יחסי אירלנד–טורקיה
| יחסי אירלנד–טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אירלנד | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 70,273 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 5,277,178 | 87,562,450 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 545,629 | 1,108,022 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 103,394 | 12,654 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי אירלנד–טורקיה הם יחסי החוץ בין אירלנד לטורקיה.
סקירה כללית
האירוע הידוע הראשון ביחסי טורקיה–אירלנד הוא שחרור ספינת סוחר אירית שנלכדה על ידי שודדי ים בעת שיט בים התיכון על ידי הצי העות'מאני במאה ה-16.
אירלנד חוותה את הרעב הגדול בין השנים 1845–1851, וכתוצאה מכך אבדו חייהם של כמיליון מהאוכלוסייה האירית וגרמה למיליון נוסף להגר מעבר לים. במהלך הרעב, הסולטן העות'מאני אבדילמג'יט הראשון סיפק 1,000 לירות של סיוע כספי לאירלנד.
יתר על כן, האימפריה העות'מאנית שלחה לאי ספינות שהביאו תבואה ומזון. אמונה רווחת בקרב העם האירי היא כי, הספינות העות'מאניות שהגיעו מאיסטנבול לא הורשו להיכנס לנמל דבלין, ולכן נאלצו לפרוק את מטענן בחשאי בנמל דרוהדה, עיירה 70 ק”מ צפונית לדבלין. לזכר העזרה, נחשף לוח ב-2 במאי 1995 בבניין ששימש בית העירייה של התקופה, לרגל חגיגות 800 שנה לעיר ההיסטורית דרוהדה בהנצחה ובזכר השנה לציון 150 שנה לרעב הגדול.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נלחמה דיוויזיה אירית בפיקוד בריטי במהלך המערכה בגליפולי, שם קיפחו את חייהם כ-4,000 חיילים אירים.
הייצוג הדיפלומטי הראשון של טורקיה שהוסמך לאירלנד החל לפעול ב-11 בדצמבר 1972 באמצעות משרד שהוצמד לשגרירות טורקיה בפריז, צרפת. בהמשך נפתחה שגרירות טורקיה בדבלין ב-10 בדצמבר 1973, ואילו שגרירות אירלנד באנקרה נפתחה בשנת 1998. היחסים הבילטרליים צברו תאוצה יחסית בשנות ה-90, אז אירלנד נפתחה בפני העולם והשיגה פיתוח כלכלי מאסיבי[1].
שנת 2010 התגלתה כשנה ראויה לציון ביחסים הדו-צדדיים בין המדינות. שר החוץ אהמט דבוטולו ערך ביקור רשמי באירלנד בתאריכים 10–11 במרץ 2010. ביקורו של השר דבוטולו ואחריו ביקורו הרשמי של הנשיאה מארי מקאליס בטורקיה ב-22–26 במרץ 2010, כולל איסטנבול וצ'נקלה (דרדנלים), יחד עם אנקרה, שהיה הביקור הרשמי הראשון של נשיא אירלנד בטורקיה. ביקורו הרשמי של השר לענייני האיחוד האירופי Egemen Bağış באירלנד בין 16 ל-18 בנובמבר 2010 הגדיל עוד יותר את המומנטום שהושג ביחסים דו צדדיים. יתרה מזאת, שר המדינה לסחר ופיתוח, ג'ו קסטלו, ביקר בטורקיה יחד עם משלחת עסקית בתאריכים 27–29 במרץ 2012, ושר המדינה לענייני האיחוד האירופי לוסינדה קרייטון ביקר בטורקיה בתאריכים 9–10 ביולי 2012. ממשלת אירלנד מביעה תמיכה בהצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי[1].
יותר מ-1,800 אזרחים טורקים, מתוכם 213 בעלי אזרחות כפולה, גרים באירלנד[1].
יחסי סחר
בשנת 2011 הסתכם היקף הסחר הדו-צדדי הטורקי-אירי ב-1,19 מיליארד דולר עם עודף אירי של 485 מיליון דולר. בסוף מרץ 2012, 289 חברות עם הון אירי היו פעילות בטורקיה. ההשקעה הישירה של אירלנד בטורקיה הגיעה ל-337 מיליון דולר בשנת 2011[1].
תיירות
118,620 תיירים אירים ביקרו בטורקיה בשנת 2011[1].
נציגויות דיפלומטיות
- אירלנד מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה ו-2 קונסוליות באנטליה ואיזמיר.
- טורקיה מחזיקה באירלנד שגרירות בדבלין[2].
קישורים חיצוניים
- יחסי אירלנד–טורקיה, באתר משרד החוץ הטורקי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 יחסי אירלנד–טורקיה באתר משרד החוץ הטורקי
- ^ אתר על יחסי מדינות
28841922יחסי אירלנד–טורקיה