יחסי אלבניה–טורקיה
| יחסי אלבניה–טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אלבניה | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 28,748 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 2,783,255 | 87,562,450 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 22,978 | 1,108,022 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,256 | 12,654 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי אלבניה–טורקיה הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של אלבניה והרפובליקה הטורקית.
סקירה כללית
בשנת 1479 כבשה האימפריה העות'מאנית את שטחי אלבניה, ובעקבות הכיבוש התאסלמו רוב האלבנים. במהלך המאה ה-19 התנהלה האימפריה העות'מאנית בסלחנות כלפי האלבנים ואפשרה להם ליהנות מזכויות שלא היו לעמים אחרים ברחבי האימפריה. בתחילת המאה ה-20 ביקשו האלבנים להתנתק כמעט לגמרי מהאימפריה והעות'מאנים סירבו להעניק להם זכויות מיוחדות מעבר למה שכבר השיגו[1]. בעקבות זאת מרדו האלבנים בשנת 1909 ושוב בשנת 1910[2][3]. ביוני 1911 הקימו האלבנים ממשלה זמנית[4]. באוקטובר 1912, במסגרת מלחמת הבלקן הראשונה שבה מדינות הבלקן ביקשו להשתלט על רומליה, השטחים של האימפריה העות'מאנית באירופה, פלשה סרביה לאלבניה וכבשה את כל צפון אלבניה ובהמשך גם חלקים ממרכזה[5]. ב-29 בנובמבר 1912 כבשה סרביה את דורס והכריזה על אזורי אלבניה שכבשה כמחוז בממלכת סרביה. במקביל, מונטנגרו הטילה מצור על שקודרה שנכבשה באפריל 1913. יוון מצידה, כבשה שטחים בדרום אלבניה לעצמה[6][7] ואף הטילה מצור על ולורה החל מדצמבר 1912.
ב-28 בנובמבר 1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, הכריזו האלבנים על עצמאותם ועל נייטרליות במלחמה בין העות'מאנים ומדינות הבלקן[8]. אולם לאור כיבוש חלקים נרחבים מאלבניה, נלחמו האלבנים בפעילות גרילה לצד העות'מאנים במטרה לשחרר את ארצם. בלחץ המעצמות אוסטריה ואיטליה שדרשו שאלבניה תהיה עצמאית וגדולה כמנע בפני השאיפות הסרביות להשתלט עליה, נקבע בהסכם לונדון שאלבניה תהיה עצמאית וכך סרביה ומונטנגרו נאלצו לסגת משטחיה.
היחסים בין המדינות כוננו באופן רשמי בשנות ה-20 של המאה ה-20. היחסים בין אלבניה לטורקיה ידידותיים באופן מסורתי בגלל גורמים תרבותיים והיסטוריים. שתי המדינות עם אוכלוסייה מוסלמית בעיקר, והן חברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, בנאט"ו ובאיחוד מדינות הים התיכון. לטורקיה יש גם מעמד של מדינה מועמדת לאיחוד האירופי, שבו אלבניה היא מועמדת פוטנציאלית. בטורקיה חיים כ-1.3 מיליון אזרחים ממוצא אלבני שלא איבדו קשרים תרבותיים עם אלבניה. יש גם מיעוט טורקי חזק בקוסובו.
היחסים בין המדינות
אלבנים רבים, שהתאסלמו במהלך האימפריה העות'מאנית, שירתו את הסולטנים הטורקים. אלבניה הייתה המדינה האחרונה בבלקן שהכריזה על עצמאות מהאימפריה העות'מאנית ב-28 בנובמבר 1912. טורקיה הייתה מהראשונות שהכירו בעצמאותה של אלבניה. החל מ-2 בפברואר 2010 אזרחי שתי המדינות יכולות לשהות בשטחן עד 90 יום ללא ויזה.
בנובמבר 2012, הדרדרו היחסים בין המדינות לאחר שאלבניה נמנעה מהצבעה של האו"ם כדי להעניק לרשות הפלסטינית מעמד של מדינה בארגון. ראש ממשלת טורקיה ניסה לשכנע ללא הצלחה את ממשלת אלבניה להצביע בעד. ארדואן אמר לכתבים שהוא התקשר באופן אישי לנשיא סאלי ברישה ודיבר איתו, מה שהשפיע על עמדתה של אלבניה, שבמקום להצביע נגד, נמנעה.
נציגויות דיפלומטיות
- אלבניה מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה וקונסוליות באדנה, אדאפזארי, אנטליה, בנדירמה, בורסה, צ'נקלה, אדירנה, איסטנבול, איזמיט, מרסין וטקירדא.
- טורקיה מחזיקה באלבניה שגרירות בטירנה וקונסוליה כללית בדורס[9].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שאלת אלבניה, הצבי, 11 ביולי 1909
- ^ הבלבולים באלבניה, החרות, 22 באפריל 1910
- ^ אלבניה נכנעת, החרות, 29 ביוני 1910
- ^ הממשלה הזמנית באלבניה, הצפירה, 8 ביוני 1911
- ^ The Balkan Wars 1912-1913: Prelude to the First World War, page 85
- ^ גורלה של אלבניה, מוריה, 22 בנובמבר 1912
- ^ The Balkan Wars 1912-1913: Prelude to the First World War, pages 73-74
- ^ על שחרור אלבניה, החרות, 3 בדצמבר 1912
- ^ אתר על יחסי מדינות
28816084יחסי אלבניה–טורקיה