רבי יהודה אזנקוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודה אזנקוט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה אזנקוט

הרב יהודה אזנקוט (סביב ה'תר"ל, 1870 - כ"ב בתשרי ה'תש"ד, 21 באוקטובר 1943) היה אב בית הדין, ראש הישיבה ורבה הראשי של טנג'יר שבמרוקו הספרדית במחצית הראשונה של המאה העשרים. היה גם כרוניקאי וכתב עיתונאי.

קורותיו

נולד לאביו ר' משה.[1] התייתם בגיל צעיר, ונשען על אחיו ר' יעקב.[2] גדל בטנג'יר ולמד בישיבת 'יגדיל תורה' בעיר,[3] וכן למד אצל הרב מרדכי בן ג'ו. בכסלו תרנ"ב הגיע לטיטואן, ושם נשא לאשה את עאלייה למשפחת כהן-אלחדאד.[4] ככל הנראה כעבור זמן קצר חזר לטנג'יר. לפרנסתו עבד בעיבוד מתכות. נכון לשנת תר"ס, שימש יחד עם רבי יהודה בן שימול כסופר בית הדין.[5] בשנת תרע"ז, לאחר פטירת רבי מרדכי, התמנה רבי יהודה בן שימול לאב בית הדין ורבי יהודה אזנקוט שימש כדיין שני. בשנת תרפ"ו הצטרף אליהם רבי יעקב משה טולידאנו לתקופה קצרה.[6] לאחר פטירת הרב בן שימול בחשון תרח"ץ, כיהן כאב בית הדין ורבה של טנג'יר.[7] התכתב בהלכה עם רבי דוד צבאח רבה של רבאט.[8] וכן עמד בקשרים עם רבי אליהו בן אמוזג.

הרב אזנקוט כיהן גם כראש הישיבה בעיר, ונכון לשנת תרע"ד,[9] לימד הלכה מידי לילה בישיבת 'אצאייג' (נקרא גם 'בית יהודה' ששם גם התפלל)[10] ומתלמידיו נמנו רבי יעקב עובדיה[11] ורבי אברהם עסור רבה של ליסבון.[12] רבי שמואל אדרעי כתב פיוט לכבוד רבי יהודה.[13] פעל ותרם להדפסת ספרי קודש של חכמי המערב.[14]

בשנים ה'תרמ"ח-ה'תרנ"א, רבי יהודה פרסם בעיתונות היהודית-אירופאית מספר כתבות, בין השאר תיאר את מצבן העגום של קהילות יהודי מרוקו, בכדי להיטיב את המצב על ידי עזרה מגורמי חוץ;[15] וכן ביקר את התנהגות הערבים בימי חגיהם, וטען שהם נוהגים בשפל מוסרי.[16]

נפטר בטנג'יר, ונספד בכבוד גדול.[17] לאחר פטירתו החליפו הרב מרדכי אנקאווה.[18]

בנו היה רבי משה אזנקוט שהיה מדייני העיר, וראש הארגון הציוני בעיר.[19]

חיבוריו

  • פסקי דין - בכתבי יד באוסף פרטי, ומקצתם נדפסו בספרי חכמי דורו.
  • לקוטים וחדושים - כתב יד באוסף פרטי.

הערות שוליים

  1. ↑ ייחוסו: רבי יהודה בן משה בן יעקב בן משה אזאנקוט.
  2. ↑ כך כתב על עצמו ב⁨⁨עיתון 'רוח הזמן' (קרקוב)⁩, 15 נובמבר 1890: https://www.nli.org.il/he/newspapers/hazmankrakow/1890/11/15/01/article/8/?srpos=1&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-אזאנקוט-------------1⁩
  3. ↑ ראו עיתון ⁨⁨הצפירה⁩, 16 נובמבר 1890: https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzf/1890/11/16/01/article/11/?srpos=4&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-אזאנקוט-------------1
  4. ↑ ראו כתובה בכתב יד באתר בידספירט: https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/taj-art/source/search/auction/15983/lot/17508/כתובת-הגאון-הגדול-רבי-יהודה-אזנקוט?lang=he מדובר ברבי יהודה, מכיוון שחתימת החתן הינה מסולסלת - חתימה המאפיינת תלמידי חכמים. כמו כן סדר היחס שבכתובה תואם את השמות של ילדיו ונכדיו.
  5. ↑ ראו שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו סו"ס יח.
  6. ↑ אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו חלק ג עמ' 1323. ראו גם: עיתון דואר היום מיום 12 בפברואר 1926: https://www.nli.org.il/he/newspapers/dhy/1926/02/12/01/article/24/?srpos=20&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-אזנקוט-------------1
  7. ↑ מכתב רח"ד סירירו (שו"ת רח"ד סירירו סימן לג) משנת תש"ב: "והוצרכנו לכתבו לרב העיר כמוהר"ר יהודה אזאנגוט [צ"ל: אזאנקוט] הי"ו לשלוח על הבעל לגדל פרע למגורשתו כפי הדין".
  8. ↑ ראו 'שושנים לדוד' צבאח, דיני הגט סימן כד.
  9. ↑ ראו: עיתון 'המודיע' מיום 1 במאי 1914: https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hmd19140501-01.1.5&e=-------he-20--21--img-txIN%7ctxTI-אזנקוט-------------1
  10. ↑ ראו: מגן אבות אורח חיים עמ' תפד.
  11. ↑ ראו הקדמה לספר אוצרות הפוסקים הלכות שחיטה [מאת רבי יעקב עובדיה. הקדמת בן המחבר].
  12. ↑ ראו: תור הזהב 129 עמ' ט.
  13. ↑ ראו בספר 'בני מלכים' עמ' 48. וכן ראו באתר הספרייה הלאומית: https://www.nli.org.il/ar/sheets/NNL_EPHEMERA990025184030205171/NLI#$FL12307649
  14. ↑ ראו למשל בסוף ספר 'יש מאין' לרבי אליהו ילוז.
  15. ↑ ראו: י. שטרית, מודעות חדשה לאנומליות וללשון : ניצניה של תנועת השכלה עברית במרוקו בסוף המאה הי"ט, הערה 15.
  16. ↑ ראו עיתון '⁨⁨רוח הזמן' (קרקוב)⁩, 22 נובמבר 1890⁩: https://www.nli.org.il/he/newspapers/ruachazmank/1890/11/22/01/article/9/?srpos=3&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-אזאנקוט-------------1
  17. ↑ ראו כתב יד באתר בידספירט [שם מצוין שההספידו הרב רפאל חיים משה בן נאים. אבל זה לא ייתכן, משום שרבי יהודה האריך ימים אחרי הרב בן נאים. אלא מדובר במספיד עלום שם, שלא נודע מי הוא]: https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/tzolmans/source/search/auction/35249/lot/145214/כתב-יד-הרב-הרחמ״ן-רבי-רפאל-חיים?lang=he
  18. ↑ ראו: המשפט העברי בקהילות מרוקו עמ' 215.
  19. ↑ ראו בספר 'בני מלכים' עמ' 48.
רבני מרוקו
רבני אסואירה רבי אברהם רפאל קורייאט • רבי חיים פינטו (מרוקו) • רבי אהרן בן חסין • רבי משה ויזגאן
רבני דבדו רבי שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) • רבי שלמה הכהן צבאן • רבי דוד הכהן סקלי • רבי אברהם בן סוסאן • רבי אברהם הכהן צבאן • רבי שמואל מרציאנו
רבני מקנס רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט) • רבי חיים טולידאנו • רבי משה טולידאנו • רבי יקותיאל בירדוגו • רבי יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) • רבי רפאל בירדוגו • רבי משה מאימראן • רבי פתחיה מרדכי בירדוגו • רבי מימון בירדוגו • רבי יוסף בירדוגו (מקנס) • רבי יהודה טולידאנו • רבי שמואל עמאר • רבי חיים משאש • רבי חיים בירדוגו • רבי שלום עמאר • רבי יעקב טולידאנו (בן יוסף) • רבי יעקב טולידאנו (קהלת יעקב) • רבי יהושע בירדוגו • רבי יצחק סבאג • רבי רפאל ברוך טולידאנו • רבי ברוך אברהם טולידאנו • רבי יוסף משאש
רבני מרקש רבי יצחק קורייאט (הראשון) • רבי מאיר דלויה • רבי יצחק דלויה (המאה ה-17) • רבי שלמה עמאר (מרקש) • רבי אברהם אזולאי (מרקש) • רבי יוסף אוסעדון • רבי דוד בן מאמאן • רבי יעקב פינטו • רבי אברהם קורקוס • רבי יצחק חרוש • רבי אברהם פינטו • רבי שלמה אסבאג • רבי מוסא בן דוד וחיון • רבי שלמה אוזנקוט • רבי משה אסבאג • רבי אברהם פינטו (הקטן) • רבי משה רוזיליו (הראשון) • רבי דוד חיים צבאח • רבי רפאל מסעוד אבן מוחא • רבי אלעזר חזן • רבי יעקב בטאן • רבי שלמה אסבאג (השני) • רבי מרדכי הצרפתי • רבי רפאל יוסף חרוש • רבי שלמה אבן חיים • רבי דוד שלוש • רבי יעקב דהאן • רבי אלעזר הלוי • רבי אברהם אביטבול • רבי מכלוף אבוחצירא • רבי יהושע מאמאן
רבני פאס רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי אברהם אדרוטיל • רבי שלמה אבן מלך • רבי חיים גאגין • רבי שמואל חאגיז • רבי יוסף אלמושנינו • רבי יהודה עוזיאל (השני) • רבי אהרן אבן חיים • רבי ישעיה בקיש • רבי שמואל אבן דנאן (השלישי) • רבי שאול שמואל סירירו • רבי וידאל הצרפתי (הצוף דבש) • רבי יעקב אבן דנאן • רבי יצחק הצרפתי השני (פאס) • רבי וידאל הצרפתי (השלישי) • רבי מנחם סירירו • רבי שמואל הצרפתי • רבי יהודה בן עטר • רבי יעקב אבן צור • רבי שמואל אבן אלבאז • רבי אליהו הצרפתי • רבי רפאל עובד אבן צור • רבי יהודה בן עטר (השני) • רבי רפאל אהרן מונסונייגו • רבי ידידיה מונסוניגו • רבי יצחק אבן דנאן • רבי וידאל הצרפתי (החמישי) • רבי משה אבן דנאן • רבי שלמה אבן דנאן • הרב אהרן בוטבול • רבי יוסף בן נאיים • רבי חיים דוד סירירו •
רבני צפרו רבי שאול ישועה אביטבול • רבי שלמה אביטבול • רבי עמור אביטבול • רבי יהודה אלבז • רבי רפאל משה אלבאז • רבי אבא אלבז • רבי אלישע אפריאט • רבי ישועה שמעון חיים עובדיה • רבי דוד עובדיה
רבני קזבלנקה רבי משה מאיר חי אליקים • רבי חיים דוד בן סוסאן • רבי שלום משאש • רבי משה מלכה • רבי רחמים בן עמארה • רבי חיים רפאל שושנה • רבי יצחק חזן • רבי שמעון ברוך אוחיון
רבני רבאט וסלא רבי חיים בן עטר (הראשון) • רבי שמואל די אבילה • רבי אליעזר די אבילה • רבי חיים בן עטר • רבי חיים טולידאנו (סאלי) • רבי יוסף אלמאליח • רבי יוסף בירדוגו (רבאט) • רבי רפאל אנקווה • רבי חיים רפאל עטייא • רבי חיים יקותיאל בירדוגו • רבי דוד צבאח • רבי מיכאל יששכר אנקווה • רבי שאול אבן דנאן • רבי מימון אוחיון
רבני מחוז תאפילאלת רבי מסעוד אבוחצירא • רבי יעקב אבוחצירא • רבי דוד אבוחצירא • רבי משה תורג'מן
רבני תטואן והאזור הספרדי רבי יעקב הלוי (בית יעקב) • רבי יעקב מארג'י • רבי חסדאי אלמושנינו • רבי מנחם עטיאה • רבי יעקב אבן מלכא • רבי אפרים מונסונייגו • רבי יצחק קורייאט (השני) • רבי יצחק בן וואליד • רבי שמואל נהון • רבי מרדכי בן ג'ו • רבי יעקב כלפון • רבי רפאל חיים משה בן נאים • רבי יהודה ליאון כלפון
רבנים נוספים רבי כליפא בן מלכא • רבי מכלוף אוחיון • רבי יחייה בן הראש (קניטרא) • רבי רפאל הצרפתי • רבי אברהם דוד ריווח
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהודה אזנקוט40680759Q131731214

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_יהודה_אזנקוט&oldid=2922003"