מקויה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם איקורו טשימה, מייסד תנועת המקויה.
יער המקויה בגליל התחתון

מָקוּיה (ביפנית: キリストの幕屋, מילולית "אוֹהֵל מוֹעֵד", או "משכן", ובהיגוי עממי שגוי בישראל מקוֹיה) היא תנועה דתית יפנית, שנוסדה ב-1948 על ידי איקורו טשימה. אחד מעקרונותיה המרכזיים הוא התמיכה בעם ישראל ובמדינת ישראל.

הגן היפני בקיבוץ חפציבה

על התנועה

מרכזה של תנועת המקויה בעיר טוקיו, יפן. אנשיה מאורגנים בכ-200 קהילות, רובן ביפן, אך גם בארצות הברית, קוריאה וטייוואן. מספר אנשיה נאמד בכ-50 אלף[1]. ביטאונה מופץ בכל חודש בכ-­300 אלף עותקים[2]. אנשי המקויה חוגגים חגים נוצריים כחג המולד, הפסחא והפנטקוסט, אך מציינים גם את ערב הפסח היהודי, חג הסוכות שבו הם נוהגים לעלות לרגל לירושלים, ועוד. למקויה אין ממסד דתי ואין מצוות בכתב.

התפילה מונהגת על ידי מדריך ומלווה בשירים רבים, הכוללים מזמורי תהילים ושירים עבריים וכן שירים שחוברו על ידי אנשי התנועה. השיר הישראלי העיקרי של המקויה הוא ירושלים של זהב של נעמי שמר. למקויה תזמורת פילהרמונית המנגנת מנגינות יהודיות, כליזמר וישראליות, בסגנון קלאסי. תזמורת זו הוציאה תקליט. כמו כן יש להם תיאטרון המציג הצגות יהודיות וישראליות, ככנר על הגג, ולהקות מוזיקה המבצעות בין היתר חזנות[3]. פעם בעשור הם נוהגים לממן מופע נגינה משותפת עם התזמורת הסימפונית ירושלים[4].

אנשי המקויה מעניקים לחלק מילדיהם שמות תנ"כיים וישראליים.

היסטוריה ומאפיינים

ערך מורחב – איקורו טשימה

התנועה נוסדה במאי 1948 על ידי פרופסור אברהם איקורו טשימה, איש עסקים מקומאמוטו שבדרום יפן. טשימה הגה את רעיון התנועה בעקבות התגלות שחווה כאשר התבודד במשך שבועיים בהר אסו. הוא ביקר בישראל ונפגש עם הוגי דעות יהודיים באוניברסיטה העברית כפרופ' מרטין (מרדכי) בובר ופרופ' שמואל הוגו ברגמן. כן השפיע על דעותיו הוגה הדעות היפני הפציפיסט טוהויקו טגאווה. אנשי הקבוצה עמדו בקשר עם הוגים יהודים נוספים, כמו הרב צבי יהודה קוק, אברהם יהושע השל, פינחס פלאי ושלום רוזנברג.

קשרים עם ישראל

אנשי התנועה נוהגים לעלות לרגל לישראל ולשלוח נציגים לאירועים ישראליים. בחג הסוכות מגיעה משלחת גדולה להשתתפות בצעדת העמים בירושלים[5]. מסע זה מגיע לשיאו בטקס מיוחד הנערך בכותל המערבי.

חלק מצעירי המקויה מגיעים לתקופת לימוד בישראל ומאמצים בה שם ישראלי. הם מטיילים בארץ, כדי להכיר את ההיסטוריה ואת המקומות הקדושים ליהודים ולנוצרים. הם לומדים עברית באולפן בקיבוץ חפציבה במטרה להגיע ליכולת לקרוא את התנ"ך בשפת המקור. הקשר עם הקיבוץ החל ב-1962. לרגל היובל של הקיבוץ הקימה התנועה את "הגן היפני" בקיבוץ. בגן צמחים המוזכרים בתנ"ך לצד אלמנטים יפניים כגשר אבן, מנורות אבן (סורו), סוכת מנוחה לתה (אזומאיה), דגי קוי ופסלי עגור יפני[6]. חלק מאנשי התנועה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.

מלבד המרכז בחפציבה, לתנועה ישנו מרכז נוסף בירושלים.

הקרן הקיימת לישראל נטעה ליד מצפה נטופה, בשלהי שנות השבעים, את "יער מקויה", לזכרו של טשימה. מאוחר יותר נטעה המקויה יער נוסף לזכרו של טשימה, ברמות, שבירושלים. עם הקמת שכונת המגורים "רמת שלמה", הועתק יער זה לשער הגיא. מתחם נטיעה חדש לאנשי הקבוצה, המקפידים על נטיעת עץ כחלק מביקורם בישראל – הוקצה בשנות האלפיים בצומת גולני[7].

בשנת 2011 התקבלה משלחת של המקויה בכנסת[8].

מאמיני המקויה מרבים להשתמש בסמלים ישראליים, כגון מנורת שבעת הקנים ודגלי ישראל, ורבים מהם עונדים מגן דוד. הם מארגנים תפילות, תרומות, ואירועי הסברה ביפן למען מדינת ישראל.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקויה

הערות שוליים

  1. ^ "Ben-Ami Shillony - Collected Writings", 2013
  2. ^ "הקצפת שבדובדבן", 20 בפברואר 2002, מעריבnrg
  3. ^ קונצרט חזנות עם להקת המקויה כולל השמעה קולית של 'שיבנה בית המקדש' עם דביר שפיגל. (אתר בחדרי חרדים)
  4. ^ Every 10 years, the very pro-Israel Makuya sect from Japan has sponsored a concert with the Jerusalem Symphony Orchestra - IBA to mark the unification of Jerusalem. כתבתה של מרים שביב, בג'רוזלם פוסט 19 בפברואר 2007 9:19:05
  5. ^ אנשי המקויה בצעדה המסורתית בסוכות ברחוב יפו בירושלים (2008, באתר יוטיוב)
  6. ^ גן יפני
  7. ^ "טיול - הר תורען", באתר "צופית"
  8. ^ ביקור המקויה בכנסת משנת 2011 לפי הזמנת יושב ראש הכנסת רובי ריבלין (סרטון באתר יוטיוב)
ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23682672מקויה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מקויה&oldid=1458625"