יחסי הודו – הרפובליקה של קונגו
| יחסי הודו – הרפובליקה של קונגו | |
|---|---|
|
|
| הודו | הרפובליקה של קונגו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 342,000 |
| אוכלוסייה | |
| 1,455,280,125 | 6,383,607 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,549,919 | 15,321 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,439 | 2,400 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה |
יחסי הודו–הרפובליקה של קונגו הם היחסים הבינלאומיים בין הודו לקונגו. קונגו מחזיקה שגרירות בניו דלהי.[1] הודו פתחה שגרירות בברזוויל בנובמבר 2019.[2] [3]
היסטוריה
הודו וקונגו חתמו על פרוטוקול על התייעצויות משרד החוץ ב-17 במרץ 2010, והתייעצויות ראשונות נערכו בברזוויל ב-21 בינואר 2011. בין שתי המדינות התקיימו מספר ביקורים ברמת השרים.[4]
הודו וקונגו היו בין 19 המדינות הראשונות שהצטרפו לברית השמש הבינלאומית, שהוצעה על ידי ראש הממשלה נרנדרה מודי, ב-15 בנובמבר 2016. [5]
יחסי סחר
הודו הייתה המקור השלישי בגודלו לייבוא לקונגו בשנת 2015.[6] הסחר הדו-צדדי בין הודו לקונגו הסתכם ב-368.28 מיליון דולר בשנים 2015–2016, ירידה מ-618.41 מיליון דולר מהשנה שקדמה לה. הודו ייצאה לקונגו סחורות בשווי 166.64 מיליון דולר, וייבאה 201.64 מיליון דולר בשנים 2015–2016.[4] קונגו הייתה היצואנית האפריקאית הרביעית בגודלה להודו בשנת 2008. [7] הסחורות העיקריות שמייצאת הודו לקונגו הם אורז לא בסמטי, תה, משקאות חריפים ומשקאות, בדים, תרופות, מוצרי בשר, כלי בית מפלדה ואופניים. הסחורות העיקריות המיובאות על ידי הודו מקונגו הן עפרות מתכתיות, גרוטאות מתכת, כימיקלים אורגניים, פנינים, אבנים חצי יקרות, זרעי שמן ונפט.[4]
ביוני 2010, חתמה בהארטי איירטל על עסקה לרכישת פעילות הסלולר של זאין ב-15 מדינות באפריקה, כולל קונגו, תמורת 8.97 מיליארד דולר, ברכישה השנייה בגודלה בהודו בחו"ל אחרי העסקה של Tata Steel בשווי 13 מיליארד דולר בקניית קורוס ב-2007. Bharti Airtel השלים את הרכישה ב-8 ביוני 2010.[8] ב-5 בנובמבר 2013, איירטל התקשרה בהסכם לרכישת Warid Congo SA., החברה הבת של קונגו של קבוצת Warid, תמורת 70–80 מיליון דולר. העסקה הפכה את איירטל למפעילת הרשת הסלולרית הגדולה בקונגו עם 2.6 מיליון לקוחות בזמן הרכישה. [9] [10] אשוק ליילנד קיבל חוזה לאספקת 200 אוטובוסים לממשלת קונגו.[4]
קונגו הייתה "מדינת המוקד" בכנס CII-EXIM Bank ה-10 בנושא שותפות פרויקט הודו–אפריקה בניו דלהי במרץ 2014. שר התעשייה של קונגו איזידור מבואה השתתף באירוע ונשא דברים בפני הנציגים. Mvouba הצהיר כי הממשלה והתעשייה ההודית כבר השתתפו בפרויקטים של חשמול כפרי, תחבורה עירונית ובקרת איכות מזון, כמו גם במגזרים כמו מלט ותרופות בקונגו. הוא דחק בחברות הודיות "לשותפות לממשלת הרפובליקה של קונגו בהמרת היתרון היחסי של המדינה במגזרים שונים לחוזקות תחרותיות" ולעזור למדינה להפוך לכלכלה מתפתחת עד 2025. [11]
סיוע זר
ממשלת קונגו חתמה על הסכם קו אשראי (LOC) בשווי 70 מיליון דולר ב-19 בדצמבר 2011, למימון פרויקט חשמול כפרי. הודו הרחיבה LOC של 89.9 מיליון דולר ב-2014 לפיתוח מערכות תחבורה בברזוויל ו-Pointe Noire. הודו הרחיבה LOC נוסף בשווי 55 מיליון דולר באותה שנה עבור בניית מפעל צמנט מבוסס כבשן סיבובי בגודל 600 טפ"ד.[4]
הודו תרמה תרופות בשווי 200,000 דולר ב-2010 לקונגו, ו-500,000 דולר כסיוע הומניטרי וסיוע באסון לקורבנות הפיצוץ במחסן נשק בקונגו ב-4 במרץ 2012. הודו הטמיעה את פרויקט הרשת האלקטרונית הפאן אפריקאית בקונגו. במסגרת הפרויקט הוקמו בברזוויל צמתי קישוריות ל- Tele-education, Tele-medicine ו-VVIP. בפסגת הפורום השנייה של הודו אפריקה, הודו הציעה להקים פארק טכנולוגיה כפרית (RTP), מעבדה לבדיקת מזון (FTL), מרכז ייצור זרעים בהצטיינות הדגמה חקלאית (ASPDC), ומרכז להדרכה בשפה האנגלית (CELT) בקונגו. ממשלת קונגו הביעה עניין בכל המתקנים, מלבד הפארק הטכנולוגי הכפרי.[4]
אזרחי קונגו זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי והמועצה ההודית ליחסי תרבות . [12] כמה פקידים מקונגו קיבלו גם תוכניות הכשרה במסגרת ה-AIFS.[4]
הודים בקונגו
נכון לדצמבר 2016, כ-300 הודים מתגוררים בקונגו. הם עוסקים בעיקר במסחר ובמגזר השירותים.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Diplomatic Missions in India". Protocol Division, Ministry of External Affairs (באנגלית). נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Embassy of India, Brazzaville, Republic of Congo : India-Republic of Congo (ROC) Relations". www.eoibrazzaville.gov.in. נבדק ב-2021-08-25.
- ^ "Hony Consulates under Embassy of India, Kinshasa". Embassy of India, Kinshasa (באנגלית). נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 "India – Republic of Congo Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. 8 בדצמבר 2016. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ IANS (2016-11-17). "19 countries sign up for solar alliance". Business Standard India. נבדק ב-2017-04-14.
- ^ "Trade Profiles". World Trade Organization. נבדק ב-15 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Campbell, Keith (10 במאי 2013). "Economic relations between South Africa and India blossoming". Engineering News. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tripathy, Devidutta; Goma, Eman (8 ביוני 2010). "Bharti closes $9 billion Zain Africa deal". Reuters. Reuters. נבדק ב-7 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Reporter, B. S. (6 בנובמבר 2013). "Bharti Airtel to acquire Warid Group's Congo business". Business Standard India. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bharti Airtel to acquire Warid's Congo operations". Mint. 5 בנובמבר 2013. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Indian private sector can partner Republic of Congo economy'". India TV. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Africa Scholarships". Indian Council for Cultural Relations (באנגלית). נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
34592607יחסי הודו – הרפובליקה של קונגו