ולורה

ולורה
Vlorë / Vlora
	ולורה
	ולורה
מדינה	אלבניה
מחוז	ולורה
נפה	ולורה
ראש העיר	שפטים ג'יקה
גובה	0 מטרים
קואורדינטות	40°28′08″N 19°29′28″E / 40.469°N 19.491°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.bashkiavlore.org
	(למפת אלבניה רגילה) טירנה בראט שקודרה דורס הים היוני הים האדריאטי יוון מקדוניה; הצפונית; קוסובו מונטנגרו ולורה

ולורה (באלבנית: Vlora או Vlorë, ביוונית: Αυλώνα, באיטלקית: Valona, בטורקית: Avlonya) היא עיר נמל בדרום אלבניה, בירתה הראשונה של המדינה, בה הוכרזה עצמאותה ב-1912. העיר שוכנת לחופו של מפרץ ולורה, בחלקו הדרומי ביותר של הים האדריאטי. היא משמשת כבירתו של מחוז ולורה, ובשנת 2011 התגוררו בה 104,827 אלף תושבים.

היסטוריה

ולורה הוקמה בידי מתיישבים יוונים במאה השישית לפני הספירה בשם אאולון (Αυλών), כאחת ממספר קולוניות שהוקמו לאורך חופי איליריה. היא נזכרת לראשונה בכתביו של תלמי. בהמשך שימשה כעיר נמל חשובה בפרובינקיה הרומית מקדוניה.

במהלך המאה החמישית הוקמה בעיר בישופות שהייתה כפופה לפטריארך, וב-733 הוכפפה לפטריארך קונסטנטינופול. ב-1345 נכבשה העיר בידי האימפריה הסרבית, וב-1417 בידי האימפריה העות'מאנית, ששלטה בה במשך כ-500 השנים הבאות, למעט אפיזודה קצרה בשנים 1691-1690, כאשר הוונציאנים הצליחו להשתלט עליה. במהלך המאה ה-16, בעקבות גירוש ספרד וגירוש פורטוגל, התיישבו בה יהודים רבים. ב-1851 נפגעה קשות ברעידת אדמה.

ב-28 בנובמבר 1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, הכריז בעיר איסמאיל צ'מאלי על עצמאות אלבניה^[1]. ההכרזה, וטענת האלבנים לנייטרליות, לא מנעו מהיוונים להטיל מצור על העיר, החל מ-3 בדצמבר 1912^[2], במלחמת הבלקן הראשונה^[3].

בתום מלחמת הבלקן העיר הייתה לבירתה הראשונה של אלבניה. בראשית מלחמת העולם הראשונה כבשה איטליה את העיר, וזכויותיה בה עוגנו בהסכם הסודי בינה לבין מדינות ההסכמה ב-1915. היא המשיכה להחזיק בעיר גם לאחר תום המלחמה, ובוועידת השלום בפריז ב-1919 מעמדה כלל לא נדון. ביוני 1920 החל כוח של 10 אלפים מתנדבים אלבנים בפיקודו של צ'אזים קוצולי לצור על העיר. המצור נמשך כשלושה חודשים, ובסיומו הסכימה איטליה להסיג את כוחותיה מהעיר, וויתרה על דרישותיה לריבונות בה.

ב-1939 כבשה איטליה את אלבניה כולה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוקם באי מול חופי ולורה בסיס צוללות ששימש את צבאות איטליה וגרמניה. לאחר המלחמה וכינון המשטר הקומוניסטי במדינה, שימש נמל העיר כבסיס צוללות של הצי הסובייטי, והסובייטים השקיעו בנמל הון רב. ב-1961 נקלעו יחסי אלבניה וברית המועצות למשבר, ושליט אלבניה, אנוור הוג'ה דרש מהסובייטים לפנות את הנמל. חרושצ'וב איים לכבוש את העיר, אך איומו לא יצא לפועל בשל משבר הטילים בקובה.

ב-1997 התעוררו בעיר מהומות קשות במהלך המשבר הכלכלי שפקד את אלבניה בעקבות תרמית פירמידה.

כלכלה

ולורה היא מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב. הנמל הוא השני בחשיבותו באלבניה אחרי זה של דורס, וסביב העיר מופקים נפט, גז טבעי, אספלט ומלח. כן מתבצעת בעיר ובסביבתה פעילות דיג ענפה. מחוז ולורה הוא מרכז חקלאי בולט, ובין היתר מגדלים בו זיתים, דגנים, תירס, כותנה, בקר וצאן.

מאז נפתחה המדינה למערב, בשנות ה-90, הפכו חופי העיר ליעד תיירותי, והוקמו בה בתי מלון רבים.

חינוך ותרבות

אוניברסיטת ולורה פועלת משנת 1994, וכיום היא האוניברסיטה השנייה בגודלה באלבניה, ובה כ-15 אלף תלמידים. בתחילה נפתחו בה מסלולי לימוד במקצועות טכנולוגיים בלבד, אך במשך השנים נוספו פקולטות נוספות, וכיום מלמדים בה גם כלכלה, חינוך, משפטים, ועוד.

בעיר מספר מוזיאונים, בהם מוזיאון היסטורי, מוזיאון אתנוגרפי והמוזיאון הלאומי לעצמאות, שהוקם בבניין בו הוכרזה עצמאות אלבניה ב-1912.