חלק (יחידת מידה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חלק (יחידת זמן))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חלק (לעתים מכונה רגע) הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי. כל חלק הוא 1/1,080 משעה ושווה ערך לשלוש שניות ושליש.

מקורות

חלוקת השעה ל-1080 מוזכרת לראשונה בפיוט של רבי פינחס ברבי יעקב הכהן מכפרא.[1]

בתלמוד הבבלי מוזכרת המידה בחישובי מולד הלבנה:

אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים

שיעור זה הוא ארכו של חודש לבנה ממוצע ומצוין בקיצור – כ"ט י"ב תשצ"ג. בערכים אלה משתמשים כל מחשבי הלוח העברי. האבן עזרא מכנה את החלקים "חלקי ישראל".[2]

הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080

הרמב"ם מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון שמספר זה מתחלק במספרים רבים:

ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור

הסברו של הרמב"ם עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו.


יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. האסטרונום קידינו (אנ') הכשדי חישב את המולד הממוצע: 29,31,50,8,20 על בסיס 60. חז"ל שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כ"ט י"ב תשצ"ב[3] היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,[4] אך כדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.[5]

כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב בשיטת הספירה הבבלית ועל פיו חולק המעגל ל-360 מעלות.

לפי אוטו נויגבאואר (אנ'), יחידת האורך הבבלית הקטנה שֶׁה (=גרעין שעורה) קיבלה בתקופה הסלאוקית והפרתית משמעות של 1/1080 באטרונומיה הבבלית וממנה עברה ליהודים.[6] מקרה דומה הוא המילה פונדיון שבמקורה היא מטבע ובתקופת הגאונים שימשה במשמעות של 1/12.[7]

בהגות היהודית

על פי מסורות מסוימות יששכר המקראי עלה לרקיע ומשם למד את החלוקה ל-1,080.[8] בכך הסבירו את הפסוק[9] "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".[10] המילה "עתים" עולה בגימטריה 1,080 אם מחשבים את האות ם כ-600.[11]

בספרות הקבלה[12] מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם י-ה-ו-ה 1,080 צירופים.[13] על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יקו"ק.[14] כל חלק מקביל גם לנשימה אחת שהאדם נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.[15] המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים גבורה או פעם אחת תפארת עם הכולל.[16]

בספר רזיאל המלאך מוסבר הפסוק ”צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי” (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ח) באמצעות גימטריה של מספר החלקים במשך היריון רגיל (3/4 שנה יוליאנית = 7,100,460 חלקים - 710 [=תש"י] ריבוא ועוד פחות מחצי שעה).[17]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי ארן, חקרי רמזים במספר תתר"ף, מקבציאל ל"ד, עמודים 465 - 456

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמוד 643. צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
  2. ^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
  3. ^ כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.
  4. ^ או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.
  5. ^ על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש
  6. ^ From Assyriology to Renaissance Art, בתוךProceedings of the American Philosophical Society, כרך 133, חוברת 3 (ספטמבר 1989), עמוד 391.
  7. ^ תשובות הגאונים, מאת אברהם אליהו הרכבי, סימן שפ"ו.
  8. ^ הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"
  9. ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג
  10. ^ ערבי נחל פרשת בראשית.
  11. ^ s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד
  12. ^ פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.
  13. ^ בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.
  14. ^ נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.
  15. ^ ראשית חכמה, שער היראה פרק י'.
  16. ^ שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.
  17. ^ דף ט"ז עמוד ד' במהדורת גרוסוורדיין ה'תש"ד


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38281213חלק (יחידת מידה)