יחסי גרמניה–הודו
| יחסי גרמניה–הודו | |
|---|---|
|
|
| |
| גרמניה | הודו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 3,287,263 |
| אוכלוסייה | |
| 84,391,141 | 1,455,280,125 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,456,081 | 3,549,919 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,803 | 2,439 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי גרמניה-הודו הם היחסים הבילטרליים שבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הרפובליקה של הודו.
בין שתי המדינות מתקיימים יחסים בילטרליים חזקים באופן מסורתי בשל שיתוף פעולה מסחרי, תרבותי וטכנולוגי.
היסטוריה
במלחמת העולם הראשונה, הייתה הודו תחת שלטון בריטי. כתוצאה מכך, הצבא הבריטי-ההודי הצטרך לתרום חיילים למאמץ המלחמתי של בעלות הברית, כולל בחזית המערבית. למעלה מ-9000 הודים נהרגו במלחמה. פעילים פרו-עצמאות, ביקשו מגרמניה סיוע למען חירותה של הודו. דבר שהביא למזימה הגרמנית-הודית במהלך מלחמת העולם הראשונה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, סובאדה צ׳נדרה בוס, פעיל בולטת לעצמאות הודו, עשה מאמץ נחוש על מנת להביא לעצמאות הודו מהממלכה המאוחדת, תוך כדי סיוע צבאי מכוחות הציר.
הלגיון ההודי, הוקם כדי לשמש ככוח שחרור עבור הודו והיה מורכב בעיקר משבויי מלחמה הודים הגולים באירופה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הודו לא דרשה פיצוי מגרמניה, אף על פי שכ-24,000 חיילים הודים נהרגו בקרבות נגד גרמניה הנאצית.[1]
הודו קיימה יחסים דיפלומטים עם גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית ותמכה באיחודם בשנת 1990.[2][3]
קשרים אסטרטגיים
היחסים בין גרמניה להודו מוגבלים עקב חוסר ההשפעה הגאו-פוליטית של גרמניה ביבשת אסיה.
הייבוא הגרמני מהודו על בשנת 2013 על כ-21.6 מיליארד דולר. הייבוא ההודי מגרמניה עמד בשנת 2014 על כ-14.33 מיליארד דולר.
גלובליזציה גאו-פוליטית
הודו וגרמניה מבקשות להיות חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, והן הצטרפו עם יפן וברזיל כדי לתאם את מאמציהן באמצעות ה-G4. בפסגת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בספטמבר 2015, דחו בעלות הוטו במועצת הביטחון את האפשרות להצטרפות הודו וגרמניה למועצת הביטחון מחשש לדילול כוחן.
שיתוף פעולה תרבותי וחינוכי
גרמניה תומכת בתוכניות חינוך ותרבות בהודו.
שתי המדינות הקימו את מרכז המדע והטכנולוגיה ההודי-גרמני בניו דלהי במטרה לקדם מחקר ופיתוח משותף בתחומי האנרגיה, הסביבה וטכנולוגיות הפחם והמים.
יחסים דיפלומטים
גרמניה מחזיקה בשגרירות בניו דלהי והודו מחזיקה בשגרירות בברלין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "The Ups and Downs of Indo-German Relations". Deutsche Welle. 26 בינואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pallavi Sharma (2007-10-31). "Indo-German relations". Newstrack India. נבדק ב-2008-10-08.
- ^ "The Ups and Downs of Indo-German Relations". 26 ינו' 2010.
{{cite news}}: (עזרה)
24498219יחסי גרמניה-הודו