אירוע חירום אזרחי
בישראל, אירוע חירום אזרחי (בעבר: אירוע אסון המוני) מוגדר בפקודת המשטרה[1] כ"אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת". בעת אירוע חירום אזרחי מוקנות לכוחות הביטחון וההצלה סמכויות להורות לכל אדם לבצע פעולות שונות, ובכלל זה להתפנות ממקום מסוים, למנוע את כניסתו אליו, או להעמיד לרשותם ציוד. חלק מהסמכויות מוענקות למשטרה בקרות האסון, ובחלק מהן היא רשאית להשתמש במשך יומיים, ולאחר מכן דרושה לשם כך הכרזה פורמלית על אירוע חירום אזרחי.
הסדרת הנושא בחוק נעשתה ב-16 באוגוסט 2005, בהוספת הפרק "אירוע אסון המוני" לפקודת המשטרה[2] בעקבות מסקנות ועדה בין-משרדית לחומרים מסוכנים ופגעי טבע. בשנת 2018 הוחלף המושג "אירוע אסון המוני" במושג "אירוע חירום אזרחי".[3]
סמכות ההכרזה
ככלל, סמכות ההכרזה על אירוע חירום אזרחי היא בידי השר לביטחון הפנים. לכלל זה מספר חריגים: לגבי אירוע כימי או ביולוגי, אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח המוחזק על ידי צה"ל או בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף הסמכות היא בידי שר הביטחון, אם מקורו במתקן של הוועדה לאנרגיה אטומית הסמכות היא בידי ראש הממשלה, ואם מקורו במתקן ביטחוני אחר הסמכות היא בידי ראש הממשלה או שר הביטחון.
ההכרזה נכנסת לתוקפה עם מסירתה למפכ"ל (או לרמטכ"ל, כאשר ניתנה על ידי ראש הממשלה או שר הביטחון). תוקף ההכרזה הוא 48 שעות מרגע מסירת ההודעה, והשר רשאי להאריכה עד 96 שעות. הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לשבוע, והארכות נוספות טעונות את אישורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
סמכויות בעת אירוע חירום אזרחי
ככלל, הפיקוד והשליטה בעת אירוע חירום אזרחי מצויים בידי משטרת ישראל, אך החוק קובע מנגנונים המאפשרים את העברתם לצה"ל.
במשך תוקפה של הכרזה על אירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר להורות לגופי הצלה להפעיל את הציוד שברשותם, להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע כל הוראה סבירה, להורות לכל אדם להעמיד ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה, וכן לסגור שטח ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו. כן רשאי כל שוטר להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לשם כפיית ציות להוראות שניתנו. החוק מסמיך את השוטרים ואת בעלי התפקידים בגופי ההצלה להיכנס לכל מקום לשם מילוי תפקידם, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
באירועי אסון המוני שהוכרזו על ידי ראש הממשלה או שר הביטחון, כל הסמכויות הללו המוקנות לשוטרים מסורות לחיילים.
סמכויות נוספות
במשך תקופת תוקפה של הכרזה על אירוע חירום אזרחי, מוסמך שר העבודה והרווחה להוציא צווי ריתוק לעובדים לשם אספקת שירותים קיומיים, וכן רשאי הוא להתיר העסקת בני נוער בני 16 עד 18 גם בשעות הלילה. בנוסף, המפקח על הבנקים רשאי לקבוע כי לא יוגבלו חשבונות בנק בשל המחאות שסורבו, וזאת למשך עד 90 ימים.
מקרים של אירוע חירום אזרחי
ב-12 במאי 2021 הכריז שר הביטחון, בני גנץ, אירוע חירום אזרחי בעיר לוד, בעקבות המהומות בעיר, שכללו עימותים אלימים בין תושבים ערבים ליהודים שבהם נרצח תושב יהודי שמכוניתו הותקפה באבנים ותושב ערבי נורה למוות.[4] בהתאם לסמכותה באירוע חירום אזרחי הטילה המשטרה עוצר לילי על העיר.[5] תוקף ההכרזה על אירוע חירום אזרחי הוארך פעמיים על ידי שר הביטחון,[6] ופעם נוספת על ידי הממשלה.[7]
הערות שוליים
- ^ פרק שישי 1 לפקודת המשטרה
- ^ חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 19), התשס"ה-2005, ס"ח 2027 מ-16 באוגוסט 2005, באתר הכנסת
- ^ חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018, ס"ח 2701 מ-12 במרץ 2018, באתר הכנסת
- ^ הכרזה על אירוע חירום אזרחי, ילקוט הפרסומים 9606, ה'תשפ"א, 12 במאי 2021
יואב איתיאל, לירן לוי, יניר יגנה וטל שלו, מצב חירום אזרחי הוכרז בלוד, כוחות מג"ב נכנסו לעיר להשבת הסדר, באתר וואלה!, 11 במאי 2021 - ^ הוראות מכוח הכרזה על אירוע חירום אזרחי בשטח העיר לוד, ה'תשפ"א, קובץ התקנות 9374, 12 במאי 2021
- ^ הארכת תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי פקודת המשטרה, ילקוט הפרסומים 9613, ה'תשפ"א, 14 במאי 2021
הארכת תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי פקודת המשטרה, ילקוט הפרסומים 9614, ה'תשפ"א, 15 במאי 2021 - ^ הודעה בדבר הארכת הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי פקודת המשטרה, ילקוט הפרסומים 9616, ה'תשפ"א, 18 במאי 2021
אירוע חירום אזרחי37250036Q6964990