רבי אברהם בן דוד יצחקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם בן דוד יצחקי
לידה 1661
ה'תכ"א
ירושלים
פטירה י"ג בסיוון ה'תפ"ט (בגיל 68 בערך)
הר הזיתים
תפקידים נוספים ראשון לציון
רבותיו רבי משה גלנטי (השני), רבי ישראל יעקב חגיז.
תלמידיו ר' יצחק הכהן רפפורט, ר' משה חגיז, ר' יצחק זרחיה אזולאי ור' משה ישראל.
בני דורו רבי חזקיה די סילוה, ר' משה חיון
חיבוריו שו"ת זרע אברהם
הראשון לציון ה־4
1715–1722
(כ־7 שנים)
העתק הכתב שעל גבי מצבתו של ר' אברהם יצחקי

רבי אברהם בן דוד יצחקי (1661, תכ"א - 1729, י"ג בסיוון תפ"ט) היה הראשון לציון בשנים 17151722.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1661 בירושלים (יש הסוברים שנולד בחברון). אביו ר' דוד יצחקי היה רבה הראשי של ירושלים, וסבו מצד אמו היה ר' אברהם אזולאי. בנעוריו למד בישיבות ירושלים בהם ישיבת בית יעקב פירירא. והיה תלמידם של ר' משה גלנטי (השני) ור' ישראל יעקב חגיז. בין חבריו ללימודים היו ר' חזקיה די סילוה ור' משה חיון. חותנו הוא הרב אברהם ישראל זאבי רבה של חברון שהיה גם בן דודו ומחותנו.

בבגרותו מונה לעמוד בראש ישיבה בירושלים. בין תלמידיו נמנים, ר' יצחק הכהן רפפורט, ר' משה חגיז, ר' יצחק זרחיה אזולאי ור' משה ישראל. בשנת תס"ח (1709). בתקופה זו התדרדר מצבם הכלכלי של יהודי ירושלים כיון שמושלי העיר הטילו עליהם מיסים שלא היה באפשרותם להשיג[1], ורבי אברהם יצא כשד"ר לשליחות בין הקהילות היהודיות באזור טורקיה, איטליה והולנד. באותה שנה הוציא מכתב גינוי נגד תומך השבתאות נחמיה חיון. הוא ניצל את נסיעותיו בין הקהילות השונות לא רק כדי לגייס תרומות עבור היישוב היהודי בארץ ישראל, אלא גם כדי להאבק בגילויים המתחדשים של התנועה השבתאית. באיזמיר בשנת ת"ע אף שכנע את הקהילה המקומית לשרוף את ספריהם של השבתאים ולהוקיעם. בסלוניקי בשנת תע"א (1711) עשה תעמולה רבה כדי לשכנע את הקהילה להוקיע את נחמיה חיון. ר' יעקב עמדין (היעב"ץ), מתנגד שבתאות ידוע, התלהב מאישיותו של ר' אברהם לאחר שפגש בו באמסטרדם ותיאר אותו כ”איש דגול, גדול בתורה ובחכמה, משכמו ומעלה גדולה מכל העם.”

בשנת תע"ו שב לירושלים וחזר ללמד תורה. בין תלמידיו נמנו ר' משה חגיז, חתנו, ר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי (אביו של החיד"א) ועוד. הוא חיבר מספר חיבורים הלכתיים, ביניהם נדפס ספר השו"ת הגדול שלו "זרע אברהם". מתוך כתביו שנותרו בכתב יד כלולים חיבור גדול על הרמב"ם, על הלכות גיטין וכן חידושים על השולחן הערוך.

בשנת 1715 נבחר לכהן בתור הראשון לציון, תפקיד בו כיהן 7 שנים עד פרישתו בשנת תפ"ב (1722). הוא נפטר בירושלים בי"ג בסיוון תפ"ט (1729), ונקבר בהר הזיתים בחצר קבר זכריה. הרב יצחקי היה הראשון שנקבר בחלקה זו[2], שם נותר עד שבשנת 1960 הוסרו כל הקברים והמצבות מחלקה זו בידי משלחת ארכאולוגית בריטית-ירדנית.[3]

מחיבוריו

כתב חיבור גדול על הרמב"ם וכן חיבורים על יורה דעה, מסכת גיטין, וספרי שאלות ותשובות אך חיבורים אלו לא הודפסו.

ספר השו"ת שלו, זרע אברהם, הודפס בשני חלקים.

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. ^ מרגליות, מרדכי, 1909-1968, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
  2. ^ שם הגדולים, בערכו
  3. ^ תיעוד של המצבות כפי שהיו בראשית המאה ה-20 ניתן למצוא בחוברת ד' מסדרת "חלקת מחוקק" של אשר ליב בריסק (עותק מקוון באתר Hebrewbooks)