רבי חיים משה אלישר
 | |
| לידה |
1845 ה'תר"ה ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
1924 (בגיל 79 בערך) ה'תרפ"ד |
| כינוי | חמ"א |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תפקידים נוספים | ראשון לציון |
הרב חיים משה אלישר (חמ"א; ג' בשבט ה'תר"ה, 11 בינואר 1845, ירושלים - ד' בשבט ה'תרפ"ד, 10 בינואר 1924, ירושלים) היה הראשון לציון, ומרבני ירושלים. בנו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב יעקב שאול אלישר, התחנך בתלמוד תורה מקומי והצטיין בלימודיו. בהמשך למד תורה מאביו, ומהרב יוסף בורלא, שכיהן כראב"ד בעיר.
בגיל 14 נישא לוידה, בתו של הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל. לאחר נישואיו עסק במסחר כדי לא להתפרנס מהרבנות, ובמקביל המשיך בלימוד התורה. התפרסם בגדלותו בתורה ובצניעותו, בארץ ובחוץ לארץ, ונשלחו אליו שאלות הלכתיות רבות. הוא שלט במספר שפות, כולל ערבית וטורקית.
עם מינוי אביו למשרת הראשון לציון בשנת ה'תרנ"ג (1893), נתמנה הרב חיים משה אלישר לנציגו וממלא מקומו במג'ליס אדארה - מועצת הפלך, בה ישבו ראשי הדתות, ובה כיהן 13 שנה תוך דאגה רבה ליהודי הארץ. הרב אלישר סיפק מזון לחיילי הממלכה הטורקית בארץ. היה ממקימי ופעילי מוסדות הציבור בירושלים ביניהם בתי החולים שערי צדק ומשגב לדך. הוא עמד שנים רבות בראש הרבנות הראשית בירושלים עוד לפני שנוסד משרד הרבנות, תמך באספת הנבחרים, והכל בהתנדבות.
לאחר מות אביו בשנת ה'תרס"ו, פרצה מחלוקת בין תומכיו למשרת הראשון לציון, לתומכי הרב יעקב מאיר. הרב מאיר נתמנה לבסוף אך התפטר, והתפקיד התגלגל בין ארבעה רבנים נוספים, עד שהוא נתמנה בסוף ימיו[1].
בשנת ה'תרע"ח (1918) נוסד 'ועד הרבנים לירושלים' שאיחד את גדולי הרבנים האשכנזים והספרדים, תחת גוף גג אחד. לנשיאות הוועד נתמנו הרב יצחק ירוחם דיסקין והרב אלישר, ואילו הרב ישראל פורת התמנה למזכיר הכבוד. אולם הוועד לא האריך ימים, ובמקומו נוסד "משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים", וגם בו שימש הרב אלישר כנשיא. משרד זה היה הבסיס להקמת הרבנות הראשית לישראל.
בין השנים ה'תרע"ט (1919) - ה'תרפ"א (1921), כשנתיים, כיהן הוא כראשון לציון וראש הרבנים לעדת הספרדים בירושלים. אחריו כיהן בתפקיד, הפעם במסגרת הרבנות הראשית לישראל, הרב יעקב מאיר.
הרב אלישר נפטר בד' בשבט ה'תרפ"ד, ונקבר בחלקת הרבנים שבבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת משפחת אלישר.
ספריו
- שאל האי"ש ופני חמ"א, שו"ת של אביו, בו הוסיף גם משלו, ירושלים ה'תרס"ט.
- משה האיש, שו"ת, ירושלים ה'תרפ"א, 1921.[2]
השאיר אחריו כתבי יד נוספים.
משפחתו
לרבי חיים משה ששה בנים ושלוש בנות, ביניהם היו אף הם אנשי מסחר ועסקים חשובים, ופעילי ציבור:
בניו - הרב יוסף שאול אלישר, ויצחק שמעיה אלישר.
נכדיו - העסקן הירושלמי אלעזר אלישר, בנו של הרב יוסף. וחבר הכנסת אליהו אלישר, בנו של יצחק שמעיה.
כמו כן נכדיו וניניו היו רבנים, אנשי ציבור ומסחר מצליחים וידועים.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב חיים משה אלישר (חמ"א)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 640
- כרטיס הקבר של רבי חיים משה אלישר, באתר הר הזיתים
- שטר בחתימת הגאון רבי חיים משה אלישר (חמ"א), באתר bidspirit
- רבי חיים משה אלישר בקטלוג הרבני אישי ישראל
הערות שוליים
23189233חיים משה אלישר