יחסי אריתריאה–הודו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אריתריאההודו
אריתריאהאריתריאה הודוהודו
אריתריאה הודו
שטחקילומטר רבוע)
117,600 3,287,263
אוכלוסייה
3,565,359 1,456,341,691
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,065 3,549,919
תמ"ג לנפש (בדולרים)
579 2,438
משטר
רפובליקה רפובליקה סוציאליסטית פדרלית

יחסי אריתריאה–הודו הם היחסים המדיניים, הדיפלומטיים, הכלכליים, הצבאיים והתרבותיים שבין מדינת אריתריאה לבין הרפובליקה של הודו. מאז הקמתה של אריתריאה בשנת 1993 מתקיימים יחסים חמים בין המדינות. אריתריאה מחזיקה בשגרירות בניו דלהי[1][2], והודו מחזיקה בשגרירות בח'רטום בירת סודאן המשמשת כשגרירות האריתראית והסודאנית[3], וגם מחזיקה קונסוליה בעיר אסמרה[4].

היסטוריה

יחסים קדומים

יחסי הסחר בין תת-היבשת ההודית לקרן אפריקה מתוארכים בערך למאה ה-1 לפני הספירה, אז התקיימה באריתריאה של ימינו קיסרות אקסום. מעט מאוחר יותר, מיקומה האסטרטגי של הקיסרות בקרן אפריקה עם גישה לים סוף, הפך אותו לחוליה חשובה בסחר שבין דרום הודו לאימפריה הרומית. במאה הראשונה לספירה, הסחר והייבוא מהודו לאירופה גבר ונתיבי הסחר התפתחו ככל שהביקוש לסחורות מדרום הודו באימפריה הרומית גדל. עקב כך, הקיסרות נהנתה משליטה במיצר באב אל-מנדב, הכניסה מהים הערבי לים סוף. בנוסף, כל העברה של משי, תבלינים, פלפל, זכוכית, פליז ונחושת מהודו, מצרים וחצי האי ערב עברו דרך אדוליס (אנ'), עיר הנמל המרכזית של הקיסרות. גם אקסום עצמה ייצאה הרבה שנהב עבור האימפריה הרומית, שכן משאב זה היה קיים בשפע בקרן אפריקה.

המאה ה-6 עד המאה ה-20

השגריר היווני-ביזנטי באקסום כתב באמצע המאה החמישית כי הוא צפה במו עיניו בעדר של 5000 פילים באזור. בתיעוד מהמאה השישית תואר כי שנהב רב יוצא מאקסום להודו, פרס וחבל הבלקן[5]. במאה התשיעית נפלה אימפרית אקסום על פי המסורת במרד יהודית המלכה. לאחר השלטון היהודי הקצר שלטה השושלת הסולומונית בכל האזור, והחזיקה בו עד לשנת 1974.

במשך כמה מאות שנים לא הועברו סחורות רבות דרך נמלי אריתריאה, אך מהמאה ה-17 שימש נמל מאסאווה בכדי להעביר סחורות נוספות מהודו הבריטית לאירופה וחידש את התקשורת בין תת-היבשת לקרן אפריקה[6]. בשנת 1941 נשלחה חטיבת חיל הרגלים של הדיוויזיה החמישית ההודית להילחם באזור אריתריאה, שם הם הבטיחו את הניצחון בקרב על הקרן נגד איטליה הפשיסטית כחלק מהמערכה בצפון אפריקה[7].

היסטוריה מודרנית

הודו הכירה רשמית באריתריאה זמן קצר לאחר הכרזת עצמאותה במאי 1993. לפני חתימת החוקה, שלחה ממשלת הודו ייעוץ לאריתריאה לגבי כתיבתה. שופט בית המשפט העליון של הודו, פ. א. בהאגווטי, אף העביר סדנה בנושא ניסוח חקיקה עבור חברי ממשלת אריתריאה בינואר 1995. מעט לאחר הקמת אריתריאה היא כבר ראתה בהודו בת ברית חשובה, והשתיים חתמו על הסכם שיתוף פעולה במחקר וחינוך חקלאי בדצמבר 2000 לקידום החקלאות באריתריאה. ביוני 2006 נחתם הסכם שיתוף פעולה נוסף של משרד החקלאות האריתראי והמרכז למחקר חקלאי ההודי לפיתוח הכלכלה החקלאית. הסכם על שיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה הלאומית ע"ש אינדירה גנדי לגורמים ממשלתיים אריתראים נחתם בשנת 2010[6]. השגריר האריתראי הראשון בהודו מונה בשנת 2003[8].

כאשר אריתריאה לא הייתה חברה קבועה באו"ם (בשנים 2011–2012) הייתה נציגות הודו באו"ם היו"ר של ועדת הסנקציות על אריתריאה-סומליה[9]. בעקבות כך, היחסים בין המדינות הורעו מעט.

בין שתי המדינות מעולם לא התקיימו ביקורים של ראש ממשלה או נשיא. כמה וכמה שרים אריתראים בכירים ביקרו בהודו[6]. חבר הממשלה ההודי הבכיר ביותר שביקר באריתריאה היה שר המדינה של הודו, ו. ק. סינג, שביקר באריתריאה בספטמבר 2015 ואף נפגש עם הנשיא איסאייס אפוורקי[10]. שר החוץ האריתראי אוסמן סאלח ביקר בהודו בתור נציג אריתריאה בפסגת הפורום השלישי של הודו-אפריקה (אנ') בניו דלהי באוקטובר 2015[11].

מסחר

בשנים 20142015 עמד שווי הסחר הכולל בין הודו לאריתריאה על כ-244.73 מיליון דולר, עלייה חדה של 21.30 מיליון דולר בשנה שעברה. שווי הייצוא של הודו לאריתריאה באותה שנה עמד על 14.06 מיליון דולר, וייבאה 230.68 מיליון דולר. לצד איטליה ואיחוד האמירויות, הודו היא אחת משלוש היצואניות הגדולות ביותר לאריתריאה. הסחורות העיקריות שמייצאת הודו לאריתריאה הן ציוד הנדסת חשמל, תרופות ומכשירים רפואיים, דוחנים, חוטי כותנה ובדים. הסחורות העיקריות שמייצאת אריתריאה להודו הן עור ועור סינתטי.

תמיכה ופיתוח

הודו העניקה לאריתריאה מגוון של ייעוצים ופיתוחים, כגון עזרה בניסוח חוקה, סיוע כלכלי לפיתוח חקלאות, חינוך ורפואה וסיוע במזון. הודו, בגלל הקרבה בין המדינות, היא יעד לאריתראים הרוצים להתקבל ללימודים גבוהים. הודו, אריתריאה וארגון המזון והחקלאות חתמו על הסכם משולש ברומא ב-1998, במסגרתו הודו שלחה 100 מומחים לחקלאות לאריתריאה בכדי לסייע בהגברת היעילות הייצור החקלאי, הדיג וחקלאות המים. הודו תרמה לאריתריאה 5,000 טון חיטה בשנת 2003, ולפני כן סיפקה לה 1,500 טון חיטה ו-200 טון סוכר בעקבות חוסר במזון באריתריאה.

הודו סיפקה קו אשראי בשווי 20 מיליון דולר (10 מיליון דולר לפרויקט חקלאות ו-10 מיליון דולר לפרויקט חינוך) עבור אריתריאה ביולי 2009. הודו חנכה את פרויקט הנט-וורק הפאן-אפריקני (אנ') שלה באריתריאה באוגוסט 2010. צוות טכני מומחה מטעם ארגוני MEA ו-(HMT(I ביקר באסמרה באוקטובר 2014, ותרם לסיום פרויקט בניית מרכז להכשרה עסקית בעיר. אזרחי אריתריאה זכאים למלגות למידה באוניברסיטאות בהודו כחלק מפרויקט הודי לפיתוח החינוך באריתריאה[12].

השוואה מדינית

מדינה אריתריאה הודו
דגל
קובץ:Flag of Eritrea (1993–1995).svg
סמל
שטח[13] 101,000 קמ"ר (106 בעולם) 2,973,190 קמ"ר (8 בעולם)
אוכלוסייה[14] 3,546,421 נפש (133 בעולם) 1,380,004,385 נפש (2 בעולם)
עיר בירה אסמרה ניו דלהי
העיר הגדולה ביותר אסמרה מומבאי
הקמה 29 במאי 1991אתיופיה) 15 באוגוסט 1947בריטניה)
ראש המדינה איסאייס אפוורקי, נשיא אריתריאה נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו
שפות תיגרינית, ערבית הינדי, אנגלית
דת נצרות (50%)

אסלאם (48%)[15]

הינדואיזם 79.8%

אסלאם 14.2%

נצרות 2.3%

סיקיזם 1.7%

בודהיזם 0.7%

ג'ייניזם 0.4%

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29821689יחסי אריתריאה–הודו