יחסי הודו–סוריה
| יחסי הודו–סוריה | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | סוריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 187,437 |
| אוכלוסייה | |
| 1,456,341,691 | 25,065,658 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,549,919 | 8,980 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,438 | 358 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה |
יחסי הודו–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים בין הודו לסוריה, אשר החלו כבר בימי קדם. שתי המדינות שכנו על דרך המשי שבאמצעותה התנהלו חילופי תרבויות במשך מאות שנים.
היסטוריה
הדחף להמשיך ביחסים עם העולם המוסלמי בכלל, והעולם הערבי בפרט, התחזק לאור חלוקת הודו על רקע דתי. מחיצות דתיות בצד. אותה נקודת מבט הביאה תמיכה בעניין הפלסטיני. בנוסף, הודו נקטה מדיניות פרו-ערבית בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי במטרה לנטרל את ההשפעה הפקיסטנית באזור וכן להבטיח גישה למשאבי נפט במערב אסיה.[1]
לאומיות משותפת ואוריינטציה חילונית, חברות ב-NAM ותפיסות דומות בנושאים רבים חיזקו עוד יותר את הקשר בין שתי המדינות. הודו תמכה ב"זכותה הלגיטימית של סוריה להחזיר את רמת הגולן הכבושה". מאידך, סוריה הכירה כי קשמיר הוא נושא דו-צדדי וכן סיפקה תמיכה כללית בחששות הודו ואף במועמדות בפורומים בינלאומיים שונים.[2]
פיתוח יחסים
מעבר לקשרים מסחריים, גיש גם חילופי מקצועות בין המדינות. בנוסף לאוכלוסיית סטודנטים סורית גדולה בהודו, בכל שנה מוצעות חמש מלגות במסגרת תוכנית CEP לסטודנטים סורים לצורך לימודים גבוהים בהודו, וכן 14 מלגות לחוקרים סורים במסגרת תוכנית מלגות התרבות הכללית (GCSS). סוריה מציעה גם חמש מלגות לסטודנטים הודים ללימוד שפה וספרות ערבית.[2] שתי המדינות חתמו גם על הסכמים לשתף פעולה בחינוך מדעי וטכני.[3]
בשנת 2007 קרא אסד להודו לקחת חלק פעיל יותר בתהליך השלום במזרח התיכון. גם שר החוץ הסורי אמר הערה דומה ואמר: "הודו חייבת למלא את תפקידה בזירה הבינלאומית. המצב במזרח התיכון משפיע ישירות על הודו. אינטרס של הודו לראות פתרון של הסכסוך הערבי-ישראלי. הודו צריכה להשקיע בקשריה עם ארצות הבחירות כדי לשכנע את הממשל האמריקני כי היציבות במזרח התיכון היא האינטרס של ארצות הברית וישראל. על הודו לשכנע גם מדינות תנועה אחרות שאינן מתואמות לתמוך בתהליך השלום במזרח התיכון והקמת מדינה פלסטינית. הודו יכולה לעשות הרבה בתחום הזה. כל עוד הודו תמשיך במדיניות החוץ העצמאית שלה, היחסים בין הודו לסוריה יגדלו ליתרון הדדי."[4] ב-2008 קראה נשיאת הודו אז פרטיבה פטיל לשתי המדינות לחזק את היחסים עם הגברת הסחר ולעודד קשרים בין אנשים. בזמן שאירחה את נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, אמרה כי "הקשרים האזרחיים וההיסטוריים שלנו ידועים ומתועדים היטב. אנו מצפים להגברת היחסים שלנו עם סוריה כפי שאנו מאמינים כי הקשרים ההיסטוריים שלנו חשובים לא פחות לעמינו כפי שנראו במאמצים המשותפים שלנו בנתיב של מודרניזציה."[5] בשנת 2010, בביקור שלה בסוריה קראה פטיל לישראל להחזיר את רמת הגולן: "הודו תמכה בעקביות בכל העניין הערבי בלבד. ברצוני לחזור על תמיכתנו החזקה בזכותה הלגיטימית של סוריה לרמת הגולן ובחזרתה המוקדמת והמלאה לסוריה." נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ערך מסיבת עיתונאים עם פטיל, שם הטיל על ישראל את שיבוש השלום ואמר: "הבענו את תקוותנו שיחסי סוריה–הודו יחד עם מאמצים בינלאומיים יסייעו לשים קץ לסבלות העם הפלסטיני, החסום על ידי חומת אפרטהייד."[6][7]
מסחר
משרד החוץ ההודי תיאר את היחסים הכלכליים של שתי המדינות הם בעלי "סיכויים מבריקים וטומנים בחובם פוטנציאל גדול".[8]
לפני מלחמת האזרחים בסוריה, הייצוא ההודי לסוריה כלל בעיקר בדים וחוטים מעשה ידי אדם (21%), מכונות וציוד תחבורה (20%), תרופות וכימיקלים (8%), ייצור מתכות (6%), יוטה ומוצרי יוטה (4%). הייבוא שלה כלל פוספטים סלעיים, קטניות, תבלינים, כותנה גולמית וצמר גולמי, אולם ניתן היה לראות יותר ייצוא של פריטים מסורתיים כמו מוצרי יוטה / יוטה, אורז שאינו בסמטי, תה, קפה ומוצרים חקלאיים אחרים.[9]
בעשור הראשון של המאה ה-21 הודו וסוריה הודיעו גם על תחומים בעלי תועלת הדדית כדי למקד בהם יותר תשומת לב: פוספטים, מלט, תחום החשמל, טכנולוגיית המידע, החינוך והתעשיות החקלאיות היו אזורים כאלה. הודו גם הביעה עניין בהרחבת ההתקשרויות התעשייתיות שלה בצורה של השקעות ומיזמים משותפים.[10] בשנת 2009 חתמו שר הנפט ההודי מורלי דאורה ושר הנפט והמשאבים הסורי סופיאן אל-עלא על הסכם בכנס פטרוטק הודו 2009, שסללו את הדרך ל-"ONGC Videsh", הזרוע הזרה של תאגיד הנפט והגז הטבעי לנפט וגז טבעי בסוריה.[11] עד אז רוב ההשקעות ההודיות בסוריה היו בקנה מידה קטן. בשנת 2006 קיבלה סוריה השקעות מהודו בהיקף של 84 מיליון דולר בסך כולל של 800 מיליון דולר. הודו הייתה, אם כן, המשקיעה השלישית בגובהה (מאחורי ההובלה האיראנית) במדינה והקדימה את גרמניה עם 24 מיליון דולר (בעוד שהאיחוד האירופי בכללותו הכניס 155 מיליון דולר).[12] באותה תקופה מאזן הסחר היה לטובת הודו, אם כי שיערו שהדבר עשוי להשתנות עם חוזי הנפט והגז החדשים. חברות הודיות רבות קיבלו גם חוזים חשובים מסוריה. KEC (I) Ltd השלימה חוזה של כ-48 מיליון דולר לבניית מגדלי הולכה / רשת חשמל ירדן–סוריה. BEML היא ספקית קבועה של ציוד העברת אדמה לסוריה וסיכמה הזמנה של כ-6 מיליון דולר. IRCON קיבלה הזמנה של כ-9 מיליון דולר לתחנות משנה חשמליות. ABB (הודו) זכתה בחוזה של כ-51.5 מיליון דולר לאספקת תשע תחנות כוח. לקונסורציום בראשות ONGC Videsh הוענק חוזה חיפושים (בלוק 24, שעשוי להיות עשיר בנפט). התאחדות יצרני החשמל והאלקטרוניקה ההודית תמורת חוזים בשווי של 40 מיליון דולר.
יחסי תרבות
הנוכחות הנוצרית הראשונה בהודו הייתה של כנסיית המזרח. השפה הסורית העתיקה בקרב הנוצרים הסורים מקראלה הובאה לקרלה גם על ידי תומאס הקדוש במאה ה-1 לספירה. גם כיום השפה ממשיכה להילמד במכללות ובאוניברסיטאות בקרלה.[2]
ביקורים דו-צדדיים
ב-14 ביולי 1957 ביקר בדמשק ראש ממשלת הודו הראשון ג'ווהרלל נהרו בדרכו לארצות הברית. במהלך הביקור נקרא לכבודו רחוב ראשי (בו נמצאת כיום כיכר אומיה) במטרה "להנציח את יחסי סוריה והודו".[13]
שר המדינה ההודי למידע ושידור, ארון ג'ייטלי, ביקר בסוריה בינואר 2000. שר בכיר, מורלי מנוהר ג'ושי השתתף בטקסי ההלוויה של הנשיא לשעבר חאפז אל-אסד ביוני 2000. שר המדינה למדע וטכנולוגיה, BS Rawat ביקר בסוריה בנובמבר 2000. יסוואנט סינג ביקר גם בסוריה בינואר / פברואר 2001 וישוואנט סינה ביקר בסוריה באוגוסט 2003. סגן ראש הממשלה ושר החוץ הסורי פארוק א-שרע ביקר בהודו באוגוסט 2002. ראש ממשלת הודו אטאל ביהארי ואג'פאיי נסע עם משלחת הכוללת את שר העניינים החיצוניים שלו, היועץ לביטחון לאומי ובכירים לביקור רשמי בן 3 ימים בסוריה, שהיה הביקור הראשון של ראש ממשלת הודו לאחר 15 שנים. בטיול חנכו ואג'פאיי ואסד במשותף את המרכז הביולוגי הלאומי הסורי, שהוקם בסיוע הודי, שם הודיע ואג'פאיי על מענק מיוחד של מיליון דולר למרכז. שתי המדינות החליטו גם להקים ועדה משותפת לפחמימנים. ואג'פאיי הודיעה גם על מסגרת אשראי בסך 25 מיליון דולר לפיתוח סחר דו-צדדי. מצדם, סוריה תמכה גם בהחלטה של סוגיות הודו-פקיסטן באופן דו-צדדי באמצעות דיאלוג שהתבסס על הסכם סימלה (1972) והצהרת לאהור (1999), ואילו וויג'פיי חזר על "התמיכה העקרונית של הודו בעניין הפלסטיני והסורי ובגיטימי. זכויות ושאיפות במסגרת החלטות האו"ם וכן עקרון 'ארץ לשלום'."[2] מאוחר יותר ביקר בהודו שר החוץ הסורי ואחריו כעבור שנה הנשיא אל-אסד. אחרי שבשאר אל-אסד הפך לנשיא ביולי 2000, משלחת השרים הראשונה שלו שנסעה לחו"ל הייתה להודו, בראשות ראש הממשלה הסגן לענייני כלכלה כללה את השרים של תכנון, תעשייה, מדע וטכנולוגיה וחינוך גבוה.
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "India - Middle East". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2005-07-18. נבדק ב-2009-07-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ MENAFN. "Business & Financial - International News, Currencies & Economic Indicators". אורכב מ-המקור ב-2012-03-06. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Syria backs bigger role for India in Middle East peace - News - Webindia123.com". webindia123. 15 באוגוסט 2007. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India, Syria should intensify ties: Patil". The Indian. 18 ביוני 2008. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ JPOST.COM STAFF (2010-11-27). "India's president supports Syria's claim on Golan Heights". THE JERUSALEM POST. נבדק ב-9 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Haaretz Service (27 בנובמבר 2010). "Indian president backs Syria's claim on the Golan Heights". HAARETZ. נבדק ב-9 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-03-13. נבדק ב-2016-09-09.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-01-09. נבדק ב-2009-07-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India for expanding industrial relations with Syria - Express India". אורכב מ-המקור ב-2009-09-06. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India, Syria sign oil exploration pact". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India, Syria bilateral relations: stepping on the gas". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fw-Magazine.com". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אתר על יחסי מדינות
33339852יחסי הודו–סוריה