רבי צבי הירש ברוידא
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. הרב צבי הירש ברוידא (א' באלול תרכ"ה, 1865 – י"ז בסיוון תרע"ג, 1913) היה איש תנועת המוסר, ראש ומנהל[1] ה"תלמוד תורה" בקלם, בן אחיו וחתנו של "הסבא מקלם".
ביוגרפיה
נולד בשקוד שבליטא לרבי אריה לייב ברוידא, אחיו של הסבא מקלם. מקטנותו התחנך אצל דודו - הסבא, בגרובין ובקלם, ונחשב תלמידו המובהק. כחניך אסכולת קלם עסק במסחר תוך הקפדה מוחלטת על שמירת הנהגות קלם. שעות יומו וסדרי חייו היו מחושבים ומדוקדקים.
נישא לנחמה ליבה, בתו של הסבא מקלם. לאחר פטירת הסבא מקלם, בח' באב תרנ"ח, עבר ניהול התלמוד תורה לידי אחיו רבי לייב ברוידא, וכעבור זמן התמנה רבי צבי הירש, בנו של רבי לייב וחתנו של הסבא מקלם, לנהל את התלמוד תורה. הוא מסר שיחות מוסריות לתלמידיו והדריכם בשיטת קלם.
כמה מתלמידי התלמוד תורה שהמשיכו ללמוד אצל רבי צבי הירש ברוידא, ובהם רבי ירוחם ליבוביץ ורבי אליהו לופיאן, כתבו מכתב לאביו רבי לייב ובו הם מתארים את מצב התלמוד תורה לאחר פטירת הסבא מקלם:
”כי זרמי החיים מפכים בו בבית התלמוד עד כה, שלא נשקר בעצמנו אם נאמר כי אדמו"ר [הסבא מקלם] לא מת וכי רוחו הולך אתנו עד היום... ומי האיש אשר עצר בעד המוות ואשר ברוחו הכביר נפח בו נשמת חיים חדשים אם לא מעלת האיש הרם, הוא בנו הרצ"ב [הרב צבי ברוידא] שליט"א”.
בשנת תרס"ז (1907) עלה לארץ ישראל כדי לשהות במחיצת אביו, שעלה בשנת תרס"ג לארץ ישראל והתיישב בחצר שטרויס שבירושלים. תלמידיו בקלם שלחו מכתבים לירושלים אל אביו וכן אל רבי יצחק בלאזר ובהם תיארו את השפעתו הגדולה של רבי צבי הירש ברוידא על קיומו של התלמוד תורה בקלם ודרשו מהם להורות לו לשוב לקלם. המכתבים עשו את שלהם והרב ברוידא שב לקלם והמשיך לנהל את התלמוד תורה. בסוף שנת תר"ע (1911) עבר גיסו רבי נחום זאב זיו להתגורר בקלם והצטרף אל הרב ברוידא בניהול התלמוד תורה. הרב ברוידא המשיך בניהול התלמוד תורה עד פטירתו הפתאומית במוצאי שבת לפנות בוקר (בשעה החמישית) אור לי"ז בסיוון תרע"ג (1913) בהיותו בן ארבעים ושמונה.
תלמידיו התייחסו אליו בהערצה לא רגילה. תלמידו ואחיינו רבי אליהו אליעזר דסלר כותב עליו בתוך מאמר על קדושת החגים: "זכור אזכור את מראה קדוש עליון מו"ר זצ"ל, שביום ראשון של חג היה נפלא מראהו ממש שמחת עולם עליון, ומדי יום קדושת מראהו הייתה מתווספת והולכת, כמלאך אלוקים למעלה למעלה". תלמידיו ציינו, כי הוא לא איבד את שלוות רוחו ואת שליטתו המוחלטת על כל פעולותיו ומחשבותיו, עד לרגע ההסתלקות ממש. תלמידו רבי ירוחם ליבוביץ ממיר סיפר, כי זמן קצר לפני פטירתו ביקש ר' הירש מאחד שהיה לפניו שיביא לו את הסידור כדי לומר את הווידוי, כשגמר החזיר את הסידור ואחר כך בירר האם החזיר את הסידור למקומו.
הנהגותיו העילאיות, רוחו ומשנתו הוסיפו להסעיר את רוחם ולזכך את נפשם של בני וחניכי התלמוד תורה בקלם, שנים רבות לאחר פטירתו. וכה כתב גיסו רבי נחום זאב זיו, ב"מכתב תנחומים" לדודו רבי אריה ליב ברוידא: "באמת הלא אצלינו בבית בנו החביב הצדיק הלא הוא חי, חי הוא בעת התפילות, חי הוא בעת המוסר, חי הוא בכל ההנהגות וסדרי הבית, - כי מאז סר צילו של א"א [-אבי אדוני] הוא אחיו, הלא רק בנו החביב צבי ע"ה פרש כנפיו על הבית הזה, והקריב מיטב עתותיו לשכללו ולפארו בכמה מיני פאר, לכן חי הוא אצלינו ולשמו וזכרו תאוות נפש".
לרב ברוידא נולד בן אחד אך הוא מת בילדותו. רבי צבי ורעייתו הרבנית נחמה ליבא, קבלו דין שמים באהבה, ולא היה ניכר עליו יסורי גופו ונפשו, כי תמיד הייתה צהלתו ואהבתו לבריות על פניו.
מתלמידיו
כמעט כל גדולי המוסר והמשגיחים בדור שאחריו היו תלמידיו, בהם:
- רבי ירוחם ליבוביץ, שהיה המשגיח של ישיבת מיר
- רבי משה רוזנשטיין, שהיה משגיח בישיבת לומז'ה
- רבי אשר קלמן ברון, שהיה ראש ישיבת פוניבז' בליטא
- רבי דניאל מובשוביץ, חתן גיסו הרב נחום זאב זיו
- רבי גרשון מיאדניק, חתן גיסו הרב נחום זאב זיו
- רבי אהרן זאב גרוסברד, מרבני וויז'אן ור"מ בישיבת קלם
- רבי אליהו אליעזר דסלר, חתן גיסו הרב נחום זאב זיו, משגיח בישיבת פוניבז'
- רבי יוסף לייב ננדיק, שהיה משגיח בישיבת ראדין
- רבי אבא גרוסברד, שהיה משגיח בישיבת פוניבז'
- רבי אליהו לופיאן, שהיה משגיח בישיבת כפר חסידים
- רבי יחזקאל לוינשטיין, משגיח בישיבות מיר ופוניבז'
- רבי דוב מאיר רובמן, רב וראש ישיבה בחיפה
אשתו
אשתו נחמה ליבה, בתו של הסבא מקלם, הייתה ידועה בחוכמתה ובבקיאותה בתורה ובמוסר. אביה, הסבא מקלם, כותב עליה לבנו הרב נחום זאב: ”בתי המשכלת נחמה ליבה תחי' אשר אני מקבל נחת ממנה, תהלה, כי כמעט שינתה טבעה ולבשה צורה אחרת, מעט אשר ראיתי כמותה... כי לפי ערכה יש למבין דבר להפליא ממנה.”
הרב משה רוזנשטיין, מחניכי התלמוד תורה בקלם ולימים המשגיח של ישיבת לומז'ה, מונה בהקדמה לספרו "יסודי הדעת" את ארבעת רבותיו שלהם הוא מכיר תודה: ”הרביעי למי שאני אסיר תודה היא בתו של אדמו"ר רש"ז [הרב שמחה זיסל, הסבא מקלם], אלמנתו של מו"ר [מורנו ורבנו] צבי ברוידא, הגדולה בחכמה ובדעת וביראת ה' ובמדות טובות כאחד התלמידים הגדולים של אדמו"ר זצ"ל... הרבה למדנו ממנה, שכל ענייניה ומעשיה הטובים והנהגותיה הטובות והישרות היו הכל על פי חכמה גדולה מחכמתו של אדמו"ר זצ"ל, אשר הייתה בתו וגם תלמידה גדולה ונכבדה.”
בה' באב ה'תש"א, 29 ביולי 1941 נרצחה בידי משטרת העזר הליטאית תחת פיקודו של גרמני נאצי, איש הגסטפו מקובנה, בטבח שביצעו ביהודי קלם.
קישורים חיצוניים
- 'ברוידא, ר' צבי־הירש ב"ר לייב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 35 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1233).
הערות שוליים
- ^ התואר 'מנהל התלמוד תורה' בקלם לא היה תפקיד ניהולי-אדמיניסטרטיבי אלא שם נרדף ל'ראש ישיבה' ואף למעלה מכך, בהיותו האישיות המרכזית שהשפיעה וחינכה את תלמידי המוסד המוסרי הייחודי שהקים הסבא מקלם.
33139564צבי הירש ברוידא