן פרס לישראל. זה לא פרס. זה נורמלי."[24]

חיכוך בגלל מלחמת האזרחים הסורית

מאז תחילת מלחמת האזרחים הסורית, היחסים בין סוריה לטורקיה התדרדרו מאוד. הסכסוך הסורי החל להשפיע על טורקיה כאשר לפחות 3,000 פליטים סורים ברחו מסוריה כתוצאה מאירועים כמו מבצע של צבא סוריה בג'סר א-שורור ביוני 2011.[25] ביוני 2011, ראש ממשלת טורקיה ארדואן תיאר בפני הסוכנות האנטולית את תחושתו כי "הם [סוריה] אינם פועלים באופן אנושי. זו פראיות."[26] עם זאת, בתחילת הדרך נמנעה ממשלת טורקיה מלתאר את הסורים שנמלטו לטורקיה כ"פליטים "או" מבקשי מקלט", ובמקומה התייחסה אליהם כאורחים,[27] וארדואן, תוך דרישה ליישום רפורמות שהובטחו על ידי ממשלת סוריה נמנע מלכתחילה לקרוא לעזיבתו של בשאר אל-אסד, אם כי לאחר מכן עשה גם את זאת.


ב-9 באוגוסט 2011 דיווחו ה-BBC ואתרי חדשות אחרים כי טורקיה שלחה את שר החוץ שלה, אהמט דבוטאולו, לסוריה כדי למסור לממשלה מסר "קשה". ארדואן אמר שהוא מתחיל להיות חסר סבלנות כלפי "הפראות" של ממשלת בשאר אל-אסד.[28] אהמט דבוטאולו הודיע גם כי "אנו משעים לחלוטין את כל קשרי הסחר הללו. כל ההסכמים בין טורקיה לסוריה הושעו."

מתקפת האוטובוסים של עולי הרגל הטורקים התרחשה ב-21 בנובמבר 2011, כאשר שני אוטובוסים שהובילו עולי רגל טורקים שחזרו מערב הסעודית נפגעו באש חיילים סורים.[29][30] הפיגוע אירע במחסום ליד חומס, כאשר שיירה של שמונה או תשעה אוטובוסים טורקים עשתה את דרכה לעבר טורקיה דרך מעבר גבול באב הווא.[29] הירי הותיר שני אנשים פצועים. לדברי אחד הנהגים, כאשר נאמר להם כי הנוסעים הם טורקים, "חיילים סורים הגיחו מאחורי שקי חול וקיללו את רג'פ טאיפ ארדואן . . . ואז פתאום פתחו באש לעבר האוטובוס."[29][30]

ב-9 באפריל 2012, השליח הסורי לטורקיה זומן לאחר שכוחות סורים ירו מעבר לגבול סוריה-טורקיה. לפחות שניים נהרגו ורבים אחרים נפצעו באירוע.[31]

ב-22 ביוני 2012, הפילה סוריה מטוס סיור של חיל האוויר הטורקי, RF-4E בסמוך לגבול טורקיה-סוריה.[32] על פי צבא סוריה, המטוס הפר את המרחב האווירי של סוריה. עם זאת, נשיא טורקיה עבדוללה גול ודוברים אחרים לא אישרו זאת, והדגישו כי פלישות קצרות למרחב האווירי השכן על ידי מטוסים במהירות גבוהה הן אירועים שגרתיים. גול הצהיר כי "לא ניתן לכסות על דבר כזה. כל מה שצריך, ללא ספק ייעשה."[33] חיל הים הטורקי והסורי ערכו חיפוש אחר טייסים טורקים שנעדרו בעקבות התקרית.[34]

באוגוסט 2012 החלה טורקיה לקיים פגישות ברמה גבוהה עם ארצות הברית בנוגע לתוכניות להחליף את ממשלת סוריה.[35]

ב-3 באוקטובר 2012 תקפה טורקיה חיילים בסוריה, לאחר שפצצת מרגמה סורית הרגה חמישה בני אדם. הפרלמנט הטורקי אישר פעולות חוצי גבולות.[36] ראש ממשלת טורקיה ארדואן הודיע ב-5 באוקטובר "אנחנו לא מעוניינים במלחמה, אבל גם אנחנו לא רחוקים מזה".

ב-10 באוקטובר 2012, מטוסי F-16 של חיל האוויר הטורקי יירטו מטוס איירבוס סורי A320, טיסה RB442 ממוסקבה לדמשק, במרחב האווירי הטורקי ואילצו אותו לנחות בנמל התעופה הבינלאומי אנקרה אסנבואה, בחשד שהוא נושא נשק מתוצרת רוסיה.[37][38] פקחים החרימו ציוד תקשורת צבאי ופריטים "שנחשבו לחלקי טילים".[39] סוריה האשימה את טורקיה ב"פירטיות אווירית".[40] באותו יום אמר ראש חברת התעופה בראיון כי טורקיה הפרה את האמנה בנושא התעופה האזרחית הבינלאומית[41] לאחר מכן אסרה סוריה טיסות אזרחיות טורקיות במרחב האווירי שלה.[42]

ב-23 באוקטובר 2012 פגע פגז נ"מ מסוריה במרכז בריאות במחוז האטיי בטורקיה.[43]

ב-11 במאי 2013 התפוצצו שתי מכוניות תופת בעיירה רייאנלי שבמחוז האטיי, טורקיה. לפחות 43 בני אדם נהרגו ועוד 140 נפצעו בתקיפה.[44] מכוניות התופת הושארו מחוץ לבניין העירייה של Reyhanlı וסניף הדואר. הראשון התפוצץ בסביבות 13:45 שעון מקומי (10:45 GMT)[44] והשני התפוצץ כרבע שעה אחר כך. אנשים שניסו לעזור לפצועים בפיצוץ הראשון נתפסו בפיצוץ השני.[45] מתקפה זו הייתה פעולת הטרור היחידה הקטלנית ביותר שהתרחשה על אדמת טורקיה.[46][47]

ב-23 במרץ 2014, הפילה טורקיה מטוס קרב סורי בהאטיי ליד גבול טורקיה-סוריה. ההודעה הראשונית נאמרה על ידי ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בנאום במהלך מערכת הבחירות המקומית לטורקיה בשנת 2014. טורקיה טענה כי שני מטוסי F-16 של חיל האוויר הטורקי הפילו את המטוס שהפר את המרחב האווירי הטורקי והתעלם מאזהרות, כתוצאה מהפרה של כללי ההתקשרות החדשים שהוכרזו על ידי הרפובליקה של טורקיה, לאחר שסוריה הפילה מטוס סיור טורקי ב-22 ביוני 2012.[48] הטייס צנח מהמטוס על פי דיווחי העדים. סוריה גינתה את התוקפנות וטענה כי המטוס עקב אחרי מורדים והוא לא הפר את המרחב האווירי של טורקיה. עם זאת, על פי כללי ההתקשרות החדשים, שתי מדינות יכולות להתגונן אם השנייה תתקרב לגבולותיהן, ותופסות את הפעולה כאיום.[49]

ב-18 ביוני, על סמך מידע שנמסר על ידי צוות Euro-Med Monitor האיסלמיסטי, הרגו שומרי הגבול הטורקים אחד-עשר סורים, בהם ארבעה ילדים ושתי נשים, בזמן שניסו לחצות את הגבול הטורקי-סורי באמצעות פתיחת האש ישירות עליהם ברגע שהם הגיעו ממחוז אידליב בסוריה. ממשלת טורקיה טענה כי הרשויות התכוונו להרוג את המבריחים והטרוריסטים ולא את האזרחים, בחיפוש אחר הגנה על גבולותיהם. כמה עדויות של עדי ראייה ממשפחות פליטים אישרו לצוות Euro-Med Monitor כי כל ההרוגים על ידי השומרים הטורקים היו אזרחים. מרבית מקרי המוות שהגיעו לגבולות, ברחו משליטת דאעש לפני שהגיעו והסתתרו באזור כפר בצפון במשך 15 יום. מעדויות שנאספו על ידי צוות Euro-Med Monitor נאמר כי מבריח עזר לקורבנות להגיע למחוז אידליב בסוריה. הקורבנות הונו על ידי המבריח כשאמר להם כי גבולות טורקיה בטוחים והעניק להם את האישור החוקי לחצות את הגבולות. מאבטחי הגבול הטורקים הרגו לפני כן 60 סורים בניסיון לחצות את הגבול.[50]

ב-24 באוגוסט 2016 תקפה טורקיה את עמדות דאעש מעבר לגבול, מג'רבולוס מערבה לאל-ראי, כבשו סדרה של עיירות ותפסו רצועה בעומק 5 עד 20 ק"מ. טורקיה קראה למבצע זה מבצע מגן הפרת.

בהקלטות שפורסמו בשנת 2014, מציע ראש המודיעין הטורקי חקן פידן כי יש לירות רקטות מסוריה לטורקיה על מנת להצדיק פעולה צבאית כנקמה.[51]

ב-9 באוקטובר 2019 החל חיל האוויר הטורקי בתקיפת ערים בכורדיסטן הסורית, בהן תל אבייד וראס אל-עין.[52]

המתקפה הייתה תחילת מבצע שטורקיה קראה לו מבצע אביב השלום. נגד המנהל האוטונומי של צפון ומזרח סוריה והזרוע הצבאית שלו, הכוחות הסוריים הדמוקרטיים. על פי דוברו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, מטרת המבצע היא "לתקן את הדמוגרפיה" של צפון סוריה. סוריה גינתה את המתקפה הטורקית.

טורקיה ערכה את המבצע באזורים של חסכה אל-רקה וצפון חלב וכבשה 4800 קמ"ר. אלה נוספו לכ-4000 קמ"ר שהיא השתלטה עליהם במבצעים הקודמים. טורקיה המשיכה להלחם בכורדים ולתמוך במורדים באסד.[53]

טורקיה הייתה המדינה שקלטה את המספר הגדול ביותר של פליטים, כ-3.6 מיליון סורים במהלך מלחמת האזרחים.[53]

לאחר מכן, פתחה טורקיה במבצעים נוספים בשטח סוריה נגד הכוחות הכורדיים.

מנובמבר 2022 ניסה ארדואן לשקם את היחסים עם אסד, אך המאמצים כשלו. התקווה של ארדואן היתה שנרמול היחסים עם דמשק יסלול את הדרך לחזרתם של מיליוני הפליטים הסורים שברחו לטורקיה בשנות המלחמה. ביולי 2024 אמר ארדואן כי הוא מוכן לארח את אסד "בכל עת", אך אסד הצהיר שהוא ייפגש איתו רק בתמורה להסגת הכוחות הטורקיים מסוריה.[54]

ההשפעה הטורקית על המורדים תרמה ב-2020 להסכם הפסקת אש בצפון סוריה, בין כוחות אסד למורדים. מאז אותו ההסכם, שהושג בתיווך טורקי ורוסי, פסקו רוב הקרבות במלחמה, עד מתקפת המורדים הסורים (2024). חלק המורדים נתמכו על ידי טורקיה.[54]


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי טורקיה–סוריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Syria: Turkish embassy closed, senior intel officer assassinated. Al Bawaba (26 March 2012). Retrieved 23 June 2012.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Morris, Chris (2005). "Chapter 9: Crossroads". The New Turkey. London: Granta Books. pp. 203–227. ISBN 1-86207-865-3.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Jack Kalpakian (2004). Identity, Conflict and Cooperation in International River Systems (Hardcover ed.). Ashgate Publishing. p. 130. ISBN 0-7546-3338-1.
  4. ^ Robert Fisk (2007). The Great War for Civilisation: The Conquest of the Middle East (Paperback ed.). Vintage. p. 335. ISBN 1-4000-7517-3.
  5. ^ Robert Fisk (19 במרץ 2007). "Robert Fisk: US power games in the Middle East". The Independent. London. נבדק ב-15 בדצמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ U.S. Embassy Damascus (Eagleton) to Secretary of State, No. 00319, NA, RG 59, N-111. Quoted in Richard Breitman; Norman J.W. Goda; Timothy Naftali; Robert Wolfe. U.S. Intelligence and the Nazis. Cambridge University Press. p. 161. ISBN 0-521-85268-4. Brunner is known to be protected in Syria by armed guards, presumably from the Syrian intelligence services. In the past, our source added, Brunner has done work on behalf of the Syrian intelligence services in training Kurdish guerrillas who operate from Syria against Turkey.
  7. ^ Interview with Erdogan in Forward Magazine (Syria) http://www.fw-magazine.com/content/fw-speaks-prime-minister-turkey(הקישור אינו פעיל)
  8. ^ The Air Force Law Review. Air Force Judge Advocate General's School. 1990. p. 200.
  9. ^ "World : IN BRIEF : TURKEY : 5 Die as Syria MIGs Down Survey Plane". latimes. נבדק ב-26 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Chicago Tribune - Historical Newspapers, Chicago Tribune (באנגלית)
  11. ^ "The Stanford Daily 23 October 1989 — The Stanford Daily". נבדק ב-26 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "NATO to hold emergency meet over Turkish jet shot down by Syria". National Post. 25 ביוני 2012. נבדק ב-26 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "The Pantagraph from Bloomington, Illinois · Page 8". Newspapers.com. נבדק ב-26 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 14.0 14.1 Morris, Chris (2005). "Introduction". The New Turkey. London: Granta Books. pp. 1–10. ISBN 1-86207-865-3.
  15. ^ Morris, Chris (2005). "Chapter 8: Euro-Turks and Europeans". The New Turkey. London: Granta Books. pp. 186–202. ISBN 1-86207-865-3.
  16. ^ 16.0 16.1 "Turkey, Syria to forge defense industry cooperation". Today's Zaman. 2009-04-27.
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 "Turkey, Syria conduct military drill, Israel disturbed". Today's Zaman. 2009-04-28.
  18. ^ "Turkish PM Erdoğan slams Israel". Hürriyet.
  19. ^ "Gül to urge Syria to contribute to Palestinian unity in visit". Today's Zaman. 2009-05-12.
  20. ^ "Gül begins three-day visit to Syria, Israel talks on the agenda". Today's Zaman. 2009-05-15.
  21. ^ "Syria says ready to resume talks with Israel". Today's Zaman. 2009-05-13.
  22. ^ "Turkey urges Israel to accept Syria's overtures". Today's Zaman. 2009-05-17.
  23. ^ "Assad: Syria has total confidence in Turkish mediation". Today's Zaman. 2009-05-18.
  24. ^ "Peres urges Syria to join direct peace talks". Today's Zaman. 2009-05-19.
  25. ^ Chulov, Martin; Hassan, Nidaa (7 ביוני 2011). "Syrian town empties as government tanks mass outside". The Guardian. נבדק ב-7 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Turkish PM warns Syria against second Hama massacre". Dünya Bülteni. 2 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ SEVİL KÜÇÜKKOŞUM (10 ביוני 2011). "Turkey slams Damascus, refrains from calling fleeing Syrians 'refugees'". Hurriyet Daily News. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ BBC News - Syria unrest: Turkey presses Assad to end crackdown. Bbc.in (9 August 2011). Retrieved 23 June 2012.
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 Turkish pilgrims attacked as four die in Syria, thenews.com, 22 November 2011.
  30. ^ 30.0 30.1 Turkish Muslim pilgrims' bus 'shot at in Syria', BBC, 21 November 2011.
  31. ^ Muir, Jim. "Turkey Protests as Syrians Open Fire at Border". BBC News. BBC. נבדק ב-9 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Reuters. "Syrian military says it downed Turkish fighter jet". BBC News. BBC. נבדק ב-23 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Stack, Liam. "Turkey Vows to Take Action After Downing of Jet by Syria". The New York Times. New York Times Company. נבדק ב-23 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Jonathon Burch; Erika Solomon (23 ביוני 2012). "Turkish, Syrian forces seek downed Turkish jet". Reuters. נבדק ב-24 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Turkey, U.S. Officials Hold First Operational Meeting On Syria." AFP, 23 August 2012.
  36. ^ Turkey-Syria border tension, Guardian, 4 October 2012
  37. ^ "Turkey, Seeking Weapons, Forces Syrian Jet to Land". New York Times. 10 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Turkey: Syrian plane was carrying ammunition". San Francisco Chronicle. 11 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Turkey: Syrian plane was carrying ammunition". The Associated Press. 12 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "After civilian plane grounded, Syrian minister bashes Turkey's 'air piracy'". The Times of Israel. 11 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "'Turkey violated Convention on International Civil Aviation' – airline chief to RT'". Russia Today. 11 באוקטובר 2012. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "Syria bans Turkey civilian flights over its territory". BBC News. 14 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "UPDATE 1-Shell from Syria hits Turkish health center - CNN Turk". Reuters. 23 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ 44.0 44.1 "Death toll rises to 42 as explosions hit Turkish town on border with Syria". Hurriyet Daily News. 11 במאי 2013. נבדק ב-11 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Blasts kill dozens in Turkish town Reyhanli on Syria border". BBC News. 11 במאי 2013. נבדק ב-11 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "Deadliest Terror Attack in Turkey's History Might Be Another Attempt to Derail Peace Talks? But Which One? Syria or PKK?". The Istanbulian. 11 במאי 2013. נבדק ב-11 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "Turkey Blames Syria's Assad for Its Deadliest Terror Attack". Bloomberg News. 11 במאי 2013. נבדק ב-11 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Turkish Armed Forces shot down Syrian jet". BBCTurkish. 23 במרץ 2014. נבדק ב-23 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Turkish Armed Forces shot down Syrian jet". CNNTurk. 23 במרץ 2014. נבדק ב-23 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Monitor, Euro-Med. "Turkish border guards use lethal force with Syrian asylum seekers". נבדק ב-2016-08-24.
  51. ^ Sur la piste des commandos d'Erdogan, LExpress.fr, ‏2018-06-16 (בצרפתית)
  52. ^ טורקיה החלה את המתקפה בסוריה, מתוך אתר הניו יורק טיימס, 9 באוקטובר 2019
  53. ^ 53.0 53.1 ד&;ר ירון פרידמן, שטחים ופליטים תמורת שלום – הגרסה הטורקית, באתר "זמן ישראל", 25 באוגוסט 2022
  54. ^ 54.0 54.1 הידיעות, סוכנויות (2024-12-02). ""מאזן הכוחות בסוריה השתנה". המתקפה נגד אסד היא ההזדמנות הגדולה של ארדואן". Ynet. נבדק ב-2024-12-03.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40082720יחסי טורקיה–סוריה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_טורקיה–סוריה&oldid=2746143"