יחסי גרנדה–הודו
| יחסי גרנדה–הודו | |
|---|---|
|
|
| |
| גרנדה | הודו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 344 | 3,287,263 |
| אוכלוסייה | |
| 117,240 | 1,455,280,125 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,320 | 3,549,919 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 11,262 | 2,439 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי גרנדה–הודו הם היחסים הבינלאומיים הקיימים בין גרנדה להודו.
היסטוריה
היחסים בין גרנדה להודו מתוארכים לאמצע המאה ה-19 כאשר שתי המדינות היו מושבות בריטיות. ההודים הראשונים בגרנדה הגיעו למפרץ ארווין בפאריש סנט פטריק, גרנדה ב-1 במאי 1857 על סיפון "המידסטון". הספינה יצאה מכלכותה ב-27 בינואר 1857 כשעל סיפונה 375 עובדים הודים. 86 הודים מתו במהלך המסע ורק 289 הגיעו לגרנדה. כמה ספינות העבירו פועלים מהודו לגרנדה בעשורים הבאים. הספינה האחרונה שהובילה עובדים הודים הגיעה לאי בין 1881 ל-1885.[1] בסך הכל הובאו לגרנדה כמעט 3,206 הודים, למעט אלו שמתו במהלך ההפלגה. רק כ-15% מהם חזרו להודו, בעוד השאר נשארו במדינה גם לאחר שתקופת ההסכם שלהם הסתיימה ב-1890. הודים אלו הם המקור של הקהילה ההודו-גרנדית.[2] ראש ממשלת גרנדה, קית' מיטשל, ביקר בהודו ב-26–30 ביולי 2006 כדי לנהל פעילויות הכנה לקראת גביע העולם בקריקט 2007 באיי הודו המערבית. הוא נפגש עם ראש הממשלה מנמוהאן סינג ב-29 ביולי 2006.[3]
משלחת של המשרד ההודי לארגונים קטנים ובינוניים, והתאגיד הלאומי לתעשיות קטנות (NSIC) ביקרה בגרנדה בתחילת 2010 כדי לדון בהזדמנויות לשיתוף פעולה בתחום הארגונים הקטנים והבינוניים עם פקידי ממשל גרנדיים.[3]
יחסי סחר
הסחר הדו-צדדי בין גרנדה להודו מוגבל בגלל המרחק הגדול בין שתי המדינות והגודל הקטן של הכלכלה הגרנדית.[3] הסחר בין שתי המדינות הסתכם ב-1.87 מיליון דולר בשנים 2015–2016, רשמה צמיחה של 40% לעומת התקציב הקודם.[4] הסחורות העיקריות שמייצאת הודו לגרנדה הם מוצרים פרמצבטיים, תכשיטים, בגדים מוכנים, טקסטיל וריהוט לבית.[3] הודו לא ביצעה יבוא מגרנדה מאז 2011–2012, אז ייבאה ציוד חשמלי ומכונות חשמליים מגרנדה בשווי 300,000 דולר.[4]
יחסי תרבות
לקהילה ההודית הייתה השפעה משמעותית על התרבות הגרנדית. קני במבוק הובאו לגרנדה מהודו. קנאביס (המכונה גנג'ה) הוכנס למדינה על ידי עובדים הודים, שהשתמשו בחומר המשכר כדי להכין באנג' אותו הם היו צורכים כדי להירגע לאחר העבודה במטעים. אוכל הודי כמו לחמים, "רוטי" ו"באג'י" פופולריים בגרנדה. "טלקארי" הוא סוג של קארי הודי פופולרי בקרב הודו-גרנדים. רוב הקהילה ההודית-גרנדית דוברת אנגלית, השפה הרשמית של גרנדה, ואינם משתמשים בהינדית ובהוג'פורי, שפת אבותיהם. עם זאת, כמה מילים הודיות, במיוחד אלו המתייחסות לאוכל כגון "אלו" (תפוח אדמה), "גירה/ג'ירה" (כמון), "קארלה" (דלעת מרה), "סים, צ'אונקאי" ו"ביליי עדיין" בשימוש על ידי הקהילה.[5] המונח "בהאי", שפירושו "אח" בהינדית, הוא צורה נפוצה של ברכה בקרב גברים הודו-גרנדים בעלי מעמד שווה.
פסל חזה של מהטמה גנדי הוצב במכללת מק דונלד בסנט פטריק פאריש בינואר 2013.[3]
הודו-גרנדים
הודו-גרנדים הם אזרחים גרנדים ממוצא הודי. הם צאצאים מהעובדים המועסקים ההודיים שהגיעו לראשונה לארץ ב-1 במאי 1857. לפי מפקד האוכלוסין של גרנדה משנת 2001, הודו-גרנדים היוו 1.6% מאוכלוסיית המדינה והיו הקבוצה האתנית השלישית בגודלה במדינה, אחרי אפריקאים (89.4%) ואנשים בני גזע מעורב (8.2%).[6] נכון לדצמבר 2016, היו כ-3,000 הודו-גרנדים. קרן מורשת הודו-גרנדה (IGHF), שהוקמה בשנת 2007, היא הארגון הבולט ביותר המייצג את הקהילה.[3]
נכון לדצמבר 2016, קיימת בגרנדה קהילה קטנה של אזרחים הודים. הם בעיקר אנשי עסקים העוסקים בסחורה כללית ובפעילויות מסחר בקנה מידה קטן. כמה הודים הם אנשי מקצוע ואקדמאים המלמדים באוניברסיטת סנט ג'ורג'. יש גם מספר קטן של סטודנטים הודיים אמריקאים בגרנדה.[3]
סיוע חוץ
הודו שלחה ציוד רפואי חירום וחומרי קירוי לסיוע באסון בעקבות הוריקן איבן בגרנדה בשנת 2004.[3] ממשלות שתי המדינות חתמו על הסכם משותף באוקטובר 2008, שהסכימה להקים מרכז ICT למצוינות וחידושים בגרנדה בסיוע הודי. המרכז נבנה בעלות של 800,000 דולר ונחנך רשמית באוניברסיטת סנט ג'ורג' על ידי ראש הממשלה טילמן תומאס ב-15 באפריל 2011. המרכז הועבר למכללה הקהילתית TA Marryshow בפברואר 2016, לבקשת הנציב העליון ההודי בגרנדה.[3]
הנציבות העליונה של הודו בפורט אוף ספיין תרמה ציוד קריקט לכנסיית סן מארק ב-7 בפברואר 2011, היום הלאומי של גרנדה.[7] ממשלת גרנדה ביקשה מימון לפרויקטי תשתית במדינה. בשנת 2016, הודו אישרה כספים בסך 610,000 דולר לבניית מתחם קהילתי של האיחוד במיקום הנוכחי של המרכז הקהילתי ריבר סאלי, ו-292,000 דולר לבניית Belle Vue Road.[3]
אזרחי גרנדה זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי. קורסי ITEC הפופולריים ביותר בקרב גרנדים הם כישורי ICT, וניהול והכשרה בחברות קטנות ובינוניות.[3]
נציגויות דיפלומטיות
- הודו מיוצגת בגרנדה באמצעות הנציבות העליונה שלה בפורט אוף ספיין, טרינידד וטובגו.[8]
- לגרנדה אין נציגות דיפלומטית בהודו.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Yadav, S. N. (2005). Journey of Overseas Indians: Labour to Investor (באנגלית). Global Vision Publishing House. pp. 269–300. ISBN 9788182200838. נבדק ב-18 באפריל 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Sookram, Ron. "Immigrants to Citizens: the Indian Community in Grenada, 1857 to the Present" (PDF). Brunel University London. נבדק ב-18 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 "Bilateral Relations – GRENADA" (PDF). Ministry of External Affairs. High Commission of India, Port of Spain. 5 בדצמבר 2016. נבדק ב-18 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Total Trade". Department of Commerce (באנגלית). נבדק ב-15 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "BDM Interview with Wilbur Adams" (PDF). Big Drum Nation. במאי 2010. נבדק ב-18 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "GRENADA". The World Factbook — Central Intelligence Agency (באנגלית). נבדק ב-18 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bilateral Relations – GRENADA" (PDF). Ministry of External Affairs. High Commission of India, Port of Spain. ביולי 2014. נבדק ב-18 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India - Grenada Relations". High Commission of India, Port of Spain (באנגלית). נבדק ב-19 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
34763860יחסי גרנדה–הודו