יחסי טורקיה – ניו זילנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי טורקיהניו זילנד
טורקיהטורקיה ניו זילנדניו זילנד
טורקיה ניו זילנד
שטחקילומטר רבוע)
783,562 268,838
אוכלוסייה
87,562,450 5,229,820
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,108,022 253,466
תמ"ג לנפש (בדולרים)
12,654 48,465
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית למחצה
דמוקרטיה פרלמנטרית למחצה
שגרירים
ג'ונתן אנדרו קר

יחסי טורקיה-ניו זילנד הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה הטורקית לבין ניו זילנד. על פי משרד החוץ הטורקי היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות חמים וידידותיים. קהילה של כ-1,500 טורקים קיימת בניו זילנד.[1]

היסטוריה

מלחמת העולם הראשונה

מפת קרב עיון קרא

במהלך מלחמת העולם הראשונה שלחו אנזא"ק כוחות צבאיים שונים לחזיתות שונות. כוחות ארצות הברית התמקדו בעיקרם בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה ובמלחמה נגד בולגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה הגרמנית. לעומתה, הכוחות האחרים באנזא"ק, אוסטרליה וניו זילנד, הגיעו למצרים והשתלבו בחיל המשלוח המצרי, שנלחם בעיקר בארץ ישראל ופלסטין נגד האימפריה העות'מאנית, טורקיה של היום. לעומת אוסטרליה, שזכורים כמה קרבות הרואיים שלה נגד העות'מאנים, ניו זילנד נלחמה באופן עצמאי נגד העות'מאנים פעם אחת בלבד, בקרב עיון קרא.

קרב עיון קרא

אנדרטה לקרב עיון קרא בתיכון בן-גוריון

בבוקרו של ה-14 בנובמבר 1917 חצתה דיוויזיית אנזא"ק את נחל שורק ממערב למזרח, התמקמה באזור הכפר אל-קוביבה. מפקדת הדיוויזיה הוצבה בנקודת תצפית בקבר שייח הנמצא כיום בחלקו הצפוני של כפר גבירול, ממנו הייתה תצפית על כל הסביבה הקרובה, כולל תצפית על המושבות העבריות שבאזור. משימת פריצת הקו הטורקי, שהיה מצפון למקום ההערכות של דיוויזיית אנזא"ק, הוטלה על בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (New Zealand Mounted Rifles brigade). בשעות הבוקר המאוחרות נעה החטיבה הרכובה בכיוון צפון-צפון-מערב, על פני המישור הנמצא מדרום לעיינות של היום. הם נערכו מדרום לוואדי חנין (בין עיינות לבית עובד), על רכס נמוך, ומיקמו שם את סוללת הארטילריה שלהם ואת מפקדת החטיבה. הקו הטורקי הראשון נמצא כקילומטר אחד צפונה, על גדתו הצפונית של ואדי חנין, באזור בית עובד של היום.

למפקדים הניו זילנדים נראתה התקפה חזיתית על העמדות העות'מאניות כמסוכנת מדי והם החליטו על התקפה משולבת שבה הרגימנט של אוקלנד, (AMR) יאגף משמאל (מערב), הרגימנט של קנטרברי (CMR) יאגף מימין והרגימנט של וולינגטון (WMR) יתקוף את העמדות בהסתערות חזיתית בחיפוי ארטילרי. ההתקפה החלה ב-11 בבוקר ונעצרה כאשר רובאי קנטרברי, שניסו לבצע איגוף דרך הפרדסים של נס ציונה, נתקלו באש חזקה ויעילה. הפיקוד הניו זילנדי שם לב כי הטורקים נוקטים טקטיקה הגנתית בלבד והמשיך בהתקפה כאשר קידם את הגדוד האוקלנדי לעומק האגף המערבי. בעת ששני האגפים הניו זילנדים חיפו באש מכונות ירייה ובארטילריה, ביצע הגדוד הוולינגטוני הסתערות רגלית על קו העמדות הראשון של הטורקים. ההתקפה הצליחה והעמדות נתפסו וקני מכונות היריה הטורקיות שנתפסו, הופנו עתה צפונה לכיוון קו העמדות הטורקי הבא. נראה כי הכוח המתגונן היה בנחיתות מספרית מול הכוח התוקף, וגם סבל מהעדר רוח קרב, ולפחות בשלבים הראשונים של הלחימה, למרות עליונות עמדות הכוח המגן, לא נתקלו הכוחות התוקפים בהתנגדות חזקה.

הרגימנט של אוקלנד שהיה באגף המערבי קיבל פקודה לכבוש שורה של גבעות שהיו באגף הצפון מערבי (במיקומו העכשווי של מושב גן שורק). למרות היותם בשטח נחות הצליחו הניו זילנדים לכבוש את שורת הגבעות על ידי הסתערות חזיתית על גבעה אחת ואז, הסתערות רגלית נוספת על הגבעה הבאה תוך שימוש בחיפוי מהגבעה שנכבשה זה עתה. בעזרת תמרונים אלו נמנעו הניו זילנדים מהשגרה אליה נכנסו רבים מקרבות מלחמת העולם הראשונה, של הסתערויות רגליות לאורך חזית רחבה שהביאו פעמים רבות למצב שבו כל צד נאחז בעמדותיו ללא יכולת להשיג הישגים קרקעיים ובמקביל, ספיגת אבידות קשות.

הרגימנט של אוקלנד המשיך וניסה לכבוש עמדות נוספות הנמצאות מצפון לעמדות אותן כבש, אך נתקל באש חזקה של כוח טורקי שהועבר מהאגף המזרחי של הקרב אל האגף המערבי. מפקד הגדוד, הקולונל מק'קרול, זיהה את המצב כקריטי וככזה אשר עלול לגרור תסבוכת לכוחותיו והחיש גם כוחות עזר, שלא היו אמורים להלחם, אל קו האש, עד אשר הגיעה פלוגת התגבורת. בעת שהגיעה פלוגת התגבורת לקו האש, הפכה כבר האש הטורקית להתקפת נגד סדורה כנגד העמדות שנתפסו על ידי הרגימנטים של וולינגטון ושל אוקלנד תוך חיפוי של מכונות ירייה מעמדות שולטות וחיפוי ארטילרי שקיבל הכוח הטורקי מסוללת תותחים שמוקמה בפרדסי ראשון לציון. כיוון המתקפה הטורקית היה לדרום מערב והיא כוונה אל התפר שבין שני הגדודים הניו זילנדים. אלא שהטורקים לא היו מודעים לכך שבעת שהתחילה ההתקפה שלהם, הצליח כוח של הגדוד הוולינגטוני לכבוש עמדה חשובה נוספת על הרכס אותו תקף וכך, נכנסו החיילים הטורקים לאזור נמוך שנשלט על ידי מספר עמדות שנכבשו על ידי הניו זילנדים וספגו אש כבדה של מכונות ירייה. בין 14:30 ובין 16:00 התפתח קרב עז בין שני הגדודים הניו זילנדים ובין כ-1,000 עד 1,500 חיילים טורקים על הרכס אותו כבש קודם לכן הרגימנט של אוקלנד. הניו זילנדים השכילו לתגבר את כוחם בקו האש על ידי שינוע מהיר של חייליהם כשהם רכובים על סוסים, אולם בקו האש עצמו, נערכו קרבות מטווחים קצרים בין החיילים הרגלים של כל צד. כל כוח קטן שהצליח להשתלט על קו הרכס, שלט למעשה באש שטוחת מסלול על שני צידי הרכס.

נקודת ההכרעה של הקרב הייתה עם הגעת פלוגת תגבורת ניו זילנדית, בפיקודו של קפטן האריק מהגדוד הוולינגטוני. פלוגה זו הייתה ממוקמת ברכס הראשון אותו כבשו הוולינגטונים ושתי מחלקות שלה נעו רכובות על גבי סוסים באיגוף מערבי ארוך. תחילה נעו לאורך ציר כביש יפו-עזה, כשהם מוסתרים על ידי הרכס אותו כבשו, אולם לאחר מכן, הם רכבו בשטח נשלט באש טורקית. הם ירדו מסוסיהם כ-200 מטרים מהעמדה הטורקית החזקה והשלטת שכונתה "the red Knoll" והסתערו עליה רגלית. לאחר קרב כידונים קשה, בו נהרג גם קפטן האריק, הצליח הכוח הניו זילנדי לכבוש את העמדה הטורקית והחל לירות ממנה, בעזרת המקלע הטורקי, לעבר הכוח הטורקי. באותה עת, נמשכה עדיין התקפת הנגד הטורקית בחלק הצפוני של הרכס, אולם, אש המקלע הטורקי שכבר לא איימה על הכוח הניו זילנדי הצפוני, איפשרה לרגימנט של אוקלנד להדוף את ההתקפה הטורקית. בכך למעשה, נסתיים הקרב. הכוח הטורקי נמצא בשטח נחות והחל בנסיגה לכיוון צפון מזרח. קולונל מק'קרול, מפקד גדוד אוקלנד, נפצע בעת שנתן פקודה לכוחותיו לרדוף אחרי הטורקים הנסוגים, אך חייליו היו תשושים וחסרי תחמושת ולמעשה לא בוצעה רדיפה ממשית.

הקרב הונצח באמצעות מספר אנדרטאות בערים: ראשון לציון ונס ציונה, החדשה שבהם הוקמה בדיוק ביום המאה לקרב, 14 בנובמבר 2017 ונחנכה בנוכחות שגריר ניו זילנד בטורקיה, ג'ונתן אנדרו קר.[2][3][4]

נציגויות

  • ניו זילנד מיוצגת בטורקיה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה באנקרה, בירת המדינה.[5] השגרירות נפתחה בינואר 1993.[6] ניו זילנד מיוצגת בטורקיה גם בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה באיסטנבול.[7]
  • טורקיה מיוצגת בניו זילנד בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה בוולינגטון, בירת המדינה.[8][6]

ביקורים מדרג גבוה

ראשי מדינה

מטורקיה לניו זילנד

תאריך הביקור שם המבקר
אוגוסט 1991 נשיא טורקיה טורגוט אזאל

מניו זילנד לטורקיה

תאריך הביקור שם המבקר
אפריל 1990 המושל הכללי של ניו זילנד סר פול ריבס
21 באפריל - 28 באפריל 1998 המושל הכללי של ניו זילנד סר מייקל הרדי בויס
28 באפריל - 1 במאי 2009 המושלת הכללית של ניו זילנד דיים סילביה קרטרייט
אפריל 2009 המושל הכללי של ניו זילנד סר אננד סטיאננד

חברי ממשלה

מטורקיה לניו זילנד

תאריך הביקור שם המבקר
1985 שר החוץ הטורקי ואליט מליח הלפוגו
27 בפברואר - 2 במרץ 1994 שר החוץ הטורקי היקמט סטין

מניו זילנד לטורקיה

תאריך הביקור שם המבקר
12 בספטמבר-15 בספטמבר 1992 שר החוץ של ניו זילנד דון מקינון
16 באפריל - 19 באפריל 1995 שר החוץ של ניו זילנד צ'ארלס דונלד מקינון
23 באפריל - 25 באפריל 2001 שר החוץ של ניו זילנד פיל גוף
אפריל 2007 ואפריל 2009 שר החוץ של ניו זילנד וינסטון פטרס

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24599399יחסי טורקיה – ניו זילנד