רבי שמואל רוזובסקי

הרב שמואל רוזובסקי

הרב שמואל רוזובסקי תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	כ"ב בטבת ה'תרע"ג
פטירה	כ"ז בתמוז ה'תשל"ט (בגיל 66)
מקום פעילות	ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
תפקידים נוספים	ראש ישיבה בישיבת גרודנא (ישראל)
רבותיו	הרב שמעון שקופ, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק הרב ראובן כץ
חיבוריו	"שיעורי רבי שמואל", "חידושי רבי שמואל"

מצבת הרב שמואל רוזובסקי

עם ידידיו הרב משה שמואל שפירא והרב זלמן רוטברג

רבי שמואל רוזובסקי (כ"ב בטבת ה'תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 22 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'. שיעוריו בישיבה משכו תלמידים רבים, והשפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא מהנפוצות ביותר ברחבי עולם הישיבות, רבים מהר"מים וראשי הישיבות בדור שאחריו הם תלמידיו.

ביוגרפיה

נולד בהוֹרַדְּנַה (גרודנא) לרב מיכל דוד רוזובסקי, שהיה אחד ממורי ההוראה בעיר, ולאמו שרה פערל בת רבי אברהם גלבורט מו"צ ראשי ורב הקהילה בגרודנא.

בילדותו בתלמוד תורה תורה ודעת - יבנה הסמוך לביתו שנוסד ע"י אגודת ישראל ואביו נמנה בין מייסדיו, רבי שמואל נכנס כבר בגיל שלוש עשר, לישיבת שער התורה אצל הרב שמעון שקופ, - שממנו הושפעה רבות שיטת לימודו. למד שם במשך תשעה שנים בתחלה משום שהיה צעיר יחסית המליץ רבי שמעון שילמד עם בחור מבוגרי הישיבה רבי ישראל זאב גוסטמן, הרב רוזובסקי אמר לימים שמהרב גוסטמן "למד כיצד ללמוד" וכינה אותו כל ימיו "מורי ורבי".

אחרי פטירת אביו ב-ה'תרצ"ב היו שרצו למנותו כרב העיר אך מחמת התנגדויות שונות הדבר לא יצא לפועל, ואחיו הגדול מונה לתפקיד. לרבנים היה פטור מגיוס לצבא הפולני, והעובדה שהוא לא מונה לרב מנעה ממנו את קבלת פטור זה, כך בשנת ה'תרצ"ו עלה ארצה יחד עם ידידו הרב זלמן רוטברג, לימים ראש ישיבת בית מאיר, כדי להימנע מן הגיוס. לאחר עלייתם ארצה, השניים למדו בישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל רבי ראובן כץ, שסייע בהשגת אישורי העלייה לארץ ישראל עבורם.

במשך שנים קבע לימוד קבוע, אחת לשבוע ביום שישי, עם הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, שהשפיע אף הוא על דרך לימודו. הוא מונה לר"מ בישיבת לומז'ה, ועם הקמתה של ישיבת פוניבז' על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, בשנת ה'תש"ד, נקרא על ידו לעמוד בראשות הישיבה ובמשרה זו כיהן עד פטירתו. בשנת ה'תשט"ז (1956) נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול, אך בסופו של דבר לא מונה לתפקיד לאחר בקשתו של המשגיח הרב יחזקאל לוינשטין שלא לעזוב את הישיבה.

מלבד מסירת השיעורים בישיבת פוניבז' היה מוסר שיעורים בישיבת גרודנא באשדוד.

השפעת דרך לימודו על תלמידיו הייתה ייחודית, הרב רוזובסקי נתפס בתודעתם של רבים כ"ראש הישיבה" המכונן של עולם התורה הלמדני שקם בארץ ישראל לאחר השואה (תלמידו הרב דוב לנדו, הגדירו כראש לראשי הישיבות בדור שלאחר השואה^{[דרוש מקור]}), וחידושים שאמר בשיעוריו נפוצים ביותר בישיבות רבות.

נפטר ממחלת הסרטן בכ"ז בתמוז ה'תשל"ט לאחר כמה שנים שסבל ממנה.

מדי שנה בליל יום השנה לפטירתו מציינים את זכרו בישיבת פוניבז' בהשמעת שיעור מוקלט שלו על הסוגיה הנלמדת באותה העת בישיבה,

הרב נחשון שילר הנשוי לנכדתו הקים לזכרו את ישיבת אור שמואל השוכנת במתחם בית היתומים דיסקין בירושלים.

משפחתו

נישא לאסתר, בת רבי צבי פסח פרנק, רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, ממנה נולדו ארבעת ילדיהם. לאחר גירושיהם, נישא לחנה, בתו של הרב יעקב שלמה פרידמן. היא נפטרה לאחר שבע שנות נישואין אותן תיאר כ"שבע שנות השובע". לאחר מכן, על מיטת חוליו, החזיר את גרושתו אסתר, שנפטרה בשנת תשס"ג.

ילדיו

• בתו גיטה מלכה נשואה לרב יצחק הקר, ראש ישיבת גרודנא (באר יעקב).
• בנו הרב מיכל דוד, ראש ישיבת וילקומיר באשדוד.
• בתו שרה נשואה לרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר.
• בתו אלה הייתה נשואה לפרופסור חיים מיליקובסקי.

אחיו:

• רבי יוסף רוזובסקי היה מראשי ישיבת אור ישראל הקטנה.

• רבי יהושע העשיל ממלא מקום אביו ברבנות נרצח בשואה.

ספריו

בחייו נדפסו משיעוריו בספרים שיעורי הר"מים, ולאחר פטירתו הוצאו לאור שיעוריו בסדרות הספרים: "שיעורי הגר"ש רוזובסקי" (מהדורות סטנסיל), ו"חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל" וכן בקובץ "זיכרון שמואל".

מתלמידיו

עם החזון איש בבחינת תלמידים, במרכז התמונה רבי יעקב הלפרין

תלמידיו מתקופת הקמת ישיבת פוניבז':

• רבי גרשון אדלשטיין - היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
• רבי יעקב אדלשטיין - רבה של רמת השרון.
• רבי מרדכי שלמה ברמן - מראשי ישיבת פוניבז'.
• הרב ברוך דב פוברסקי - ראש ישיבת פוניבז'.
• רבי אורי קלרמן - מראשי ישיבת כנסת חזקיהו - כפר חסידים.

תלמידים מפורסמים:

• הרב יצחק הקר (חתנו) - ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה.
• הרב דוב לנדו - ראש ישיבת סלבודקה וממנהיגי הציבור החרדי - ליטאי.
• הרב דן סגל - משגיח בעל מוסר ליטאי בולט.
• הרב יהודה עדס - ראש ישיבת קול יעקב וחבר מועצת גדולי התורה.
• רבי ברוך ויסבקר - ראש ישיבת בית מתתיהו וחבר מועצת גדולי התורה.
• הרב חיים פרץ ברמן - ר"מ בישיבת פוניבז'.
• הרב אהרן יהושע צוקר - תלמיד חכם בולט בישיבת פוניבז'.
• הרב בן ציון רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה.
• רבי דב צבי קרלנשטיין – ראש ישיבת גרודנא.
• הרב אשר דויטש - מראשי ישיבת פוניבז' וממנהיגי הפלג הירושלמי.
• רבי דוד יצחק מן - ראש ישיבת כנסת חזקיהו.
• הרב דוד מינצר - מרבני ישיבת כנסת יצחק-חדרה.
• הרב יגאל רוזן - ראש ישיבת אור ישראל.
• הרב גבריאל יוסף לוי - ראש ישיבת באר התורה (מעורכי ספריו).
• רבי אליהו ברוך פינקל - מראשי ישיבת מיר.
• רבי נסים טולדנו - ראש ישיבת שארית יוסף.
• הרב חיים קוק - ראש ישיבות תורת רפאל לצעירים וראש הישיבה הגדולה בירוחם.
• רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי - ראש ישיבת ירוחם.
• הרב שמואל מרקוביץ - מראשי ישיבת פוניבז'.
• הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים.
• הרב מיכאל חסין ראש הישיבה לצעירים מצוינים רחובות.
• הרב נחום לבין - ראש הישיבה לצעירים ברחובות.
• עו"ד יעקב וינרוט

לקריאה נוספת

• מנחם חיים רוזובסקי, ראש הישיבה, ירושלים ה'תשע"ו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי שמואל רוזובסקי בוויקישיתוף

• שיעורי הרב רוזובסקי ביידיש, באתר קול הלשון

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שמואל רוזובסקי33250414Q2897862